ג', נכה ערירית מאשדוד, לא האמינה למראה עיניה כששמעה דפיקות בדלת ביתה ביום שני בבוקר. כשהיא ניגשה לאיטה לדלת ביתה, היא גילתה כי בחוץ מחכה לה קבוצה של עשרה חיילים וחיילות. היא תחילה לא הבינה מה הם רוצים ורצתה להגיד להם שהם בוודאי טועים. אבל אז צץ מתוך הקבוצה פרצוף שהיא מכירה, איציק איטח.
איטח הסביר מהר כי החיילים הגיעו לשפץ לה את הבית ולהפוך אותו למקום טוב יותר עבורה. איטח הסביר כי הם התעקשו להגיע, והוא לא יכול היה להגיד להם לא. ג' המאושרת הכניסה אותם לביתה.
ואכן, קבוצה של עשרה חיילים וחיילות שהפתיעה את ג', נכה ערירית כבת 84, הגרה לבדה ברובע ח', החלו לעבוד. הם שיפצו אותו, צבעו, שטפו את הרצפות, ניקו את החדרים ואפילו תיקנו וסידרו את תכולת הארונות.
החיילים הגיעו מאחר ואיטח, שידוע בהתנדבויותיו למען החיילים, הגיע לא פעם אליהם ואל חיילים נוספים וערך עבורם ארוחה בשטח. הם החליטו שהם מחזירים טובה, ושאלו את איטח כיצד יוכלו לעזור. איטח שמכיר את האישה שחיה לבדה באזור ח' והיא נכה, הציע שיבואו איתו אליה לתקן עבורה.
איטח, שמביא לא פעם ארוחות לאישה ויודע כמה היא זקוקה גם לחברה, אמר: "זו ישראל היפה. החיילים לא שכחו שהם קיבלו, הם רצו להחזיר. הם אלה שהתעקשו לתת מעצמם. אשרינו שאלה החיילים שלנו". איטח הוסיף: "לא פעם אני יושב איתה ומארח לה חברה. היא זקוקה גם לזה".
ג': "אני מאחלת להם אורך ימים ובריאות. הם סידרו לי את כל הדברים. הם צבעו לי את כל הבית. תודה רבה להם ולאיציק, אני לא אשכח אותו ואותם לעולם. שהשם ישמור את החיילים שלנו. הם אפילו אמרו שיבואו עוד פעם בשביל לעזור לי בעוד כמה דברים".
החיילים הגדילו ועשו את היום הזה על חשבון היום החופשי שלהם. הם החליטו לתת מבלי לקבל תמורה. אחד החיילים אמר: "קיבלנו כל כך הרבה באהבה מאנשים בעיר הזו. הם עשו את זה מבלי שנבקש, אז החלטנו שגם אנחנו עושים את זה מבלי שיבקשו. זה משהו שהחלטנו יחד.
זה המעט שאנחנו יכולים להחזיר לאנשים שאוהבים אותנו. עבורנו מה שעשינו זה יותר לקבל מאשר לתת. השמחה של ג' שווה לנו הכל. אחרי יום כזה אתה מרגיש שעשית משהו גדול וזה שווה כל תמורה חומרית".
