הימים הם ימיה הראשונים של העיר ומעטים בוחרים להקים את משכנם הקבוע באשדוד, כל שכן רופאים הנחשבים כמקצוע מבוקש ביותר במרכז. אף על פי כן, כחלק מאידיאולוגיה כי רפואה צריכה להינתן בצורה שווה לכל תושבי המדינה, ד"ר משה היינה בחר להשתקע מקצועית בעיר, וזמן קצר לאחר מכן אף העתיק מגוריו לאשדוד.
בהמשך דרכו המקצועית, בנוסף על תפקידו כמנהל המרפאה, הפך ד"ר היינה גם לרופא משטרת העיר והרופא הבכיר של קבוצת הפועל אשדוד, שני תפקידים שבשל הממשק הקבוע שלהם עם הציבור, הפכו אותו לפנים מאוד מוכרות, עד כי רבים ציינו בפנינו כי מדובר עבורם בדמות היסטורית עבור העיר אשדוד.
לד"ר היינה ואשתו אירן ז"ל 4 ילדים: יוסף רופא במקצועו המתגורר שנים רבות ברומא, רות מורה ומחנכת ותיקה העובדת כיום במקיף ו' באשדוד שרבים מבני העיר היו תלמידיה, אלנה רופאה גם כן במקצועה המתגוררת ברומא, ודליה מורה ומחנכת המלמדת בבית ספר התיכון נעמי שמר בגן יבנה.
דליה בתו לא השאירה עין יבשה לאחר דברי ההספד בלוויית אביה: "סבא ואבא יקר שלנו, הבלתי נתפס קרה והנה כולנו נאספים כאן שוב, חצי שנה לאחר מות אמא לה היית נשוי מעל ל-60 שנה. איש אשכולות מיוחד שלנו, ידיעותיך הנרחבות ברפואה, בהיסטוריה, באומנות ובשפות עניינו אותנו תמיד. כישרונך בציור בלט וציורך מקשטים את קירותינו ומעלים הנאה וגעגוע. איש נדיב בסתר היית, תרומות רבות נתת לבית הכנסת ולקהילה, תרמת מזמנך למען הקשיש באשדוד, תרמת גם למען החייל ולמלחמה בסרטן והיית כתובת לרבים. נשק וחבק את אמא מכולנו חיבוק חזק והכי אוהב בעולם. אנחנו כבר מתגעגעים, אתם חסרים לכולנו".
בחודשים האחרונים לחייו אושפז ד"ר היינה ז"ל פעמים רבות במחלקה האורולוגית בביה"ח אסותא באשדוד, בראשות מנהלת המחלקה ד"ר אורית רז וכן תחת טיפולו המסור של ד"ר אמיר קופר, אשר להם מכירה המשפחה תודה גדולה.
רבים מהתושבים נזכרו ביומיים האחרונים בד"ר היינה בנוסטלגיה וגעגוע עם הידיעה על מותו, ואנו פנינו למקצתם בכדי שיספרו לנו מזיכרונותיהם.
איתן הרפז היה ילד שטופל על ידי ד"ר היינה בין השנים 1970 ועד 1981. "תמיד ד"ר היינה היה זמין ונחמד ובתור ילד נהניתי מהביקורים אצלו. הוא היה גר מול בית הוריי וזכור לי שנפצעתי ודממתי והוא הגיע לבית ותפר אותי על הספה בסלון. זו לא הייתה הפעם היחידה שהוא תפר אותי לאחר פציעות", נזכר הרפז בשילוב של הערכה וגעגוע.
גם חיים נגר, תושב ותיק בעיר, נזכר באירוע משנה חיים: "גרנו בשנת 85' ליד קופת חולים כללית באזור ד'. יצאתי עם בתי הבכורה לבדיקה, וכשחזרתי הביתה בתי התינוקת הייתה במיטה ונגשתי לבדוק לשלומה. כשנכנסתי לחדר ראיתי שהתינוקת כחולה ובקושי נושמת וצעקתי לאשתי שהייתה בסלון. רצנו במהירות מבועתים לקופת החולים, ממש כ-50 מטר מהבית. ד"ר היינה יצא לקראתנו, לקח את התינוקת, הפך אותה וטפח לה בכח על הגב. באותו רגע פלטה גוש והחלה לבכות. חיבקנו אותו והודנו לו. יהי זכרו ברוך".
מסכם זאת היטב איציק לוי: "ד"ר היינה היה במרפאה מהיום הראשון שהגעתי כילד לבדיקה. אני זוכר אותו מתעניין בשלומי וזוכר את החוויה לטובה, למרות שביקור אצל רופא לרוב לא אמור להיות זכור ככה. הד"ר בדק אותי ובסוף הטיפול נתן לי כפפה מנופחת מתנה, עניין שחזר על עצמו ביתר הביקורים. מהילדות ועד הגיוס ממש הייתי מטופל אצל הד"ר ואחרי השחרור ממש נעצבתי שהחליפו לי רופא והפנו אותי לרופא של בוגרים. הוא ידע לדבר עם אנשים בגובה העיניים ותמיד שאל לשלומם תוך כדי טיפול. הוא יחסר לכל מי שהכיר אותו".
השבעה מתקיימת בבית המשפחה ברחוב הדולפין 2/5 באשדוד. יהי זכרו ברוך.
