טוראי אודליה וקנין נולדה והתחנכה בעיר אשדוד עם משפחתה, הורים ואח. למרות זאת, היא חייתה חיים לא פשוטים שהיו מלאים בקשיים, גדלה ללא תמיכת ההורים ובמציאות לא פשוטה. "יכולתי מהר מאוד להגיע למקומות לא טובים. העובדה שגדלתי בשכונה לא טובה גם לא הועילה למצב", מספרת אודליה. אודליה לא רצתה להרחיב על מה שעברה, אבל העובדה שקיבלה סטטוס של חיילת בודדה מלמד על מה שעברה בגיל צעיר כל כך.

לאור הרקע ממנו אודליה הגיעה, היא נשלחה ללמוד בפנימייה הצבאית באשדוד וסיימה שם 12 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות. לפני הגיוס אודליה החליטה לדחות את גיוסה בשנה ולהצטרף למכינה קדם צבאית במגדל העמק שבצפון, ובתחילה היה לה פטור מגיוס. "נלחמתי על זה ולא ויתרתי, ידעתי שאין מצב שאני לא אתגייס". אודליה לא ויתרה והתעקשה להתגייס, המאמץ הצליח ובחודש יולי האחרון היא אכן התגייסה.

את מסלולה הצבאי אודליה התחילה בקורס ייחודי שנפתח לראשונה לפני חודש וחצי. למעשה אודליה לקחה חלק במחזור הראשון של הקורס, קורס חוסן בבסיס מחוו"ה אלון שבגליל התחתון. הקורס מיועד לבנות בלבד, ובמהלכו הן עוברות תכנים של חיזוק המוטיבציה, העצמה אישית, העצמה נשית, החיילות עוברות סיורים מיוחדים ברחבי הארץ, מתן כלים לקראת הכניסה לשירות הצבאי ועוד. הקורס מתקיים כחודש לפני הטירונות, ולמעשה משמש מעין 'דלת כניסה' לחברה הישראלית, ורצון לתת הזדמנות שווה להשתלב במערכת הצבאית לכל חייל שמגיע לצבא, דבר שמשפיע גם על כניסתם לחיי האזרחות בשלב מאוחר יותר.

אודליה מספרת על הקורס המיוחד שעברה: "במהלך הקורס עברנו שיעורים רבים על צה"ל ועל עצמנו, בקורס לקחו חלק רק בנות אז עברנו שיעורי העצמה נשית והיה ממש מעניין. אני יכולה להגיד היום בדיעבד, מהמקום שלי, שקיבלתי כלים שיעזרו לי בהמשך, והיום אני יודעת לא לוותר גם כשלא פשוט. המערכת הצבאית היא לא החופש שאני והחיילות האחרות שהשתתפנו בו היינו רגילות אליו עד היום. הקורס עזר לנו להבין לאן הגענו, ופרט לתכנים שעברנו שם שיעזרו לנו בשירות הצבאי, עברנו תכנים שיעזרו לנו גם בחיים".

אודליה מוסיפה: "אני יודעת להגיד על עצמי שאני לא במקום שהייתי בו פעם. היום אני מלאה במוטיבציה ואני יודעת שאני הולכת לעשות דברים גדולים בעתיד. אני עדיין לא בטוחה לגבי השביל שבו אבחר לצעוד, אבל אני בטוחה שכל שביל יוביל אותי ליעד אליו אני אמורה להגיע. כל זאת בזכות החממה הזאת שזכיתי לעבור".

אודליה מספרת ומוסיפה: "הקורס לא היה טירונות אבל מרגיש לי כמו טירונות לכל דבר. זה היה שער הכניסה שלי למערכת הצבאית. כשהייתי במחוו"ה אלון בקורס חוסן לא הבנתי את זה, אבל היום בדיעבד אני מבינה את החוויה העצומה והמעצימה הזו. בהתחלה היה לי קשה להיפתח לבנות האחרות ולקורס, אבל הן לא ויתרו לי ויצאתי משם עם שתי חברות לחיים. הן אפילו באות אליי לשבתות כי אני גרה לבד, בשביל שלא אהיה לבד. יש לנו את המקום החם הזה שגם כשסוגרים שבועיים והן בטוח רוצות לחזור הביתה, הן מגיעות אליי. זה מדהים ואף פעם לא חשבתי שיהיו לי חברות כאלה טובות".

לאחרונה קורס החוסן בו אודליה לקחה חלק הסתיים, והיא המשיכה לשלב הבא, שלב הטירונות: "התהליך פה הוא מאוד שונה, עצמאי יותר. אני מאוד מתגעגעת לשתי החברות הטובות שהכרתי במחוו"ה אלון, אבל גם פה אני מכירה עוד חיילים. אומרים שהחברים שאתה פוגש בצבא הם אלו שמלווים אותך להמשך החיים".

אחרי הטירונות אודליה תחל קורס יסוד שילמד אותה את תפקידה בצבא: "אני מצפה כבר להתחיל את הקורס ויודעת שהתפקיד בצבא ייתן לי מקצוע גם לאזרחות. אני מבינה שאני לא מגיעה מהמקום הכי פשוט שיש, ויודעת שאין לי את נקודת הפתיחה האולטימטיבית, אבל המסלול הצבאי שאני מתחילה ייתן לי הזדמנות ונקודת פתיחה טובה לחיי האזרחות. בינתיים בצבא אני אעשה את כל מה שאני יכולה בשביל למלא את התפקיד שלי ולא חוששת לגבי העתיד לאור כל הכלים שקיבלתי. אני אסיים את הטירונות ואז אמורה להתחיל קורס יסוד שילמד אותי את המקצוע הצבאי אותו אני אמלא בצבא. אני עדיין לא יודעת מה זה יהיה ויש עוד כל כך הרבה תפקידים שאני רוצה לגלות. אני חושבת שקורס חוסן ממש העלה את המוטיבציה שלי, הוא כל כך משמעותי ומיוחד. ממש שמים את כל מי שצריכה את 'זריקת האנדרנלין' הזו לפני השירות הצבאי ומספקים לה אותה. אני יכולה להגיד על עצמי שאני לא יודעת איפה הייתי היום בלי הקורס הזה, קורס חוסן, תרתי משמע".

אודליה מסכמת את החלום שלה לגבי העתיד: "החלום שלי הוא לעזור לנוער בסיכון, להוציא אותם מהמצב הזה. אני יכולה להגיד לך לגבי תכונה טובה שלי והיא היכולת לסחוף אחרי אנשים. הכי בא לי בעולם לעזור לאנשים ולהביא אותם למקומות טובים ומשמעותיים, כל אחד יכול להגיע למקום טוב עם קצת עזרה. אני חושבת שבגלל שזה המקום שאני הגעתי ממנו, אני יכולה לעזור לחבר'ה כאלה בצורה הטובה ביותר".