אם חשבתם על איש חיי לילה שחולם רק על עולם הפיתויים שהוא מציע עמו, אתם לגמרי לא בכיוון. די ג'יי אלון מלול לגמרי טוען שבעולם המסיבות טמונים המון תאוות והמון הצעות, אך לא כולם הם בשבילו. הוא לא שותה אלכוהול, לדבריו בירה בגג וזה לחלוטין תלוי באופי. "אני לא מאמין בזה שאומרים: 'אה אתה מוזיקאי אז אתה צריך לעשות סמים'. זה לא נכון, אתה לא צריך את הסמים והאלכוהול כדי להצליח, פחות נוגע אליי דברים טפלים, צריך כמה שפחות להתייחס לדברים האלה ולהמשיך בקריירה שלך", כך הוא מבהיר.
ואם כבר בקריירה עסקינן אז הוא בן 25, גדל באשדוד והתחיל לנגן ב"הפי-דייז" המיתולוגי בחוף הקשתות כבר בגיל 15. הוא ניגן בנוסף בלורנס באשדוד כקרוב לחמש שנים ולדבריו החלום להיות די ג'יי התחיל כשהיה יחצ"ן בגיל צעיר מאוד. אלון הוביל מסיבות באשדוד ובארץ, ביניהם גם ב"אומן 17" בתל אביב ומספר: "במסיבות שהייתי מיחצן, אמרתי לעצמי – לא בא לי להיות יחצ"ן בא לי להיות די ג'יי. מה זה עוזר לי להביא אנשים, הייתי אוהב את המוזיקה, והתחלתי ללמד את עצמי". הוא מסביר כי היה עולה על עמדת הדי ג'יי במסיבות ולומד איך לתפעל את העמדה ולתקשר עם הקהל, כילד זה היה מרגש מאוד עבורו.
מלול מתאר שאחרי ניסיון בתחום, כיום כמעט מעל עשר שנים, השאיפה היא לשלמות. הוא מסביר כי בחיי הלילה הכל קורה אבל כשמסמנים יעדים אתה מצליח, לדבריו. אז ההצלחה לגמרי מדברת כל הדרך אל הבנק אבל לגמרי גם אל התהילה, כי הלוז של אלון צפוף למדי. רק לאחרונה הוא הופיע במועדון המוכר "סלינה" באילת בליין של די ג'יי מכל העולם והוא היה הישראלי היחיד שניגן שם. הוא ממשיך לעבוד במרץ כל הזמן, ורוצה להגשים את החלום הגדול שכולל את הפסטיבלים הכי מוכרים ומצליחים בעולם ביניהם, "הטומורולנד".
נכון לכרגע יש שיגידו שהוא לגמרי בדרך לשם. רק לאחרונה הוא נפגש עם לא אחר מדיוויד גואטה, דיג'יי בין הגדולים בעולם בהופעתו בישראל. את גואטה הוא פגש מאחורי הקלעים והעביר לאמרגן שלו דיסק און-קי עם החומרים והקו המוזיקלי שלו. אלון לדבריו רוצה להצליח בגדול ומנסה בכל הדלתות האפשריות.
מלול מספר לי על שני פיקים (שיאים) לטענתו שקרו לו בקריירה בארץ ובחו"ל. הוא "חימם" את נטע ברזילי פחות מחודש לאחר הניצחון המרהיב באירוויזיון מול קהל של מאות אלפי אנשים. כששאלתי אותו איך זה הרגיש לעמוד על הבמה הזו, הוא ענה: "זה היה שיא ההתרגשות, היה מטורף. בעיני זו הייתה חוויה שאני מאחל לכל די ג'יי בארץ, מבחינת אנרגיות והתרגשות זו חוויה מסחררת וזה סוג של שיא".
בנוסף לכך, הוא הוטס בשנה שעברה להופיע ברוסיה במחלקה ראשונה, שכללה גם לינה בסוויטה מפוארת. אם שאלתם איך זה קרה? אז לדבריו זה סיפור "הזיה": "מישהו שאחראי על המועדונים במוסקבה שמע אותי מנגן ב'קרייזי אלפנט', מועדון בין הגדולים בארץ שנמצא באילת. הריצו אותי לעשות סט, שזה מעין פלייליסט של שירים מנוגנים עם הקו המוזיקלי שלי, התלהבו והזמינו אותי להופיע במוסקבה. דיבר איתי האחראי שמה וטסתי תוך כמה חודשים. ניגנתי שם במועדונים שהם וואו, זה היה מדהים. ואתה פשוט מבין מה זה עוצמה ולנגן לקהל המוני, זה אחרת".
מלול לא ויתר על שירות קרבי בנח"ל
אם חשבתם אולי שזה שהוא דיג'יי מצליח כבר מספר שנים הפריע לשירותו הצבאי, אז תחשבו שוב כי מלול לא רק שירת בצבא כחייל במשך שלוש שנים הוא היה לוחם קרבי בחטיבת הנח"ל. כששאלתי אותו מאיפה הגיעה ההחלטה ללכת לקרבי כשהוא ידע מגיל צעיר שהוא הולך למוזיקה, מלול משיב: "ההחלטה להתגייס לקרבי באה מהבית, זה הגיע מהמשפחה שלי וקודם כל לפני מוזיקה מבחינתי יש את הנושא של דרך ארץ. אני מאמין בלהיות אדם ישר ולבוא ולתת מעצמך את המרב, אני גם חושב שאם אתה נותן מעצמך את הכי טוב בסופו של דבר זה חוזר אלייך. אבל לא אשקר, זו הייתה תקופה קשה שהייתה בה הפסקה ממוזיקה לגמרי".
הוא ממשיך ומסביר על כך שזה היה בלתי אפשרי מבחינתו לעסוק באותה התקופה בכל הקשור למוזיקה באופן מקצועי, והוא מתאר את הפעמים שהיה יוצא למועדון כאשר היה חוזר הביתה מהבסיס ומביט על עמדת הדי ג'יי מהצד. "זה להרגיש תחושה של צביטה בלב שאתה לא שם, אבל בתוך תוכי ידעתי שאני אגיע לשם, אני מאוד מאמין בלסמן מטרות ויעדים, אם לא תעשה זאת אתה רק תחלום ותשאף אבל לא תגיע", הוא אומר.
את שירותו המלא מלול סיים אחרי מבצע "צוק איתן", שבו הוא לחם בעזה ומספר על כך שהמוזיקה הייתה העוגן שלו באותה התקופה: "כשאתה נכנס לעזה יש חוויות שהן לא הכי נעימות, ואחרי השחרור שלי הדבר היותר טוב שקרה לי זה היה החזרה למוזיקה. זה היה כמו החמצן שלי, זה היה המשאף שלי. כמו אדם שהוא אסמטי ובלי המשאף קשה לו לנשום, ככה על אותו עקרון עם המוזיקה. זאת הייתה ההתפרקות שלי. יש אנשים שעושים טיול אחרי צבא להתפרק, אני לא עשיתי, כי אחרי הצבא הייתה לי רק מטרה אחת בראש, וזה המוזיקה".
עם המטרה הזו הוא הלך בכל הכוח וכמו שכבר סיפרנו הוא לא מפסיק להופיע. כששאלתי אותו על ההבדלים בין חו"ל לארץ, מלול משיב תשובה מעניינת: "אני חושב שהרמה במועדונים בארץ היא גבוהה ולא נופלת מחו"ל. בכלל לדעתי בארץ יש קרוב ל-3 מתקנים שהם ברמה גבוה מאוד – הסלינה, הפורום והדיזרט החדש ששם אני הולך לנגן. כדי ג'יי זו חוויה אחרת מבחינת הבמה והאווירה, הם מועדונים ברמה של חו"ל. זה שונה משאתה מנגן בברים, ככה התחלתי פעם ובסופו של דבר כשאתה מגיע לבמות גדולות אתה מבין את הכבוד שמביאים לך".
עם חוויות רבות והשגת יעדים שהציב לעצמו הוא ממשיך לחלום בגדול. אך המסר של מלול הוא שבמוזיקה אין קיצורי דרך ומבחינתו זה הרגע להתקדם כמה שיותר. אלון טוען שמבחינתו מוזיקה היא דבר אינסופי והיא מחברת בין עולמות, כשהוא מדבר על העתיד הרחוק הוא כבר מתאר את חו"ל באופן תדיר עם הפסטיבלים הגדולים, שיתופי פעולה עם אומנים מוכרים ויצירת קטעים מקוריים משלו. אך בעתיד הקרוב גם אתם תוכלו ליהנות ממנו כשינגן לכם באופן פרטי, כי הוא מתחיל לעשות גם חתונות.
כששאלתי אותו על הפער בין להופיע בבמות גדולות מול מאות אלפי אנשים ולנגן בחתונה, הוא מסביר: "יש אנשים שמבקשים אותך ספציפית, יצא לי כבר לעשות 3 חתונות של אנשים שלא רצו חברה גדולה, שמעו אותי במועדון ואמרו לי קח איזה סכום שאתה מבקש, אנחנו רוצים אותך בחתונה. זה מרגש כי חתונה זה רגע מאוד מיוחד בשלב מסוים בחיים, אתה מנגן לאנשים ומקשר ביניהם ברגע הכי מאושר שלהם והכל בעזרת המוזיקה. זה ממש לא מבייש מלהופיע במועדונים גדולים או במות גדולות. ההיפך, זה בשבילי עוד שיא".
