מתן פרידמן (24) שוכב כבר מעל שבוע בבית החולים אסותא באשדוד במחלקת טיפול נמרץ, כשהוא מונשם ומורדם. מתן, כונן מד"א וסטודנט במכללת אשקלון, נפגע בתאונת דרכים באזור גשר עד הלום, כשהוא רכוב על אופנוע ההצלה של מד"א. הוא נפגע, נותח ובשבת אף חלה הרעה במצבו. במשפחתו מחכים כבר שיתחזק ויבריא, הוא אמור לעבור ניתוח נוסף ושיקום ארוך. האח התאום דור: "אנחנו אוהבים אותו ומחזקים אותו, ומחכים שיתאושש ויעמוד על הרגליים במהרה".
האירוע בו היה מעורב מתן העלה לסדר היום את הסכנה הקבועה שעוברים כונני ההצלה, או נכון יותר מתנדבי ההצלה, כי הם עושים זאת כמעט תמיד בהתנדבות, על מנת להציל חיים. במיוחד אמורים הדברים לגבי הכוננים רוכבי האופנוע, שמגיעים לפני כולם למקום תאונה בגלל העובדה שהם יכולים לעבור במהירות גדולה יותר פקקים ולא פעם מצילים חיים, כי כל דקה חשובה. עכשיו כולם מתפללים לשלומו של מתן וקוראים פרקי תהילים עבורו. אבל אפשר היה לעצור את זה עוד לפני. "אני לא נוסע עם סירנה כתחביב", כמו שאומר אריאל זוהר, בן ה-24 מתנדב באיחוד הצלה של מרחב לכיש.
הדברים שאומר אריאל, אינם עוד משפט סתמי. אריאל (27), עבר באוקטובר תאונת דרכים קשה, כשנסע עם האופנוע של איחוד הצלה. אריאל מספר על מה שעבר, כולל השיקום הארוך והקשה: "באמצע נסיעה בתחילת אוקטובר הייתי בכביש אשקלון–אשדוד. רכב שנסע ממול בנתיב הנגדי פנה שמאל, קטע את רצף הנסיעה שלי והתנגש בי. כתוצאה מהתאונה נפגעתי פציעה קשה רב מערכתית. פציעה בשתי הרגליים, בצלעות, נוצר לי חור בריאה וסבלתי משברים בפנים ובארובת העין. אושפזתי בבית החולים ברזילי, אח"כ עברתי לטיפול נמרץ מורדם ומונשם והיה חשש לחיי. הייתי מוגדר כפצוע קשה ולא יציב. כשהתעוררתי בהדרגה עברתי להדסה הר עין כרם לטיפול ארוך של שיקום".
גם היום הוא בקושי מתהלך, הוא נעזר בקביים וחייו השתנו. "היום אני יותר בבית, יותר במיטה חושב פעמיים אם לצאת מהמיטה בגלל הכאבים, מוגבל בהליכה. אני גם מסתייע בקביים בכדי ללכת. אני עובר המשך שיקום בבית ואין הרבה מה לעשות, זה לא מתקדם כל כך מהר. צריך שאחלים והכאבים יפסקו", הוא אומר.
לאריאל ברור היכן הבעיה: "צריך להעלות את המודעות לנהגים שהם צריכים לחפש אותנו על הכביש, לראות אותנו. הרי אנחנו נוסעים עם סירנה, לא כזה קשה לפספס אותנו. לא להתנגח ולשחק בנו בכביש כמו שאומרים. בהרבה מקרים שנסענו להציל חיים, נהגים התנגחו בנו. צריך לשים את האגו בצד ולאפשר לרכב או אופנוע חירום לעבור בבטחה, במיוחד אופנוע שחשוף לכל פגיעה. אני לא נוסע כתחביב עם סירנה. המטרה להגיע ולתת את הטיפול המהיר שצריך. לפעמים זה שניות שאדם יכול לאבד את חייו כי הוא זקוק לי. אם אותו נהג מחליט לשחק בכביש ולסכן את החיים שלי, הוא מסכן גם את חייו של מי שאני נוסע להציל".
אתה תחזור לאיחוד הצלה להחזיר חיים?
"אני מאמין במאה אחוז שכן, למרות הסיכון אני עבדתי כשליח בכדי שזה לא יפגע לי בהתנדבות. ההתנדבות עושה לי טוב, הרגשה טובה של סיפוק, כי אני מציל חיים. זה מאוד מאוד מאוד חסר לי, אני לא מאמין שיש סיבה שאני לא אחזור. קשה מאוד לוותר על הצלת חיים, גם עם כל הבעיות שיש לי עכשיו".
ליד מיטתו של כונן מד"א, מתן פרידמן, 24, נמצאים בני משפחתו וגם אחיו התאום דור. "עבדתי כנהג ונהגתי על הכביש לא מעט ואני רוכב על אופנוע. גם אם אתה ברכב או אופנוע ואתה נוסע הכי נכון ועל פי החוק, יהיה מי שלא יתייחס לתמרורים, כאילו הכביש הוא שלו. זה עצוב כי ככה זה הורס שתי משפחות".
הזהרת את אחיך לפני שרכב תמיד?
"ברור שהייתי מזהיר אותו. שנינו, לפני שהיינו עולים על האופנוע, היינו מברכים בנסיעה בטוחה. זה קרה גם באותו הערב של התאונה. חשוב שאנשים שנוהגים ברכב יתנו יותר תשומת לב לכביש ולא יתעסקו עם הטלפון. שימתינו דקה–שתיים ויתעסקו בנהיגה. פשוט למנוע את התאונות הבאות. בפעם הבאה זה יכול להסתיים יותר גרוע".
רוצה להגיד לאחיך משהו כשיתעורר ויקרא?
"שאנחנו אוהבים אותו, מחזקים אותו ומחכים שיצא מזה ויעמוד על הרגליים במהרה".
אבי עמר, דובר איחוד הצלה וחובש בעצמו, ראה כבר מקרים רבים בהם חובשי הצלה רכובים בעיקר על אופנוע, נפגעים. אפילו מי מהם שנהרגו. עמר: "יש הרבה סכנות ברכיבה על רכב דו גלגלי, בפרט שמדובר בנסיעות חירום מבצעיות. לכן אנחנו עוברים באיחוד הצלה הרבה הדרכות לאחרונה, על רכיבה על אופנוע והרבה ערבים בנושאי בטיחות וזהירות בדרכים. לצערנו יש תאונות דרכים שקורות גם בדרך לאירוע או בכלל בנסיעה, שגבו חיים".
אבי עמר מספר על חבר שנהרג: "היה מתנדב שנהרג, אפי גדסי שמו, באיחוד הצלה מירושלים, שהיה בדרך לתאונת דרכים לפני פחות משנה והוא נהרג בהתנגשות עם רכב. לצערי זה לא פוסח גם עלינו, למרות שאנחנו עם אורות אדומים ומשמיעים סירנות. לא תמיד נותנים לנו את הזכות לרכב ביטחון. אופנועים הם פחות נראים לעין כי הם קטנים יותר, לכן צריך לגלות יותר ערנות לתנועה, להסתכל יותר טוב. לא לפספס אותנו כמו שקרה בתאונה האחרונה באשדוד. חייבים להעלות את המודעות בקרב הנהגים כי מדובר בחיי אדם. זה מפחיד כי אנחנו נוסעים לפעמים במהירות, כשהמטרה היא להגיע לכל חולה או נפגע ולצמצם את זמני ההגעה. הרי בסופו של דבר זה חיי אדם. מסתבר גם שלנו".
