קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם…". רש"י מגלה כאן את ההבדל בין משפטי אומות העולם לבין משפטי התורה.
קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא…". מסבירים המפרשים: ישנם פעמים שנראה לנו לכאורה עוול ח"ו בהנהגת העולם, צדיק מבקש פיסת לחם לשבוררעבונו ובגד לכסות גופו
לכולנו הרי לא חסרות צרות ובעיות בחיינו. לכל אחד יש את הדאגות שלו בעולמו. כולנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא פה ושם את צרכינו
קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד…". התורה ניתנה באש, במים ובמדבר. ידוע שנמשלו דברי תורה למים, מה המים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כך דברי התורה מניחים למי שדעתו גבוהה עליו והולכים למי שדעתו שפלה. מהסיבה הזו ניתנה התורה על הר סיני הקטן שבהרים דווקא, כדי להראות לנו שהתורה מתקיימת אצל הענווים.
קוראים יקרים, כתוב בהגדה: "והגדת לבנך…". אמרו חכמים שהמספר לילדיו את ניסי ה' ביציאת מצרים, גם אצלו מתחזקת הידיעה על ידי שתספר באזני בנך, הרי שאתה ובנך יחד "וידעתם כי אני ה'".
קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "זאת תורת העולה…". שואלים המפרשים, מדוע על חטאים שחוטא אדם במעשה באה קורבן חטאת, וקורבן העולה על הרהורי הלב? ויש להבין מדוע על עברה שבמחשבה מביאים עולה הנשרפת כליל, לעומת זאת על מעשי עברה מביאים חטאת אשר חלק ממנה אוכלים הכוהנים, היה צריך להיות ההיפך. אלא הקורבן בא ללמד את האדם מה התורה דורשת ממנו וכיצד עליו להתנהג בחיי היום יום. שונה הדרישה של התורה במה שנוגע למעשים ממה שנוגע למחשבות ולהרהורים
כתוב בפרשה: "הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי…". תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי. כלומר וחי בעל חכמה בלא תלמוד תורה נחשב כמיתה.
"ששת ימים תעשה מלאכה…", מסבירים המפרשים שרק מי שמאמין באמונה שלמה כי הפרנסה מוקצבת לכל אחד מהשמיים, ואינה תלויה בכמות ההשתדלות של האדם, יכול הוא לנוח בשלווה בשבת.