עד לפני שנתיים היה יהודה אביטל אדם נורמטיבי לחלוטין: נשוי לגלית, אב אוהב לשלושת ילדיהם ומשווק נדל"ן מוכר באזור מגוריו, גן יבנה. בחודש יולי 2013 חייו השתנו מקצה לקצה: "גילו אצלי סרטן בריאות. מאז התחיל הסיוט הגדול שלי והטיפול היה כימותרפיה והקרנות".
יהודה, מה עבר לך בראש ברגע שהודיעו לך שאתה חולה?
"תשמע לקח להם המון זמן לגלות", הוא נאנח, "בהתחלה חשבו שיש לי דלקת ריאות חזקה. בתוכי חשתי שזו לא דלקת ריאות כי ירקתי דם. כבר אז הבנתי שמשהו לא טוב קורה לי ואושפזתי בבית חולים. הייתי מאושפז 13 יום עד שגילו את המחלה. עברתי את כל הבדיקות ואז גילו את הסרטן".
מה עבר לך בראש ברגעים ההם?
"התחילו לרוץ לי סרטים בראש, דאגתי לילדים ולאישה. שאלתי את עצמי אם הם יסתדרו בלעדי. עברתי את אותו סרט יחד עם אחותי ז"ל. אחותי חלתה בסרטן בראש וליוויתי אותה באופן צמוד. ראיתי את המחלה שלה, ראיתי את הכאבים שלה ואת ההתמודדות שלה עד שנפטרה. היא הייתה קרובה אליי מאוד".
לאחר מספר חודשי הקרנות עבר אביטל (53) את הניתוח הראשון, "קיצרו לי את הריאה, בה היה הגידול, במקביל המשכתי בהקרנות. לאחר מכן המליצו לי על טיפול ביולוגי שהיה אמור לעצור את המחלה אך לצערי הרב התרופה הביולוגית גרמה לכאבים בכל הגוף וזה התווסף לכאבים העזים שלי שנגרמו לי מהניתוח. הרופא שלי אמר שכאשר עשו לי את הניתוח הם פגעו בעצבים של הגב", אומר אביטל.
מאיפה הכוחות להמשיך הלאה?
"אני בן אדם שתמיד הציב לעצמו מטרות והצליח להגשים אותן. כשאמרו לי שנשאר לי לחיות בין 3-6 חודשים מיד כשגילו לי את המחלה, התחלתי לחפש בגוגל על המחלה וגיליתי שאנשים מספרים שבני משפחתם באמת מתו בין 3-6 חודשים אחרי, קיבלתי שוק. אבל אני אדם מאוד אופטימי, אמרתי ניקח קצת תרופות וזה יעבור. זה היה בציניות, ככה באתי לכל הטיפולים ולניתוח שאליו הגעתי לאחר שאמרו לי שאצטרך להיות מאושפז שבועיים, אמרתי לעצמי שאני יוצא הביתה ביום שישי לעשות קידוש עם המשפחה וככה היה. יומיים אחרי הניתוח כבר ישבתי וביום חמישי התחלתי להסתובב. מנהל המחלקה ראה אותי, התערבתי איתו שאם אני הולך איתו במחלקה שני סיבובים אז הוא משחרר אותי הביתה וכך היה. אשתי באה לקחת אותי, זו הייתה השבת עם הסופה הגדולה, נהגתי לגן יבנה ונכון שקצת כאב לי, אבל רציתי לחוש שאני עצמאי. לקחתי את הילדים למקום שאני רגיל לקנות להם גלידות לשבת".
מה היה הרגע שבו החלטת להילחם?
"כאשר הודיעו לי שנשארה לי מקסימום חצי שנה לחיות. חשבתי על הילדים שלי ועל אשתי ואמרתי שאין מצב שהם יגדלו בלי אבא. אמרתי לעצמי שאני הולך להפוך את כל העולם ולא משאיר אותם לבד. מה שעמד מול עיניי היה שלא אתן למחלה לגבור עליי ולהשאיר אותם לבד".
לבני הזוג שלושה ילדים: אור (13)רואי (8)ויהונתן (7) להם הוא מספר, הם מקפידים לספר את האמת כולה, "מההתחלה סיפרנו להם הכל, כל הזמן אמרתי להם שאבא יעבור את הכל ויהיה בסדר".
ישנם רגעי משבר?
"בוודאי! יש רגעים קשים מאוד, במיוחד כשאתה נפגע מכל מוסדות המדינה כאשר אתה מקבל תשובה שלילית מוועדת חריגים, אז כן יש רגע של משבר".
לפני כשנה וחצי, לאחר הניתוח, נדרש אביטל להמשיך בכימותרפיה על מנת לטפל בגרורות שנותרו בריאותיו, אך למרבה הצער מצבו התדרדר עד כדי סכנת חיים. יהודה ורעייתו גלית סירבו להיכנע. הם החלו לבדוק ולחקור את הנושא וגילו, שחולה בסרטן עור שנפגע בכל חלקי גופו לרבות בריאותיו, החלים לחלוטין וזאת לאחר שקיבל תרופה בשם "קיטרודה", טיפול שניתן נגד מלנומה (סרטן העור).
"חברים שלחו לי כתבה על תרופה שמצילה חיים והתחלתי להתעניין בה", הוא נזכר, "התחלתי בהליכים לקבלתה, אתה חותם על סעיף שכל מה שיקרה לך הוא על אחריותך ועל חשבונך".
הבעיה היחידה בשימוש בתרופה זו הוא מחירה האסטרונומי. מדובר בחומר שעלותו לכל טיפול עומדת על כ-39 אלף שקלים ואשר מוזרק לווריד מדי שלושה שבועות. "הרופא אמר לי בהתחלה שאני צריך להיערך למינימום ארבעה טיפולים, זה אומר 160,000 שקל. אספתי כסף, חלק מהלוואות בבנק, חלק מבני משפחה וחברים שלקחתי מהם הלוואות לטווח ארוך. כבר אחרי ארבעה טיפולים הבדיקה הראתה שהמחלה נעצרה ויש נסיגה של כ-85%. הבאתי את הבדיקות לרופא והוא אמר שצריך עוד שני טיפולים, עשיתי אותם ואני מחכה לתשובה. הרופא הגדיר את זה כנס רפואי, עד עכשיו גייסתי לשם הטיפולים 240,000 שקלים".
אביטל עשה כמיטב יכולתו כדי לקבל את הטיפול היקר במימונה של קופת החולים כאשר תבע אותה בבית המשפט לאשר טיפול כמו לחולי סרטן העור.
"השופטת הזילה דמעות אבל קיבלה את עמדת קופת החולים כשהטילה את האשמה על מדינת ישראל ומשרד הבריאות. נאמר שמה שצריך לעשות זה להכניס את זה לסל התרופות. עורכי הדין טענו שברגע שיאשרו אותי, כולם יצטרכו לקבל. הפסדתי את התביעה".
עד שחלה בסרטן עבד אביטל כעצמאי בתחום הנדל"ן במשך שנים רבות, גלית הינה שכירה בחברת לאומי קארד. בשל המחלה אביטל אינו יכול לעבוד ומצבה הכלכלי של המשפחה החל להתדרדר משמעותית.
איך אתם מסתדרים עם משכורת אחת?
"אנחנו מתפרנסים כיום מ-6,000 שקלים ממשכורתה של אשתי ומעוד 4,200 שקלים מהמוסד לביטוח לאומי על נכות של 100%. לפעמים מוסיפים לנו שירותים מיוחדים, כאלף שקלים בחודש".
עם יד על הלב, יש בך פחד?
"ממה יש לפחד? אני יודע שאני הולך למות. אני מודע לזה שאמות מהמחלה, ברור לי שאני חי על זמן שאול אבל יש תקווה כאשר אני רואה את הילדים, לוקח אותם לבית הספר, אני נלחם על החיים שלי".
אתה כועס?
"בוודאי שכן. חולי סרטן העור מקבלים את התרופה שלי בסל הבריאות ואילו שאר חולי הסרטן לא. אני לא יודע מאיפה אגייס כסף נוסף".
כדי לסייע לאביטל ניתן לתרום לחשבון הבנק שפרטיו רשומים בתחתית העמוד ובנוסף לכך, אנשים טובים מהיישוב ששמעו על מצוקתו של אביטל החליטו לארגן למענו ערב התרמה. "רויטל, מזכירתו של ראש המועצה דרור אהרון ביחד עם אפרת דנן יו"ר הנהגת הורי ביה"ס אהוד מנור בה לומד בני האמצעי, שמעו על המקרה שלנו וגייסו את הזמר קובי אפללו לערב התרמה. הערב יערך בביה"ס אהוד מנור ולאחר מו"מ עם המשטרה קיבלנו אישור ל-499 אנשים. ההופעה אמורה להיות ביום ב', ה-18 במאי, במחיר של 100 שקלים לכרטיס.
כל ההכנסות נטו הולכות לטיפולים שלי. אני אדם שמעולם לא ביקש עזרה, תמיד הייתי בין התורמים אבל החיים מביאים אותך למצבים אחרים. עד היום אני חי על תרופות הרגעה, תראה, אם יש לך כסף אתה יכול לקנות את החיים שלך ואם אין לך, אתה יכול למות. האם למישהו יש פתרון בשבילי?
אני חי על מורפיום ויש לי גם אישור לקנאביס, כל החיים שלי אצטרך לחיות עם הכאבים העזים שאני חש היום".
מופע התרמה יתקיים בביה"ס אהוד מנור ביום שני, 18 במאי בשעה 20:00. הכרטיסים למופע יימכרו במזכירות המתנ"ס ובערב המופע, על בסיס מקום פנוי.
בנוסף, נפתח חשבון בנק ייעודי לתרומות בבנק לאומי-10
ע"ש גלית אביטל
סניף: 855
חשבון מס 224561/19.
כל תרומה תתקבל בברכה
