נתניהו נלחם שבנט יצביע איתו. בשביל לשכנע אותו הוא הציע לו שני מקומות בוועדה המסדרת על חשבון הליכוד (שכן במתווה של הליכוד יש נציג אחד לבנט. פועל יוצא לליכוד יהיה 9 ולימינה 2). בנט שוכנע והחליט ברגע האחרון לתמוך בחלוקה אותה הציג מיקי זוהר.
אלא שכאן התעוררה, כידוע, סיעת רע״מ. בזמן שהכל היו בטוחים שהיא בכיס של נתניהו – הגיחו עבאס וחבריו בזמן פציעות למליאה והביעו התנגדות לחלוקת הליכוד. פרשנות שרצה בחלק מהעיתונים גרסה שבנט שוב הפך לילד כאפות, נותר ללא שוט בידו ובחר צד ללא תמורה. ייתכן. אבל אפשר לחשוב על פרשנות אחרת – שאם נעיף מבט על אירועי אמש – עשויה להשיב על מס׳ תמיהות. וכדלהלן.
בשעה 14:00 נפגשו נתניהו ובנט. מיד בסיום הפגישה – בערך ב-15:45 – יצא נתניהו לישיבת הסיעה בליכוד ואמר: ״ היום מגיע רגע האמת של בנט. עליו לתמוך בהצעתנו לוועדה המסדרת שמונעת את העברת הכוח בכנסת לשמאל ואף משאירה בידיו את זכות הוטו ולתמוך בפתרון הבחירה הישירה, דבר שרוב עצום בקרב מצביעיו תומך בו. אם בנט לא יעשה זאת, פירוש הדבר שהוא חובר לשמאל״.
המשמעות פשוטה, לכאורה: פגישת בנט-נתניהו לא עלתה יפה. בהיעדר סיכומים, יוצאים להתקפות.
הלאה. בסביבות השעה 16:15, עם תום ההצהרה הפומבית של נתניהו, נפגשים בנט וסער. מבלים בפנים קרוב לשעה. עד לרגע זה בנט לכאורה טרם החליט עם איזה צד ללכת.
בשעה 17:10 נפגשים מנסור עבאס ויאיר לפיד ומגיעים לסיכום שעבאס יתמוך בחלוקה אותה הציע גוש מתנגדי נתניהו.
18:00. עבאס ולפיד כבר סיימו את פגישתם. ״ימינה״, נזכיר, עדיין לא מודיעה מה היא עושה.
18:15. ״ימינה״ מוציאה הודעה בזה הלשון: ״ימינה והליכוד הגיעו להסכמה על הקמת הוועדה המסדרת״.
18:32. רע״מ נכנסים למליאה אחרי הדקה ה-90 ומתנגדים. הצעת הליכוד נופלת על אף התמיכה של בנט.
יש מקום לשאול: בהנחה שפגישת נתניהו-בנט לא הולידה סיכומים, מה גרם לאחרון להחליט ברגע האחרון לתמוך בחלוקת הליכוד? מה השתנה בשעות הדרמטיות? האם בפגישת בנט-סער סוכם כי ימינה תתמוך בהצעת הליכוד ובכך תעשה קולות של ״ניסינו עם נתניהו ולא הלך״? לולא תמיכת עבאס בחלוקת לפיד – בנט היה גם כן תומך בהצעת הליכוד? מה פשר הזעם של יו״ר ימינה בצאתו מהמליאה ואמירתו ״בזיון שלא ראיתי שנים״? מדוע שקד מרגישה בנוח לבוא למיקי זוהר ולומר ממש לא בשקט: ״הם מתואמים, עושים לנו בית ספר״? האם בכירי ימינה התאמצו לעשות מעשה פוזננסקי-כץ ולהעמיד פנים מופתעות? או שמא הבעות פניהם דווקא אותנטיות?
אם נאמר שזה אכן היה הסיפור, ובנט וסער רקמו מהלך מתואם כדי שהראשון יוכל לשמור על עמימות בלי לבחור צד, הרבה סימני שאלה יירדו. זה עדיין ספקולציוני, יומרני משהו, ובכל זאת, שווה לתת תשומת לב לסדר הכרונולוגי של הדברים. יש בהם כדי להעניק להסבר הנ״ל מימד של היגיון.
