מוקדם להעריך אם הנתונים על עלייה במדד מחירי הדירות החדשות בחודשיים האחרונים, כפי שפורסמו באחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמדים על בלימה של מגמת הירידה, אשר הסתמנה בסוף השנה שעברה ובתחילת 2018.
גם אין לי כוונה להיכנס לוויכוחים בין שר האוצר ואנשי משרדו לבין ארגון הקבלנים והיזמים אותם הוא תוקף ו"מאשים" אותם במחירי הדירות הגבוהות. התוצאה בסופו של דבר שמחירי הדירות אכן עדיין לא במחיר שזוגות צעירים יכולים להרשות לעצמם, והם אלה שתקועים בין כל סבך הוויכוחים והמחירים הגבוהים. צעירים שזה עתה סיימו שירות סדיר מלא למען המדינה וחירפו נפשם לא צריכים לסבול, וטוב יעשו כולם אם יניחו את הוויכוחים בנושא זה בצד. חייבים למצוא פתרון.
במטה הדיור, שבראשו עומד שר האוצר משה כחלון, שבאמת לקח על עצמו משימה קשה לביצוע – הורדת מחירי הדיור ועושה המון למען כך, מציגים את הנתון לפיו ירידת המחירים עד כה הייתה בשיעור של כ-2% בלבד. הנתונים הנלווים שפרסמה הלשכה בחודשים האחרונים, אודות היקף העסקאות בשוק, התחלות הבנייה והביקוש לדירות חדשות מלמדים על האטה, שברוב המקרים מסתיימת בעליות מחירים.
השר כחלון הכריז בסוף השבוע בסרטון מפלגתי, כי הוא מאשים "בעלי אינטרסים" בהתכחשות לנתונים ובניסיון לטרפד את התוכנית. כחלון מתכוון, לכאורה, לקבלנים שלדעתו מעוניינים בהמשך עליות המחירים בשוק.
לא פעם נפגש השר כחלון עם קבלנים ויזמים, שאמרו לו בכנות אמיתית שהם אינם מאמינים שמכירי הדירות ירדו. הם טענו כי רכשו קרקעות במחירים גבוהים והורדת מחירים של דירות יביא להם הפסדים כלכליים, עד כדי קריסה של חלק גדול מהקבלנים והיזמים וחברות הבנייה.
המצב כיום, כפי שאני מבין אותו, הוא של התייצבות מחירים, שנובעת מדבר אחד ברור: קיפאון. צעירים ורוכשי דירות פוטנציאלים לא רוכשים דירות כי הם לא ממהרים לשום מקום. קצב הבנייה ירד, הם בהמתנה דרוכה להבטחות ולדיבורים על ירידת מחירים. מצד שני, הקבלנים גם הם לא ממהרים לשום מקום וקצב הבנייה ירד. כל צד, גם הרוכשים וגם הקבלנים, ממתינים לראות מה יקרה ולמצב יותר ברור בשוק הנדל"ן.
ומי משלם את המחיר האמיתי בסופו של דבר? הזוגות הצעירים שזה עתה התחתנו ורוצים לממש את החלום של כל אזרח ישראלי: לקנות דירה שתהיה בבעלותם. קורת גג להם ולילדיהם ולא להיות נטל על הוריהם ולא לבזבז כספים רבים על שכירויות הגבוהות שמשלמים על דירה.
אני לא מצליח להבין איך זה שהממשלה, ובראשה ראש הממשלה, למעט השר כחלון שעושה ככל יכולתו, לא מכריזים על הורדת מחירי הדיור כמשימה לאומית ממדרגה ראשונה ולבצע מהלכים. בין 50%-55% מעלות הדירה הולכת למיסים, אם המדינה רוצה להוריד מחירים היא צריכה פשוט לוותר על חלק מהמיסים, ואני מתכוון רק לזוגות הצעירים.
בשנות ה-60 וה-70 המדינה בנתה דירות של 'עמיגור' ו'עמידר' וחילקה לזוגות צעירים ולמשפחות קשות יום מחוסרי דיור במחירי שכירות. הייתה ערבות הדדית והיה רצון שלטוני להעניק לכל אזרח במדינה קורת גג. לא יודע אם בזמנים הללו זה אפשרי. הכלכלה השתנתה, הזמנים אחרים. אבל דבר אחד ברור – לעשרות אלפי זוגות צעירים אין קורת גג ואין להם אפשרות מעשית לרכוש דירה במחירים הגבוהים של היום.
ירידת המחירים שהושגה באחרונה היא כל כך לא משמעותית, שצעירים בעלי הון עצמי של כמה מאות אלפי שקלים שהתקבלו בסיוע ההורים, עדיין מתקשים לרכוש דירה. רק ירידת מחירים אפקטיבית הייתה מביאה להגדלה בביקוש, בהיקף העסקאות ובהיצע.
המבצע של דיור למשתכן שמוביל שר האוצר נכון להיום עדיין לא הוכיח את עצמו, ואת התוצאות של זה אולי נראה בעוד כמה שנים. יעברו כמה שנים עד שזוגות הצעירים שזכו בהגרלה יכנסו לדירה.
הנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים מגמה הפוכה: ירידה בביקוש לדירות ובמספר העסקאות. כלומר, ירידת המחירים נגרמה בעיקר בשל ירידה, ככל הנראה זמנית, בביקוש, ולא בגלל הגדלת ההיצע. בטווח הארוך יותר תהיה ירידה בהיקף התחלות הבנייה, הצפויה לגרום לירידה בהיצע ולהגדלת הלחץ לעליות מחירים בשנים הקרובות.
לכן טוב תעשה הממשלה אם תיקח על עצמה את הנושא כפי שעושה ראש הממשלה, בנימין נתניהו בנושא איראן, עזה וסוריה, ותחולל את המהפך ותביא את הבשורה לצעירים שהם עתיד המדינה.
דבר אחד כן מצליח, המהלכים והמהפכה שעושה שר השיכון יואב גלנט, בכל מה שקשור לדיור הציבורי של משפחות חלשות ושל מחוסרי דיור וזה דבר שראוי לציון. שמטפלים בסוגיה כואבת ומשקיעים ויש רצון למצוא פתרון, אכן זה מצליח.
