יום הבחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ התאפיין סביב המלחמות הפוליטיות בין המועמדים השונים. גם כאן באשדוד ידע יום הבחירות רגעים של השמצות, האשמות והרבה פוליטיקה, אך לקראת ערב התקבלה הבשורה המרה על פטירתו של השר לשירותי דת דוד אזולאי, כשהוא בן 67 בלבד, זאת בתום מאבק ממושך במחלה הקשה. למרות ניסיונותיו הרבים לנצח את המחלה ולהמשיך לשרת את הציבור, מצבו הידרדר מיום ליום, וביום הבחירות בשעת ערב מוקדמת הוא נפטר בביתו שבקרית שמואל.

בנו חבר הכנסת ינון אזולאי נכנס לנעליו הגדולות בפוליטיקה, ונבחר לשרת את הציבור עוד בחיי אביו. אזולאי משרת נאמנה את כלל הציבור אך כמובן שבליבו פינה חמה לאשדוד, עיר מגוריו ב-17 השנים האחרונות, ורבים מתושבי העיר שמכירים ומעריכים את פועלו, נסעו עד לצפון הרחוק על מנת לנחם אותו על האובדן הקשה. יום לאחר השבעה הוא כבר חזר לעבוד ולשרת את הציבור במשכן הכנסת, זאת למרות הקושי הרב שהיה לו.

שבוע לאחר מכן התיישבנו במשרדו של הח"כ האשדודי, הממוקם במשכן הכנסת, למטרת ראיון מרגש עם דמעות בעיניים. הבן סיפר על דרכי ההתמודדות שלו ושל משפחתו עם האובדן, ועל הרצון להנציח את אחד השרים האהובים במדינת ישראל, שזכה לשבחים מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל.

ח"כ ינון אזולאי, לפני שבועיים כולם קיבלו את הבשורה הקשה על כך שאביך נפטר בטרם עת. איך היום, אחרי שבועיים, מנסים להתאושש ולעבוד כרגיל?
"האמת אני לא יודע אם זה מתאוששים, קמנו מהשבעה לאחר שבוע שבאו אלפים ניחמו, המציאות חזקה מהכל, אנחנו נכנסים לנעליים גדולות, וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון לאחי הגדול ואני. הוא איש חינוך ואני בעשייה הציבורית. הנעליים האלה הן מאוד גדולות, וקשה עם זה כי האבדה היא גדולה והיא של כל עם ישראל, לא רק שלי. אני אמרתי שאבא שלי לא השאיר ארבעה יתומים אלא אלפי יתומים, ואפילו עשרות אלפי יתומים. מהסיפורים ששמענו בשבועיים האחרונים איך במשך שנות חייו הוא דאג ליתומים ואלמנות, לאלפי משפחות במצוקה, לאנשים מהאוכלוסיות הקשות והמעמד הנמוך, שאצלו זה היה בעצם האנשים החזקים. האנשים שהיה להם קושי ביום יום, אלה האנשים שהוא כיבד אותם תחילה וסייע להם. אז לכן מאוד קשה להתאושש, אבל ההתאוששות היא בעצם העשייה, וברגע שאנחנו כאן ועושים למען הציבור להנצחתו, זה בעצם מה שמרפא אותנו".

יום אחרי השבעה חזרת לכנסת והמשכת לעבוד למען הציבור, למרות שחשבו שייקח לך קצת זמן. זו העשייה הציבורית שעליה אתה מדבר?
"כן, זו המציאות, יום לאחר שקמתי מהשבעה כבר עברו שתי הצעות חוק בקריאה טרומית, לא יודע איך זה התגלגל אבל אחת לגוף ואחת לנשמה. אחת מדברת על היתר עסקה שתמנע את עוון הריבית במשק (נשמה), והשנייה (לגוף) זה חוק הביטוח הלאומי לבני ובנות זוג שיוכלו לקחת חופשת מחלה אם אחד מבני הזוג תורם איברים, דבר שהתעורר אצלי בעקבות פניה של אנשים. זה בעצם מה שאבא שלי לימד אותי, להמשיך בדרכו אם זה לגוף ואם זה לנשמה, אבל המשותף לשני הדברים הללו זה לדאוג לאזרח הקטן שזקוק לעזרה הזו, וזה הדברים הקטנים בשליחות הזו".

אביך תמיד היה גר בצפון, אבל הקשר שלו לאשדוד היה מאוד חזק, ספר לנו על הקשר הזה.
"קודם כל יש לו שני ילדים שגרים באשדוד, אחותי שהיא הבת הבכורה שלו ואני, אבל הקשר של אבא שלי עם העיר התחיל עוד הרבה קודם לכן, בגלל הקרבה שלו לרבני משפחת אבוחצירא רבי רפאל, רבי יקותיאל, הרב פינטו שהיה מגיע אליהם להתייעצות. אבי היה מקורב אליהם ותמיד היה בטל בפני תלמידי חכמים. מאז שהתחתנתי ועברתי לגור באשדוד, הקשר של אבי עם העיר התחזק לאחר שאבא שלי גילה את חמי הרב הצדיק רבי שמעון כהן, שאבא שלי היה מגיע אליו ומקבל ממנו עצה ותושיה וגם ברכה, ועד היום המשפחות בקשר טוב לא רק בגלל שאנחנו משפחה. חוץ מזה, אבי היה איש משפחה, ולכן הוא מאוד היה מקפיד אחת לשבוע ואולי שבועיים להגיע לאשדוד, לראות את הנכדים, לצאת איתם, לקנות להם משהו. חוץ מהעשייה הציבורית הוא היה איש משפחה גדול מאוד שהנכדים היו מחוברים אליו באופן יומיומי ואפילו ברמה של שיחת טלפון לכל הנכדים אחת לכמה ימים".

לסיום, מה עושים על מנת להנציח את מורשתו של אביך כשר הדתות שהשפיע רבות על כל מה שקשור לענייני הדת במדינת ישראל?
"התכנית היחידה שלי כרגע, מיד לאחר השבעה, זה לנסות ולהמשיך בדרך שהוא הנחיל לי, לשמוע את האזרח הקטן שבשבילו בעצם הוא הגדול, לעשות את המעשים הקטנים האלה כי מהם בסוף צומחים המעשים הגדולים, וכמובן שבהמשך עוד נעשה הרבה על מנת להנציח אותו. לגבי משרד הדתות, כבר שבוע שעבר הרב אריה דרעי חנך בית כנסת של המשרד לשירותי דת על שמו, ששם הסיפור הוא מדהים. כשאבא שלי הגיע למשרד לשירותי דת אחרי, שעם הענווה הרבה שלו הוא נבחר ובדק מול כל חבריו לסיעה שהם שמחים ומאשרים לו לכהן כשר, אז הוא נכנס להתפלל בבית הכנסת שהיה במשרד, וביקשו ממנו לשפץ את בית הכנסת והוא אמר אני אבדוק. כאשר בא אליו מנהל הרכש והודיע לו שהוא יכול לשפץ את הלשכה שלו בתור שר, הוא אמר שהוא מבקש לא לשפץ את הלשכה, אלא הוא מבקש להשתמש בכל הכסף שיועד לשיפוץ הלשכה לטובת שיפוץ בית הכנסת בבניין. זה אבא שלי, כך הוא היה וההסתכלות שלו הייתה קודם על השני והאחר ורק לאחר מכן על עצמו".