שאלו אותי מה עמדתי בנוגע למחאה הציבורית סביב סוגיית החרדים באשדוד.
אז יש לזכור שני פרטים עובדתיים:
עובדה מס' 1 – החרדים מהווים רק כ-17%-20% מכלל הציבור באשדוד. לא כל כך נורא, נכון. החרדים מיעוט לעומת החילונים באשדוד. אז זהו, שלא נכון! החרדים מיוצגים ע"י נבחרי הציבור שלהם באחוזים השווים ללמעלה מ-35%. למה? כי רק 51% מקרב בעלי זכות ההצבעה בציבור החילוני הלכו בבחירות 2013 להצביע, בעוד ש-92% (לפחות) מהציבור החרדי ניגש ביום הבחירות ומימש את זכותו הדמוקרטית בקלפי.
אם כך, בחישוב גס, יכולת ההשפעה של הציבור החרדי לעומת החילוני היא כמעט פי 2.
עובדה מס' 2 – שבעה אנשים מבין נבחרי הציבור (סיעתו של אינג' צבי צילקר וסיעתו של סניה כצנלסון) המורכבת, בעיקרן, מציבור חילוני, יושבים באופוזיציה ולא לוקחים חלק אופרטיבי בניהול העיר. וזה לגמרי טבעי – בדיוק כשם שגוש הימין בראשותו של בנימין נתניהו מרכיב קואליציה בממשלה, ולשם כך נעזר בסיעות החרדיות, בעוד גוש השמאל יושב באופוזיציה. כך גם במיקרוקוסמוס של החברה הישראלית הנמצאת אצלנו באשדוד. ד"ר יחיאל לסרי הרכיב קואליציה במועצה עם החרדים, בעוד מתנגדיו אשר לא השכילו לגשר על הפערים, המחלוקות והעמדות השונות שבין הצדדים, ונותרו על ספסלי האופוזיציה. משכך, כוחם של נבחרי הציבור החרדי הנמצאים בקואליציה, שגם כך חזק מאוד, מוכפל פי כמה וכמה.
עכשיו נחזור לשאלה – מה עמדתי בנוגע לסוגית החרדים. שמי יניב אהרון, אני בן 36, בעלים של משרד עורכי דין באשדוד, תושב העיר כמעט כל חיי ומקיים אורח חיים חילוני לחלוטין, יוצא לבלות בשישי והולך לים בשבת. אני בעד אורח חיים חילוני באשדוד ושמירה על סטאטוס קוו בין החילונים לחרדים, באופן אשר יאפשר לציבור החילוני ליהנות מהשבת בדרך שהוא בוחר בה.
יחד עם זאת, אני לא בא ואף לא בחצי בטענה לנבחרי הציבור החרדי, על כך שהם מפעילים לחץ על ראש העיר לקיים את חוקי ההלכה במקום את חוקי העזר העירוני.
הם עושים עבודתם נאמנה ומייצגים את קהל הבוחרים שהצביע עבורם. לעומתם, יש לי הרבה ביקורת דווקא עלינו, הציבור החילוני. אנחנו הפריירים.
תחשבו מה היה קורה אילו לסיעה אחת שהייתה מנהיגה את העיר, לדוגמה סיעתו הנוכחית של ד"ר יחיאל לסרי, היו במקום 3 מנדטים – 7 מנדטים. הוא לא באמת היה צריך את החרדים. הוא היה יכול לקבל את ההחלטות הכי טובות לתושבי העיר ללא לחץ קואליציוני מאף סיעה אחרת. מהיכרותי עם ראש העיר, הוא כיום האדם המתאים ביותר להוות גורם מאחד ומגשר בין הזרמים השונים, אלא שגם הוא צריך לקבל כוח מהציבור על מנת לעשות זאת.
אי אפשר לא ללכת להצביע, לא להעניק כוח לנבחרי הציבור, ואחר כך לבוא אליהם בטענות שהם מבצעים פעולות לטובת חלק אחר באוכלוסייה שכן ניגש להצביע. זוהי תהיה צביעות מצד אלו שלא בוחרים.
אם כך, ובכך אסכם, בבחירות הקרובות אל תהיו שאננים – תצאו להצביע, אפילו אם אתם לא הכי מעורבים פוליטית. העיקר לצאת להצביע, ובכך לחלק את הכוח האלקטורלי החילוני למפלגות שיכולות ליצור שינוי חיובי באשדוד מבלי להזדקק לתמיכת הציבור החרדי.
