פרשת ראה

כתוב בפרשה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ נתֵן לָךְ לא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלא תִקְפּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לו...".

הרמב"ם כותב כל המעלים עיניו מן הצדקה הרי זה נקרא בליעל. והקב"ה קרוב לשוועת עניים שנאמר "שוועת עניים אתה תשמע". לפיכך צריך להיזהר בצעקתם. ועוד כותב הרמב"ם בהמשך שם כל הרואה עני מבקש ומעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה, עבר בלא תעשה שנאמר: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון".

מכאן ברורה חובתנו לשמוע את זעקת הדל לא להתעלם מבקשותיו של העני, הרי אין זה מן הדברים הקלים לפשוט יד להתחנן ולבקש, ואם אדם כבר מוכן להתבזות ולבקש את רחמי הציבור, מחובתנו לשמוע את זעקתו.

וכבר אמרו על רבן גמליאל שבכה עם שכנתו, שהייתה בצרה עד שנשרו ריסי עיניו, חז"ל ביקשו להדגיש לנו כיצד יש להתייחס למצוקת הזולת להרגיש את הכאב בדיוק כפי המבקש.

מסופר על רבי אריה לוין זצ"ל, כשהלך עם אשתו לרופא כי כאבה רגלה הוא אמר לרופא: "הרגל של אשתי כואבת לנו". את מצווה זו יש לקיים לא רק מתוך רחמנות ורגש של חמלה אלא כציווי של הקב"ה המצווה אותנו מפורשות "לא תאמץ את לבבך לא תקפוץ את ידך". קודם כל צריך הלב לשמוע, הלב צריך להיפתח, ורק אח"כ היד. אך אם אדם אוטם את לבו לצרת חברו, כיצד יוכל לפתוח את ידו, ואולי כדאי באותו זמן לחשוב כיצד אתה היית רוצה שיתייחסו אליך, אם אתה היית המבקש או אם בנך נקלע למצוקה כלכלית והיה זקוק לסיוע, בוודאי היית מבקש שיפתחו את הלב ואת היד וכל אדם יעשה מאמץ לסייע אף למעלה מיכולתו.

ידועה מצוות הצדקה שבכוחה להשפיע בעולמות העליונים אך רב כוחה גם בעולם הזה. מכאן נשכיל להבין עד כמה חז"ל הקפידו על קיום מצווה זו של הנתינה לזולת, ועלינו לזכור כי כאשר אנו נותנים לחברינו אנו בעצם הצלנו את עצמנו. לא אחת שלוחי המצווה מתבזים בביטויים ובקלונות שאינם הולמים את מעמדם וכבודם, אך בכל זאת הם מוכנים לכך רק בכדי לזכות לחסדיו של אותו גביר, שאינו משחרר את מעותיו מכיסו בנקל, המטרה היא לגעת ברגשותיו ובמצפונו של הנדיב על מנת שיפתח ידו בנדיבות.

הלכות ומנהגי חודש אלול:
חודש אלול ועשרת ימי תשובה, הם הימים שבהם ראוי לכל אדם לפשפש במעשיו, ולהרבות בתורה ובמעשים טובים, ולשוב בתשובה שלמה, הן מעבירות שבין אדם למקום, והן מעבירות שבין אדם לחברו. ואף על פי שהתשובה יפה בכל ימות השנה, בעשרת ימי תשובה יפה יותר, שנאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב". ‎

נכון לכוון בימים אלו היטב בברכת "השיבנו" שבתפילת שמונה עשרה, ולהתפלל על אחֵינו ביני ישראל שסטו מתורת ה' ויצאו לתרבות רעה, שהשם יתברך יערה עליהם רוח ממרום ויתן בליבם שישובו בתשובה שלמה. ובפרט אם הם קרוביו, כי ימים אלו הם ימי רצון לפני הקדוש ברוך הוא, שימינו פשוטה לקבל שבים.‎

שבת שלום!


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך