כשהאחרון טען כי נתניהו סומן כיעד מספר 1 של האליטה בישראל, ברוך קרא קבע בבוטות כי "הדברים שאתה אומר – זה לא דעה, זה שקר". "כפרשן משפטי של חדשות 13", הדגיש קרא, "חובתי העיתונאית היא לומר לציבור שאתה מפיץ שקרים".
בשנים האחרונות אב״ח בולט בהקשר של תיקי נתניהו. התיאוריה שלו היא שישראל הראשונה, כלומר האליטה האשכנזית, באמצעות שליטתה במערכת המשפט, מנסה להתנכל לנתניהו בהיותו המנהיג הנבחר של ישראל השנייה, כלומר הציבור המזרחי המסורתי. קשה מאוד לדעת אם בשורה התחתונה אב״ח צודק, ואפשר להתווכח. אבל באולפנים מצאו הקולגות שלו דרך מיוחדת להתמודד עם הטענות שלו, והדרך היא לא באמצעות עובדות אלא באמצעות ההשתקה וההגחכה שלו. כשאחד מגיע עם טיעונים והאחר עם ירידה לפסים אישיים זה רק מוכיח שהראשון צודק.
אבל יש כאן תופעה רחבה יותר שכדאי לשים אליה לב. מקהלת "חופש הביטוי" אינה יכולה /מסוגלת לקבל אף דעה שחלילה תפגע בהגמוניה שלה, ברוך קרא שכידוע יש לו מונופול על "האמת" משתלח בד"ר אבישי בן חיים שהעיז להביע דעתו, וקבע כי דבריו הם" שקר", ככה ייעשה לאיש שאינו" מתיישר " עם מקהלת" חופש הביטוי"
הרי אנחנו יודעים, כל מה שבא מהשמאל הוא בגדר אמת אוביקייטיבית כל מה שנגדי לכך הוא מציאות אלטרנטיבית.
בעיניי יש ערך רב לדבריו של אב״ח. ראשית הם שופכים אור אמיתי על שנאת נתניהו. שנאה שמגיעה ברובה מאוכלוסייה שמגיעה ממוצא ספציפי, אזור חיוג ספציפי ותפיסות עולם ספציפיים, או במילותיו של אב"ח- ישראל הראשונה.
נראה לי שאין מנוס מלהודות שהאיבה לביבי היא גם איבה לדמותה של ישראל השנייה, הדתית, המסורתית,המזרחית, ה"לא משכילה", בעלת הזיקה הלאומית החזקה, שהוא מנהיגה האהוב והבלתי מעורער.
כשברוך קרא החליט לסתום את הפה לאב"ח, זאת הייתה ההוכחה שהתיאוריה של האחרון נכונה. הרי התיאוריה אומרת שבאמצעות מוקדי הכח, שהתקשורת ומערכת המשפט הם חלק מהם, ההגמוניה השלטת לא תאפשר לך להרים ראש. או במילים אחרות "העם ימני, אבל התקשורת שמאלנית, ובגלל שהתקשורת שמאלנית, היא מצליחה לקבוע את סדר היום, להשפיע על דעת הקהל ולקזז את היתרון הימני".
ניסיון סתימת הפיות מצד תקשורת השמאל לא פוסק לרגע. הם ינסו לסגור את ישראל היום, יערימו קשיים על ערוץ 20 , יעשו דה לגיטימציה ויקראו לכל שדרן בגלי ישראל שופר. כל חשיפה שתבוא מימין נתעלם ממנה ולא נעשה לה פולואפ כי אצלנו הרייטינג ואנחנו נקבע. הכתבים הימניים שכן הצליחו להיכנס בשערי כלי התקשורת הממוסדים סובלים מיחס מקצועי מבזה.
מנסים להעיף את ברדוגו מגלצ, אם עמית סגל ינסה להגיד משהו באולפן שישי ישר דנה וייס תתפרץ לדבריו, וקושמרו יגיד לו שזאת דמגוגיה.
והעורך של ישראל היום בועז ביסמוט? אם כבר מגיע לפאנל מצפים ממנו להתנהג כמו אורח ולהיות בשקט.
השבוע אמר רביב דרוקר לאמנון לוי, "לא כל דעה צריכה להישמע" רצה לומר מר דרוקר:
אסור לשים פרשן כמו אב"ח באולפן, מכיוון שעם הטענות הצודקות של אב"ח, אין לנו דרך להתמודד, אלא באמצעות ההשתקה וההגחכה שלו,
דבר זה רק מוכיח שהוא צודק, אז אל תביא אותו לאולפן.
אב״ח עושה חסד גדול עם ישראל השנייה בכך שהוא מקנה לה ולבחירה שלה ערך אמיתי.
הרי בתקשורת יהססו מאוד להתייחס לישראל השנייה מתוך שנאה. זה ייתפס גזעני. אבל יכתבו עליה מתוך רחמים. "המזרחים בעיירות הפיתוח לא משכילים ומקופחים ולכן אין להאשימם" מבחינת התקשורת לא יעלה על הדעת שאנשי ישראל השנייה תומכים בנתניהו לא מתוך אומללות אלא בשל אידיאולוגיה מוצקה לא פחות מזו שלהם.
אב״ח הוא אינטלקטואל מזרחי אמיתי ואותנטי. אצל אב״ח יש אלמנט אמיתי ונדיר שיש בו ממה שמאפיין את המזרח: חום ואהבה שופעים ואמיתיים שהוא חש כלפי מושאי סיקורו ושהוא מוכן לבטא בפומבי ללא היסוס ותמיד בנועם והכלה.
וברוך קרא? הוא ימשיך לסתום פיות בשם חופש הביטוי.
