וידוע שאחרי שמו של האדם נמצאת מהותו של האדם, כן אחרי שמו של החג עומדת מהותו ומציאותו של החג בו אנו נמצאים, א"כ אנשי כנסת הגדולה שתיקנו לנו נוסח התפילה קבעו לנו שעיצומו של חג המצות הוא זמן חרותנו, כשם שחג הסוכות הוא זמן שמחתנו.
והנה ברור הדבר שהשם שניתן לחג, חג החרות אינו שייך לעבר, אשר אז ביציאת מצרים יצאנו לחרות, אלא זה הוא דבר המתחדש בכל שנה ושנה בהגיע ימים קדושים אלו, וראיה לדבר בחג הסוכות שאנו אומרים זמן שמחתנו, אין כוונתנו זמן כמו שפעם היינו שמחים, אלא שעכשיו הוא זמן שמחה. וכן בשבועות זמן מתן תורתנו והרי מתן תורה היה בז' בסיון, ואילו אנו חוגגים את חג השבועות בו' בסיון, א"כ גם בחג הפסח בכל שנה ושנה אנו יוצאים לחרות עולם.
לכן הקדימו את בדיקת החמץ שמרמז ליצר הרע לפני החג, בכדי שנוכל לצאת לחרות הגדולה שהיא מכל היצרים שמקלקלים את מידותינו קודם עלינו לבדוק בחורים שיש בנו מה מסתתר שם לנקותו לבערו מן העולם, ע"י קיום המצוות בשמחה ונאיר פנינו לכל אדם באשר הוא.
ע"פ הקדמה מובן מדוע ראש כל המועדים הוא חג הפסח, שכל שהאדם אינו בן חורין אלא בבחינת עבד (וליצריו), לא שייך אצלו קבלת התורה וקיום המצוות, שעבד גרוע מגוי, שזה יכול בחפצו הגמור להתגייר ולהיות יהודי לקיים מצות, אבל עבד משועבד לאחרים ואיננו ברשות עצמו, לכן נבחר חג החרות להיות ראש לכל המועדים, שאז יוצא לחרות מידי שלטון היצר ואז יכול לקבל את התורה בחג שבועות לשמוח בחג סוכות.
נתפלל ונתכונן לקראת החג הבא עלינו לטובה שנזכה לנצלו כיאות ועל ידי כך נזכה ולצאת מעבדות לחרות מיגון לשמחה, בברכת חג שמח וכשר.
