אדם גוסטבו (26) הוא אשדודי שעלה מארגנטינה ושירת כחייל קרבי בכפיר. עם שחרורו מצה"ל הוא עבד בעבודה מועדפת כמאבטח וצלם אירועים וכשנה לאחר השחרור, גוסטבו חתם בקבע במג"ב ונשלח לקורס פרמדיקים שאותו הוא עתיד לסיים בקרוב, כאשר הוא מתנדב גם בסניף איחוד ההצלה בעיר. נוסף לעיסוקים אלו יש לו גם עיסוק נוסף, גוסטבו הוא סופר. אדם מסרב עוד לכנות את עצמו כך כי לדבריו רק כאשר יוציא לאור את ספרו השני, יגדיר עצמו כסופר. הפעם הראשונה שבה החל לכתוב הייתה בכלל בפוסטים בפייסבוק, שהגיעו לאלפי לייקים ומאות שיתופים. בגיל 24 הוא החל לכתוב את ספרו הראשון שמורכב מלקט הפוסטים שכתב והוא נקרא "עד שתחזרי". אדם מספר: "פעם ראשונה שכתבתי בחיי הייתה בצבא ושמרתי את זה בפתקים בטלפון, הפסקתי עם זה וחזרתי לכתוב אחרי פרידה מחברה שלי".
את ספרו הראשון הוא לא הוציא למכירה בחנויות, אלא מכר מהבית מעל למאה עותקים במסגרת קמפיין מימון ההמונים שסייע לו להוציא את הספר. גוסטבו החליט לא להוציא את ספרו לחנויות הספרים משום שטען כי עוד לא הרגיש מנוסה מספיק בכתיבתו, אך צבר בטחון בעקבות צורת הגיוס הרלוונטית כיום: "נכון שחלק 'מההד- סטארט' מאפשר לצבור כסף, אבל זה נתן לי המון ביטחון. מאה וחמישים אנשים עזרו לי לגייס את הכסף ומתוכם הכרתי רק חמישים. השגתי מאה אנשים שתמכו בי מבלי להכיר אותי אלא על סמך הכתיבה שלי. זו הרגשה מדהימה שיש מישהו שאוהב את הכתיבה שלך".
גוסטבו מסיים ממש בימים אלה לכתוב את ספרו השני "אושר, נגוהות וחתונה", שנכתב על אהבה נכזבת, בעקבות בחורה שפגש בצבא. על תהליך כתיבתו הוא מספר בשקיקה: "את הספר השני התחלתי לכתוב, תוך סיום הספר הראשון. חצי ממנו קרה לי באמת וחצי לא. הספר מדבר על סיפור אהבה שהיה לי בצבא והוא מחולק לאושר, נגוהות וחתונה, מכאן גם שמו. אושר מדבר על החלומות שלי אחרי הצבא, שאת רובם לא ניסיתי להשיג. נגוהות, זה ישוב בדרום הר חברון ששם הכרתי את אותה בחורה והסוף מפתיע, חתונה זה החלק שהייתי רוצה…".
למרות שהוא כותב ספרים, אדם מסביר כי לא אוהב לקרוא אותם וקרא רק ספרים בודדים בחייו: "אני לא אוהב לקרוא ספרים, קראתי רק את 'מלך החומוס ומלכת האמבטיה'. בעבר כן קראתי הארי פוטר וספרים כאלו, אבל נהיה בי סוג של פחד לאבד מהאותנטיות שלי ופחדתי שכשאכתוב לא אגיע למצב של חוסר מוזה בעקבות צפייה ביצירה אחרת". על צורת הכתיבה שלו כסופר בתחילת הדרך הוא מסביר: "אני מאמין שחלק מההצלחה שלי של הספר הראשון, כשנשארו לי רק עותקים בודדים, היא שלא היה לי רצון להרשים ולהשתמש בשפה גבוהה. הייתי כותב בשפה שלי וזה קירב לספרות ולסיפורים המון אנשים שהיה להם פחד לפתוח ספר".
גוסטבו מספר מצדו כגבר על הנטייה לא לעסוק ברגשות ומתאר כי דווקא כשעשה זאת בפוסטים שלו ברשת החברתית, קיבל מחמאות: "נהייתה נטייה לגברים לא לדבר על רגשות, וכשאני פתחתי את מה שאני מרגיש ועובר, החמיאו לי על האומץ. חשפתי את עצמי מול מאות אנשים שאני לא מכיר וקיבלתי המון תמיכה. אנשים שיתפו אותי גם בסיפורים ובהתמודדויות שלהם גם לגבי גירושים ודברים אחרים שכתבתי לגביהם בפוסטים".
כשנשאל מתוך כל התחומים בהם הוא עוסק היום מה הוא ירצה לעסוק בעתיד, גוסטבו משיב: "אין לי מושג, אני מייחל לכך שהספר השני יצליח ואני רוצה להציל חיים, להרגיש שאני עושה משהו משמעותי".
לאחר שהשיג חצי ממימון הספר שעתיד לצאת לאור, בעזרת 'הד- סטארט', הוא יוצא בבקשה לעיריית אשדוד לתמיכה כיוצר צעיר ומייחל לכך שבשבועיים הקרובים הוא יתקרב אל היעד ואף יפרסם לראשונה בחייו את ספרו בחנויות.
