דוד גרסיה- לוי: "אני מיוחד אבל חכם"

דוד גרסיה- לוי (24) לוקה בתסמונת דאון לומד באקדמא מגיל גן חובה אורגן, דרבוקה ופיתוח קול. הוריו אבי ושרה לוי חפשו וחקרו מאז היותו תינוק, דרכים יצירתיות שיעזרו לקדם ולפתח את דוד ולתת לו תחושת ביטחון בעולם והשתלבות בחברה הנורמטיבית. הם מצאו זאת דרך חינוך מוזיקלי בקונסרבטוריון אקדמא אשדוד, את כל מה שחיפשו ואפילו יותר. בואו להתרגש מנפלאות המוזיקה
צוות האתר | יום שלישי - 29/05/18 - 2:17
דוד גרסיה- לוי: "אני מיוחד אבל חכם"

תכירו את התלמיד הכי מתמיד ומרגש בקונסרבטוריון 'אקדמא' אשדוד שתמיד יוצא מהשיעורים עם עיניים בורקות ואם הייתה אפשרות היה מגיע כל יום. כמעט 20 שנה חלפו מאז שהגיע לראשונה לאקדמא ומאז הוא עבר תהליכים מדהימים שאיש לא ניבא לו כלוקה בתסמונת דאון, הצלחות גדולות ומרגשות כאחד. במסדרונות אקדמא אנו פוגשים את דוד רגע לפני תחילת שיעור הנגינה על פסנתר. הוא ניחוח ומאוד רגוע, מחלק חיוכים לכול הצוות וניכר שהוא מרגיש בבית, מלא בביטחון עצמי. האם ידעתם שתרפיה במוזיקה, היא בין הטכניקות הטיפוליות היעילות לטיפול בתסמונת דאון?

חינוך מוזיקלי מסייע ליצירת קשר עין, לשיפור יכולת ההקשבה, לפיתוח יכולת ההנאה, לפיתוח יכולת ההבעה הרגשית, לזיהוי חלקי הגוף השונים בתחום הפיזי, התקשורתי, הנפשי, ההתנהגותי, הרוחני, השכלי והחברתי. באקדמא ממליצים על חינוך מוזיקלי לא רק לילדים הלוקים בתסמונת דאון כדי לשפר את כל היכולות הללו, אלא לכל אדם החל מגיל שלוש ומעלה. הרומן של דוד עם המוזיקה התחיל דרך תכנית של אקי"ם הפועלת באקדמא אשדוד שהציעו להוריו של דוד לצרף אותו לתכנית החינוך המוזיקלי.

הוריו שמחו וראו את ההזדמנות הנפלאה שהמוזיקה תוכל לתת לדוד, להבדיל מהרופאים שהיו סקפטיים לגבי התפתחותו עוד כשהיה צעיר. כל חייו הוא אוהב ומחובר למוזיקה- מקלאסית לשירי ארץ ישראל, שירים באיטלקית, שלמה ארצי. יש לו אורגן בסלון ביתו ושם הוא יושב ומנגן מידי יום. המורה רינה אייברמן מלמדת אותו נגינה על פסנתר באקדמא ומלווה אותו כבר שנים רבות, עוד מגיל גן חובה. לפני כארבע שנים, כשהיה בן 20 סיקרן אותו כלי הדרבוקה ומאז הוא לומד לנגן עליו יחד עם המורה ישראל קורנברג במקביל ללימודי הפסנתר ומחובר לדרבוקה אחת אדומה ומיוחדת בדיוק כמותו.

מתקשים לדבר? לכו לשיעורי פיתוח קול כשאימו של דוד- שרה חקרה וקראה מאמרים בינלאומיים כי פיתוח קול יכול להועיל ללוקים בתסמונת דאון, מיד פנתה לאקדמא וביקשה לצרף את דוד לשיעורים אלו. באקדמא נרתמו לרעיון ושירלי שמחי, המורה לפיתוח קול באקדמא המלווה את דוד מזה כחמש שנים הלכה להתמקצע בחינוך מיוחד לפיתוח קול ובעקבות דוד הגיעו עוד ילדים עם תסמונת דאון. להפתעתם של כולם, תוך זמן קצר יחסית דוד הפך למדבר ועד היום, כל הזמן יש לו מילים חדשות והוא שר עם המורה שלו על במות שירים שלמים. בימים שהוא בא לקונסרבטוריון הוא מגיע עם חיוך ענק, מקפיד להתבשם, להתלבש יפה ואוהב להיות מטופח.

מלבד ההגעה לאקדמא העשייה היומיומית שלו עשירה ומגוונת: הוא שוחה פעם בשבוע, משחק בתיאטרון במתנ"ס בשילוב עם ילדים נורמטיביים כבר שבע שנים, מתוכן היה השחקן הראשי במשך חמש שנים, הוא רוקד ריקודים סלוניים ואף משתתף בתחרות מזה ארבע שנים, רוקד ג'אז, התנדב כשנתיים בחיל הים וכבר נרשם ב'תל- נוף' להתנדבות בחיל האוויר. "הבמה בשביל דוד זה משהו שאי אפשר להסביר, צריך לראות אותו על הבמה כדי להבין", אומרת שרה אימו ומוסיפה: "הבנתי שלתת לו חינוך מוזיקלי כך דרגת התסמונת תלך ותפחת, הוא עצמו מרגיש כמו ילד נורמטיבי, אפילו ההליכה שלו השתנתה, הוא מלא בביטחון עצמי… לי המוזיקה תמיד דיברה, כי בשבילי מוזיקה זה האוכל לנשמה". את דוד תמצאו מידי שבוע, פעמיים בשבוע בשיעורי אורגן/ פסנתר, דרבוקה ופיתוח קול ב'אקדמא' שבזכותם מעיד על עצמו: "אני מיוחד אבל חכם".