משל למה הדבר דומה? משל למלך שהייתה לו בת יחידה, בא אחד מהמלכים ולקח אותה לאישה, וכשרצה לילך עם אשתו לארצו, אמר לו המלך: בתי שנתתי לך יחידה היא , לפרוש ממנה איני יכול, ולהגיד לך לא לקחת גם איני יכול בגלל שאשתך היא, לכן אני מבקש ממך שכל מקום שתלכו אליו, תעשו לי חדרון קטן שאוכל לגור בו לידכם.
הנמשל, כך אמר הקב"ה לעם ישראל: "נתתי לכם את התורה, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו". כמו שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו".
מלמדים אותנו המפרשים: אם אדם לומד בלי שמייחד מקום בליבו להקב"ה, אזי התורה היא אחרת. לכן אדם צריך לדעת שאם הלב מלא בענייני העולם הזה, ממילא אין בו מקום לבורא, חובה על כל אחד ואחד לחפש ולמצוא בהתקרבות לה' , לבנות מקום בליבו שהתורה והקב"ה יגורו בו ביחד, ורק אז יזכה לקניין תורה אמיתי.
הלכות נטילת ידיים:
מים שנשתנו מראיהן, בין מחמת עצמן, בין מחמת דבר שנפל לתוכם, בין מחמת מקומם, פסולים לנטילת ידיים. ומים שהם עכורים מחמת עפר וטיט שנפלו לתוכם, כשרים לנטילת ידיים, שדרך המים להיות מעורבים בעפר וטיט, וגם לבסוף אחר שישהו אותם דרכם להיות צלולים.
מים שצבעם השתנה למראה לבן, ויש בהם כמין ענן וערפל, ובתוך כמה רגעים נעלם הענן והמים נעשים צלולים, כשרים ליטול בהם את הידיים, אף בעודם כך, ואין צריך להמתין עד שהמים יהיו צלולים, ואפילו לכתחילה. והוא הדין במים של הברז שיש בהם תערובת חול חום, ולאחר כמה רגעים החול שוקע והמים חוזרים להיות צלולים, שמים אלה כשרים לנטילת ידיים, גם כשיש לו מים אחרים.
מים שנעשה בהם מלאכה פסולים לנטילת ידיים. אבל אם יש ספק אם נעשה בהם מלאכה אם לאו, כשרים לנטילת ידיים, ויכול אף לברך על נטילה זו, שכל ספק בטהרת ידיים טהור.
אם יש לפניו מים שיש בהם ספק אם נעשתה בהם מלאכה, אף על פי שכשרים לנטילת ידיים, מכל מקום אם יש לפניו מים אחרים שאין בהם ספק, טוב שייטול ידיו מן המים האחרים שאין בהם ספק.
