חכם סידי

עזבו אותי עם הגבר המכיל, המטרוסקסואל. אני נולדתי ואמות "איש מערות", כל ניסיון שלי או שלכן נשים, לשנות אותי, ייגמר בכישלון מהדהד…חוזר למערה שלי גם אם זה אומר שאהיה שם לבד…

אותה הדלת שנטרקת בפניכם ואתם מקבלים דרכה את "בעיטת הדרך" בזוגיות שלכם, יכולה להיות הדלת שתיפתח עבורכם, או שאתם תיפתחו עבור אחרים, למשהו אחר, טוב יותר. השורה התחתונה היא על איזה צד של הדלת חשוב להסתכל…

השבוע שוב, בפעם המי יודע כמה, גילתי כי כשאתה רוצה לעשות משהו טוב לאדם, או במקרה שלי אישה, זה מתפרש כחולשה. אני להיות חלש סיימתי. זאת אומרת טוב….

לירן ליאני שופט המשחק בין באר שבע להפועל ירושלים קבע אולי תקדים לא קטן בציון בדו"ח המשחק על "לחיצת יד בחוזקה והוספת איום" מצידו של חאתם אל חמיד שחקן באר שבע. האם מעתה שחקנים כבר לא ילחצו יד לשופט…מקסימום יתנו היי פייב עם מבט מושפל? מהיום אגב כשילחצו לכם את היד חזק מידי תגידו…"עשה לי אלחמיד"….

אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב, אמר איזה חכם סיני שידע לא מעט… אבל לכל מי שחי לבדו, בוודאי מבחירה, הרי לישון באלכסון אלה החיים עצמם…או שלא? טור מבולבל. מוזמנים להיות גם.

אני ממש מתנצל. יכול מאוד שהטור הזה יגרום נזק לכמה מכם. אז אם אתם לא בטוחים בזוגיות שלכם, אל תקראו את הטור . בבקשה אל תקראו. ראו הוזהרתם.

רוצים לדעת איך תהיה מערכת היחסים שלכם? תראו איך היא או הוא התייחסו לאקסים שלהם. אתם לא מיוחדים. בסופו של דבר גם אתם תזכו לאותו היחס. רק אומר.

אין כמו חבר או חברה טובים, כאלה שמלווים אותך במהלך חייך, נמצאים שם כל הזמן, מתעניינים בשלומך, מבלים איתך ומה לא….עד שאתם מוצאים לכם בני זוג…אז אתם מגלים צדדים אחרים שלהם…שהם לא תמיד בצד שלכם…

עוד מוקדם והנבואה נועדה לשוטים…אבל ההרגשה שלי היא העונה כי האליפות חוזרת לנגב. באר שבע נראית כקבוצה הקבוצתית ביותר וכן, למרות הכל, המאומנת ביותר. יש גם קריאה חשובה לאוהדי באר שבע. וגם בן גוריון קשור לסיפור….כמו כל סיפור על הנגב.

אנחנו אנשי "הפתיל הקצר" סובלים מזה. סיפור אמיתי שהרגע לא המצאתי לימד אותי, ומקווה שגם אתכם, שפתיל קצר בסופו של דבר מתפוצץ מהר….ודווקא בפנים שלנו….טור עליי שאתם יכולים או חייבים ללמוד ממנו.

קורה לא פעם שאתם מרגישים שבמערכת יחסים מסוימת אתם מאבדים את עצמכם, אבל מצד שני אתם רוצים להיות במקום הזה. דילמה לא קטנה בכלל. יש תשובה. אבל גם היא חלקית…ואיך יש לפרפרים קשר לטור הזה….?

הטור הזה נכתב עם הרבה ניסיון חיים ועם לא למעט צער. בארצנו הקטנטונת, ולא רק בה כנראה, אנשים נוטים להתבלבל בין נחמדות לחולשה. אז זהו שלא. טור לא נחמד בכלל. וכן אל דאגה, יש עצה בסוף. נו כמו תמיד

בסופו של דבר מספיקה מילה בכדי שמי שרוצה אתכם יהיה אתכם. לא יעזור אם תרשמו הודעות ארוכות או תתקשרו, מי שלא ירצה גם ספר שלם לא יעזור. אז חבל על הזמן. מניסיון. בנינו גם שלכם. ויש גם אופטימיות אם תגיעו לסיום הטור.

ברור שאני הולך להסתבך עכשיו, אוהו איך אני הולך להסתבך. אבל בפרק ב' או בזוגיות אחרי גירושין, הילדים הם מרכיב מאוד חשוב בקשר. והאם יש סוף טוב? חכו לסוף…הכוונה של הטור.

הניצחון של בני לם, מאמנה החדש של מכבי נתניה, על מכבי ת"א 2:4, החזיר את אוהבי הנוסטלגיה לימים של הכדורגל של פעם…כשלם היה עוד שחקן. הכדורגל היפה נטול הטאקטיה של שנות השמונים…מי שצעיר מידי לזה ולא זכה…שידע שפעם נהנו פה מכדורגל.

לדרוש מסכות במגרש כדורגל שהוא פתוח, זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה ואפילו מסכן אותו. מבין שרוצים למנוע מחלה, אבל לא צריך להמציא כל פעם "את הגלגל". זה לא צריך להיות התנאי לכניסת הקהל למשחקים. יש פתרונות אחרים.

כמה פעמים תחזרו אחורה לזוגיות קודמת? כמה פעמים תתנו לזה עוד הזדמנות? איינשטיין אמר שלעשות את אותה הפעולה כל פעם ולצפות לתוצאה אחרת היא טיפשות. ואולי בכל זאת??

ברוסיה מתמרמרים על הזהב של לינוי אשרם מישראל באולימפיאדת טוקיו בהתעמלות אומנותית, וטוענים שזה היה צריך להיות של דינה אברינה, המתעמלת שלהם, וכי רק השופטות לקחו לה את המדליה. בדקתי עם מומחים לעניין. רופא עור אמר לי שבטווח הארוך המירמור מזיק…ועושה קמטים….

למה אנשים טועים בין נחמדות לחולשה. למה הם מבינים רק את השפה הלא נעימה של חוסר יחס או יחס לא טוב? למה כשמישהו טוב הם רואים בזה חולשה שלו ולוקחים אותו כמובן מאליו. מצטער האמת "העירומה" בפנים. טור כואב מומלץ לא לקרוא אותו.

נכון, צריך לעשות כבוד לאיטליה שזכתה באליפות אירופה לנבחרות (היורו), אבל הלב הולך לאנגליה, יש אומרים, בניהם אני, שזו "מולדת הכדורגל", שהצליחה רק פעם אחת בשנת 1966 להשיג תואר, אליפות העולם בכדורגל. מאז היא שוב ושוב כשלה, כולל ביום ראשון האחרון בגמר היורו. אלוהים שמור על המלכה! הבריאות שלה גם ככה לא משהו….באנגלית זה יוצא טוב יותר.

האם להתקדם לאחר אהבה לאהבה אחרת, או שהרצון לחזור למקום ההוא הקודם, מעכב אותנו? האמת, כמו תמיד נמצאת בתשובה האלמותית…תקראו תבינו…צריך זמן לטור הזה תרתי משמע…

אנשים אוחזים בכח בזוגיות גם כשהיא כבר לא שם. אוחזים גם כשהצד השני כבר לא בעניין ומראה את זה. העצה הכי טובה היא לשחרר כי מי שלא רוצה אותך לא ירצה לא משנה מה תעשה. הגיע הזמן להבדיל בין יריקה לגשם. אולי תפסידו זוגיות שעוד רגע תגמר גם כך, אבל תרוויחו משהו אחר….תקראו תבינו מה.

הגענו לתקופה הזו שבה כל רגע אנחנו שומעים על ההוא שהולך לקבוצה ההיא והקבוצה ההיא רוצה את ההוא ובסופו של דבר מדובר בעיקר בהרבה עבודת סוכנים. יאללה שיתחיל כבר הדבר האמתי…והרעש יהיה ביציע.

לא פעם אנחנו רוצים להפסיק ריב עם מישהו שאנחנו אוהבים. גם ובעיקר בזוגיות. אבל הגאווה הזו להרגיש חלשים מולם מונעת מאתנו, וגם מהם לא פעם, לחזור אחד לשנייה ולהפך, למרות שזה מה שאנחנו באמת רוצים. אז יש כרגיל עצה בסיום והוא מאפשר לגעגוע לנצח…

הדבר החשוב ביותר שאתם בזוגיות הוא האמון. אין מחילה על שקר. ברגע שהאמון נסדק תם הטקס. לא מכיר הרבה אנשים שיוכלו לחיות עם זה אח"כ. יש מחיר לזוגיות ואם אתם לא מוכנים "לשלם" את זה, תישארו בבקשה לבד. כמוני.

המהירות הזו שמחליפים בני זוג, לא ברורה לאיש מערות כמוני. לפעמים עוד לפני "שגופת" הקודם "התקררה (זה מטאפורי) יכול להיות מאוד שאני פה השונה, אבל בכל זאת מה קורה לנו? אפשר לקלל בלב…אבל תקראו קודם…

לירן ליאני בעיניי הוא גיבור תרבות. לא פחות. ההחלטה שלו לא לשתוק לנוכח האימים שקיבל בעקבות השיפוט בדרבי החיפאי והאירועים האלימים בסיומו, היא כמעט תקדימית. הגיע הזמן לא לשתוק למי שעובר את הגבול. נגמר להם. מה שנקרא שריקת הסיום לבריונות שלהם, ולא רק במגרש. המעשה שלו הוא עבור כולנו.

האם יוסי אבוקסיס עזב את באר שבע כי אלונה ברקת הבעלים דיברה עם מאמנים? ואם זה כך, כיצד סגר מיד אח"כ בבני יהודה? אז מותר או לא מותר לדבר עם אחרים? ומי יוצא מזה טוב? התשובה אף אחד.

הבקשה של ההתאחדות לכדורגל משייח מחמד בן ח'ליפה מדובאי נראית קצת תמוהה ואולי פופוליסטית. נכון שצריך לבדוק, אבל לא זכורה לנו בדיקה כזו. וזו אותה ההתאחדות שאישרה לאמיר כבירי לתת כערבון…תמונה.

אני מאוד אוהב שאנשים כל הזמן מדברים על לאהוב את האחרים. אבל עד שלא תלמדו לאהוב את עצמכם, לא תוכלו לאהוב אחרים. אם למדתם לאהוב את עצמכם ולקבל אתכם כמו שאתם, אז הגעתם לשלב התובנות בחייכם. רק לצערנו זה קורה בגיל מתקדם מידי. מצד שני ברוך השם שהן מגיעות…מהיום כבר תבינו אחרת מה זה – "ואהבת לרעך כמוך"….כמותכם. הבנתם? תקראו תבינו….תאהבו.

זה לא טור של שברון לב, אלא טור של מח בעיקר. אל תכניסו רגש לשום מקום, טוב לא תוציאו משם. אבל יש גם עצה מלאת סבלנות…סליחה ניסיון.

מי שצועק נגד ההסכם של בית"ר ירושלים וחוגג, עם השייח חמד בן חליפה מאבו דאבי, לא רק שעושה לנו נזק תדמיתי, אלא גם אין לו מושג כמה בעקיפין הוא עוזר לאיראן…כן לאיראן. לידיעת ארגון "לה-פמיליה" הצווחני. למי שלא מבין יש הסבר בפנים….

איזה כיף זה לתת לכם עצות בזוגיות על חשבון הקשר שלכם עם בני או בנות הזוג שלכם. מה אכפת לאלה שמציעים להגיד לכם מה צריך לעשות, ואח"כ להתפנות לחייהם, ולא פעם להתנהג בדיוק ההפך ממה שייעצו לכם? ואתם? אתם נשארים עם עצת אחיתופל…ובעיקר לבד…

הגמל לא רוצה את הדבשת שלו. זה כבר ידוע. ומה עם בני האדם? אולי הגיע הזמן שלפגישות "עיוורות" שבהן לא מכירים אחד את השני, יגיעו שני הצדדים עם מראה בכדי שיראו גם את עצמם, רגע לפני שהם פוסלים אדם לפי המראה הרגעי שלו. ויש עצה כרגיל בסוף. טור בועט ומכאיב.

תשאלו כל אחד שחי לבד, הבעיה היחידה שלו היא בשבת. חוץ מזה לא מעניין אותו שום יום בשבוע, נהפוכו. אבל לכל שבת יש מוצאי שבת…זה עדיף אגב מלהישאר בשבת עם מישהו שאתם לא רוצים…ומזל שיש אלוהים….

האמת אני אקבל בטור הזה ביקורות על גבול הקללות (רק בלב בבקשה) גם מגברים וגם מנשים, אבל נראה לי שלבני דורי כבר אין "חלקי חילוף"…והגבר המטרוסקסואל החדש, או איך שזה לא נקרא…הורס לנו…ובעיקר לעצמו…והנשים? למרות הכל מעדיפות אותנו עם "החול" מהמערה….

די כבר להיות כאלה פדנטים, כאלה פסימיים, כאלה בלתי…, רשתות השיווק פתוחות לקהל הרחב, הים גם אם תתפסו יום חם, עכשיו חנויות הרחוב מקבלות לקוחות בשעריהן…(אם כבר טור על כדורגל). די מספיק. הגיע הזמן להחזיר את הקהל לכדורגל. אפילו יש סימן לכך. פרופסור גרוטו המתנגד הגדול, התפטר…בכל העולם כבר שומעים שוב את הקללות…סליחה "ברכות" ביציעים…כמה אפשר בלעדיכם. כמה? התגעגענו…

שלמה שרף שלח את שחקן מכבי פ"ת אבידאל ארויו "לאכול בננות", כששימש כפרשן במשחק של קבוצתו מול כפר-סבא. מאותו הרגע אין מקום שלא "שחטו" את שלמה וכינו אותו כגזען. אני לא מגן עליו, אבל אני נגד "תופעת העליהום" בישראל על אדם שטעה (לדעתי מדובר בחוסר מחשבה של שלמה מאשר גזענות). ערוץ הספורט בו שלמה עובד יטפל בו…הגיע הזמן שנפסיק להיות טהרנים ושופטים בכל רגע….כאילו שחלק מהפרשנים, או מכם, לא פלט פעם משהו שהוא מצטער עליו…אבל אז האת המחיר שאתם גובים משלמה לא תהיו מוכנים מוכן לשלם…

יהודה בארקן הלך לעולמו. אבל הסרטים שלו עליהם גדלנו כולנו בחמישים השנים האחרונות, יישארו לנצח. הטור הזה הוא להגיד לו תודה. פרידה באמצעות סיפור אישי אחד שלי איתו…לא זוכרים אולי "מי היו עשרת הצדיקים שנכנסו לגן עדן?"…אבל את הצדיק ה-11 אנחנו לא נשכח…