לפני שבוע בדיוק, בשישי שעבר, יצאה קריאה מפתיעה ברשת החברתית לתושבי אשדוד: "יהודים יקרים, היום בשעה 9:30 בבית העלמין באשדוד, תתקיים בעזרת השם ההלוויה של סוניה אוחנה ז"ל, תושבת מרוקו, אשר בקשתה האחרונה הייתה להיקבר בארץ ישראל. יחד עם ארונה יבואו אמה, בעלה וילדיה. לסוניה אין משפחה בארץ, אני מבקש מכל מי שיכול לעשות עם הנפטרת חסד של אמת, לבוא ולהשתתף בהלוויה ולחלוק לה כבוד אחרון, ובכך יאמר די לכל צרותינו. גם מי שלא יכול להגיע להלוויה, לפחות שישתף הפוסט, בברכת חודש טוב לכל עם ישראל".
אי אפשר היה להתעלם מההודעה הזו. אישה צעירה בת 54 שכל מה שביקשה זה להיטמן באדמת ארץ הקודש. הסיפור האנושי מובא לפניכם. סוניה נולדה וחיה במרוקו, בקזבלנקה. היא בעלה ושני בניה. סוניה הייתה מחוברת למדינת ישראל ולארץ ישראל בכל מהלך חייה. לדוגמא, כשמדינת ישראל הייתה נתונה בעבר וגם בשנים האחרונות למתקפות של טילים או מלחמות, ישבה סוניה אצל קברי צדיקים במרוקו והתפללה למען עם ישראל שלא יאונה לו כל רע. היא הייתה מחוברת למדינה נפשית.
לפני שנים בודדות היא חלתה במחלת הסרטן. את הטיפול היא עשתה בצרפת, אבל הטיפול לצערה ולצער משפחתה לא צלח. ימיה החלו להיות ספורים. סוניה קיבלה החלטה לפני מספר שנים וכתבה אותה בצוואה. "אני אקבר בארץ ישראל. שם יהיה מי שיניח על קברי נר", כתבה. הצוואה הפכה להיות לצער כולם ממשית.
אמרה ומשפחתה עשתה. כפי שהיא כתבה את זה בצוואתה. לכן ובעלה ובניה, המשפחה המצומצמת, החליטה לעשות הכל שזה יקרה. נוצר קשר עם הארץ ובבית העלמין באשדוד הכינו לה את חלקת האדמה הקטנה בה רצתה להיקבר לנצח, בארץ ישראל ובמדינת ישראל אותה כל כך אהבה.
סוניה אוחנה-סניור עצמה עשתה את המעשה הזה בדיוק לפני 11 שנים לאביה. אביה מסעוד סניור ז"ל, שהיה אחד המורים היהודים הידועים במרוקו ברשת "אורט". רבים מיהודי מרוקו בקזבלנקה למדו אצלו. הוא ביקש מביתו שתביא אותו לקבורה בישראל. היא עשתה זאת באשדוד, וגם היא מיד ביקשה שדבר דומה יקרה להה ביום מן הימים. ידעה שיהודים טובים יניחו על קברה נר.
סוניה אפילו ידעה אילו בגדים היא תביא לקברה ויניחו לאחר מותה. היא בחרה אותם בקפידה. היה לה חשוב. עבורה הרגע הזה של אחרי, היה רגע עליו חשבה בעבר. היא ומשפחתה אומנם לא ציפו שזה יקרה בגיל צעיר כל כך, אבל כשזה עמד להתרחש, היא ידעה בדיוק מה היא צריכה לעשות.
משפחתה של סוניה ישבה שבעה בעיר. אחד מבניה הצעיר יותר מבין השניים (השני בשנות העשרים לחייו), עומד לפני גיל גיוס. הוא קיבל החלטה שהוא יעלה למדינת ישראל וישרת בצבא וכנראה יקבע את מקום מגוריו כאן באשדוד.
