את מזכירות האיגוד המקצועי בהסתדרות הבניין והעץ, התפקיד בו הן מכהנות בתחום בו רוב העובדים והמנהלים הם גברים, זה לא כל כך מרתיע. להיפך, הן סבורות שדווקא בשל היותן נשים ודווקא בשל האינטליגנציה הרגשית הגבוהה שיש להן, זה דווקא יתרון. כששואלים אותן איך זה לעבוד, לייצג ולטפל בעובדי בניין בכל הנוגע לזכויות, מאבקים מול הנהלות ומעסיקים וירידה לשטח ולאתרי הבנייה, הן עונות כמעט ביחד שמדובר בתפקיד רגיל ביותר. הן לא רואות בזה עניין גדול.
וזה אולי בגלל שקרוב לשליש מסך 30 מזכירי ההסתדרות בענף הבניין והעץ במרחבים השונים מדן ועד אילת, הן נשים וזה אולי בגלל יו"ר הסתדרות הבניין והעץ יצחק מויאל, כמדיניות שהכתיב בענף הבניין, שיש לקדם נשים ולמנות נשים לתפקידים ביצועיים אירגוניים בכל התחומים. "התקווה שלי שאישה בעזרת השם תגיע לתפקיד יו"ר הסתדרות הבניין והעץ. אני חושב שיש לנשים מה לתרום לא פחות מגברים. זו הסיבה שמיניתי קרוב ל-10 מזכירות נשים במרחבים בארץ לענף הבנייה והעץ. הן מטפלות בכל הבעיות שיש לעובדי הבניין, החל מזכויות סוציאליות, הסכמי עבודה וייצוג מול מעסיקים והנהלות, ואני שמח שהן עושות זאת על הצד הטוב ביותר ובהצלחה יתרה", אומר מויאל.
אספנו את המזכירות של ענף הבניין והעץ לשיחה כדי לשמוע מהן ישירות איך הן מתמודדות בענף הגברי הזה, איך מקבלים אותן פועלי הבניין והאם הן מרגשיות זלזול או התנשאות.
המזכירה הראשונה בענף, לילך רפי ממרחב נתניה, שקיבלה את התפקיד לפני 12 שנה והייתה הראשונה ש"חדרה" לתחום הגברי, נזכרת איך "קיבלו" אותה בהתחלה. "בהתחלה בכלל העיפו אותי. אמרו לי אין מקום לנשים לא רוצים נשים בענף הזה".
לילך רפי בת 48 נשואה פלוס 2 בתפקיד מזכירת איגוד בענף הבניין והעץ במרחב נתניה 12 שנה. האישה הראשונה שהתקבלה לתפקיד. "אני מזכירה של איגוד הבנייה הראשונה. לא התקבלתי בהתחלה לתפקיד ולא הסכימו לקבל אותי. אמרו לי את אישה, את לא מתאימה. אמרו לי אישה לא יכולה להסתובב באתרי בנייה. כמובן שהם טעו לגבי נשים בכלל ולגביי בפרט. הבאתי את המקצועיות לי ולא הייתה ברירה אלא לקבל אותי לבסוף. אני לא חושבת שאני מקבלת כאישה יחס שונה בגלל היותי אישה. כשאני באה לשטח, לאתרי הבנייה ולא משנה אם אני גבר או אישה, מסתכלים עלי בחשדנות. כשאני מציגה את עצמי ממשיכים להתייחס בחשדנות. אני לא מתיימרת להבין בבניין, אני מבינה ביחסי עבודה. העניין המגדרי לא מהווה מכשול למשימה שלי. הנכון הוא שכשאני יורדת לשטח לאתרי הבנייה אתלבש בהתאם. זה הדבר אולי השונה. בכלל אני סבורה שדווקא בגלל היותנו נשים אנחנו פחות מאיימות ובאות בגישה חיובית וזה גם סוד ההצלחה".
עו"ד אליז זואלס 45 נשואה פלוס 4, מזכירת איגוד מקצועי שמחזיקה תיק המפעלים ואת תיק הבניין במרחב עמקים צפוני. בתפקיד 3 שנים: "רוב העובדים אצלי הם גברים ויש מקומות שאין נשים. כאישה אני מקבלת את היחס הכי טוב, מתחשבים מכבדים ומעריכים. גם ועדי העובדים שמורכב כולו בגברים מכבדים ומתחשבים. אני לא נתקלת בזלזול. רוב המרחב אצלנו מורכב בנשים".
ויקי נייגו בת 64 נשואה פלוס 3, בתפקיד מזכירת איגוד מקצועי בענף הבנייה 12 שנה: "לא רצו לקבל אותי בגלל היותי אישה. לא האמינו פעם שאישה יכולה לעלות על פיגומים. היום זה מצחיק. התגלגלו הימים, איציק מויאל הגיע ועודד אותנו. בבניין מאוד נעים, הייתי עולה לאתרים, פוגשים עובדים. זה ממש לא קשה, אפילו זה מעניין. כשאני מגיעה לשטח באתרים אני מתקבלת יפה מאוד אצל עובדים ואצל קבלנים. כך כך הרבה נשים כעת זה נראה טבעי לחלוטין כיום".
עו"ד זינב מנסור חמדאן 32, נשואה פלוס 4, מזכירת איגוד מקצועי בענף הבניין: "עצם היותי אישה מעולם לא היווה עבורי מחסום או קושי בביצוע תפקידי. מטבע הדברים כמו כל אדם השואף להצליח בעיסוקיו ובתפקידיו, גם בי דבקה השאיפה הזו, אלא שבעיסוק כמו שלי כמי שמטפלת בהבטחת זכויותיהם של עובדים, משמעות ההצלחה נגזרת מההישגים שאני מצליחה להשיג עבור אותם עובדים בהם אני מטפלת. פעילות זו, הן ברמה הקיבוצית והן ברמת הפרט, מחייבת הקדשת תשומת לב רבה, סבלנות ללא גבול, מקצועיות והכרה יסודית של מגוון הזכויות של אותם עובדים. ברגע שאני מצליחה לבסס תחושה של ביטחון בקרב העובדים, הם סומכים עלי בעיניים עצומות והדרך להצלחה מתקצרת. אני כאן מתוך תחושה של שליחות ואני מתחייבת להמשיך ולהביא את כל מרצי למען קידום זכויות העובדים. אני מאוד מעריכה את פועלו של יצחק מויאל יו"ר הסתדרות הבניין והעץ, שיחד עם צוותו המסור, עושה לילות כימים למען העובדים ומשמש עבורי דוגמא ומופת, איך להמשיך לפעול למען המטרות החשובות".
מזכירת איגוד מקצועי בענף הבנייה מזל דמתי 58 גרושה פלוס 2, בתפקיד 9 שנים: "באתי למרחב חולון, היה כאן מזכיר בשם דמתי יזהר, החלפתי אותו ונכנסתי לעניינים. צירפנו עובדים, יצאנו לשטח והתחלנו לדאוג לעובדים בוועדות השונות. בענף אתה מגיע לאתרי בנייה, כבישים, תשתיות, לאישה זה יותר קשה, לא נעים לעלות על פיגומים. העובדים מקלים, הם יורדים מדברים, צוחקים, זה עושה להם מצב רוח".
מזכירת איגוד ענף הבניין במרחב חיפה, פנינה חדד, 61 אלמנה פלוס 3, בתפקיד הזה 7 שנים: "אני יורדת לשטח, מגיעה לאתרי הבנייה עם עקבים, מגונדרת. הם מקבלים אותי חבל על הזמן, יושבת ואוכלת איתם. זה שונה, הם מרגישים אווירה אחרת, מתעניינים אם גבר מול גבר זה משעמם. אני אוהבת את התפקיד הזה. אמרו לי שמתאים לי תפקיד של משרדים וקלאסי. אבל אני אוהבת את זה. הולכת מלא לאתרים. לא נתקלת בזלזול או התנשאות. אני גאה במה שאני עושה, מחלקת להם סופגניות ודברים טעימים אחרים בשטח".
אראל גורן מזכירת הענף הבניין במרחב אשדוד, נשואה פלוס 2, בתפקיד שנתיים: "העובדה שאני אישה בתחום כשכל כולו גברי, לא מהבחינה האתגרית, אלא המקצועית מתקבל באופן חיובי. יש איזשהו תחושה שאנחנו הנשים מעבירות ביטחון ומשרות ביטחון. זה לא תמיד פשוט ואנחנו כמזכירות צריכות להגיע למקומות ולאתרים ולמשרדים, שיש בהם 90 אחוז גברים. לא תמיד זה נוח. אני, בקרב הוועדים במקומות העבודה, ביחסים מצוינים. הם מכבדים ומעריכים כי אני בשבילם. לא נתקלתי בזלזול של גברים. דווקא קיבלו אותי באהבה מהיום הראשון. בסך הכל אני בשבילם שם, כדי לדאוג להם לזכויות הסוציאליות שמגיעות להם והם מבינים את זה ומעריכים".
יו"ר הסתדרות ענף הבניין והעץ יצחק מויאל, סיכם: "כמדיניות אני הנחתי לשבץ גם נשים בכל המקומות שאפשר. אני חושב שהן עושות עבודה מצוינת כמו המזכירים, שגם הם עושים עבודה טובה. אני שמח לקבל תגובות מגורמים חיצוניים על כך שנשים מכהנות בתפקידים ביצועיים, הן משרים, חברי כנסת, קבלנים ומעסיקים. נמשיך במדיניות הזו לקדם נשים היכן שאפשר ובכלל בתעשייה שכל הזמן הייתה במסורת גברית".
