נתחיל ברגע של היסטוריה ונחזור מיד להווה, עם ראייה לעתיד. אני מדבר על האלופה הפועל באר שבע. בפעם האחרונה שהפועל באר שבע זכתה באליפות זה היה לפני 40 שנים ואז היא זכתה פעמיים ברציפות. עד כאן ההיסטוריה. עכשיו להווה. הפועל אשדוד זכתה פעמיים באליפות המדינה, בשנתיים האחרונות. האם היא מסוגלת לפעם שלישית? יש לה את הרצון? את הכלים? את הרעב?
אז היסטורית זה לא התחיל לה טוב. אבל זה לא אומר כלום. או אולי כן. מה שבבאר שבע חשוב, זה העתיד. קשה לדרוש מקבוצה לזכות 3 פעמים ברציפות באליפות. בודדות עשו זאת. הפועל פ"ת, מכבי ת"א, מכבי חיפה. האם באר שבע תצליח להיכנס להיסטוריה הזו? לדעתי אולי. עם דגש על אולי.
על הנייר באר שבע נחלשה. בעיניי החולשה המרכזית היא עם מאור בוזגלו. או נכון יותר, עזיבתו. תגידו מה שאתם רוצים, שהאבא חיידק והבן ענק, אבל מאור בוזגלו, אוהבים אותו או לא, או נכון יותר את האבא יעקב או לא (למרות שאין אבא שלא רוצה להתערב לטובת ילידיו) יחסר לבאר שבע. חבל מאוד שבבאר שבע בחרו להיעלב מהאבא ועשו קולות של אלופה נעלבת. הלו, באר שבע, להיעלב זה לא באופי שלכם. זה תשאירו ל"נעלבים הסדרתיים של מכבי ת"א", להיעלב זו בחירה. לכן היה טוב אם היו עושים הכל שהוא יישאר כי הוא כח. גם אם פצוע, כרגע, הוא היה חוזר בערך בינואר והיה מחזק את הקבוצה תרתי משמע.
באר שבע בחרה היות בצד "הנפגע" מאמירותיו של האב ובוזגלו הבן עזב. באר שבע מתחילה יותר ויותר להזכיר את מי שהיא לא רצתה להיות, היריבה של, מכבי ת"א. ת"א הגיעה שבעה ובאר שבע, הקטנה/הגדולה, אהובת הקהל, דאז, לקחה ממנה את האליפות. לקול מצהלות העם היושב בציון.
נכון, עוד מוקדם להגיד מה יהיה, הנבואה נועדה לשוטים ואני משתדל להיות חכם ולא שוטה. אבל אלונה ברקת והמאמן שלה ברק בכר, צריכים לחשוב רק על דבר אחד, איך משאירים את הרעב הזה לאליפות אצל מי שכבר לקחו פעמיים אליפות. זה לא פשוט ואלה "צרות של עשירים". אבל דבר אחד בטוח, אני לא אהיה בן אלה שיתפלאו אם השנה, כמו לאחר 40 שנים, האלופה תגיע מחלק אחר של הארץ. אח"כ בטוח הרעב יחזור.
האלופה הנצחית (2)
כן. אני מהמר. נכון, רק לפני רגע אמרתי לכם שהנבואה נועדה לשוטים, אבל אני לא יודע למה, יש לי הרגשה שאני לא אצא שוטה אם אתנבא שהיא תזכה באליפות. אחרת בנינו לא אני אצא שוטה, הם ייצאו קצת אפעס…פראיירים וזה גרוע משוטה. כן אני מתכוון למכבי בן אשדוד, אלופת המדינה בכדורסל.
לא יודע מה אתם חשבים, אבל אשדוד השנה יצאה לדרך בכל הכוח עם כל התותחים. ירתה את כל התחמשות, שלא כהרגלם של טאלי קראיף היו"ר ואורי בן סימון המנכ"ל והמנהל המקצועי, כבר בפתיחה, כי תמיד הם עושים זאת תוך כדי העונה. הפעם הם "לא לקחו שבויים" והחתימו 3 זרות הכי טובות בארץ ששיחקו יחד, "הטיפאניות", הייז וג'קסון וצ'לסי הופקינס. 3 זרות "שלדעתי "ישחטו" את הליגה. טוב אם "יישחטו" זו מילה קשה עבורכם, אז "יחסלו". יותר טוב? (אלה הדימויים שלי. נולדתי ביפו. מה אעשה. יצאתי מיפו היא לא יצאה ממנה).
הקבוצה הזו נועדה לאליפות. חבל לחשוב על משהו אחר. הליגה כבר מדברת על מי תזכה במקום השני, כיה ראשון תפוס. נכון זה מלחיץ, נכון, אשדוד האלופה 6 שנים, מתוכן 5 ברציפות, אבל ,הרעב" הזה של הקבוצה נשאר. הרעב במקרה הזה הוא במיוחד של ראשיה, שמרגישים ולפעמים בצדק, שכל הליגה נגדם. אז זה משאיר אותם "ערניים" ובעיקר כאמור "רעבים". להוכיח. זה יקרה גם השנה. מילה של החכם.
מכבי בן אשדוד מייצגת את העיר בצורה הכי טובה שיש. היא שם נרדף להצלחה. הצלחתה הצלחת העיר. כולם צריכים להיות מאוחדים סביבה. הנה אני הראשון להתאחד סביבה…ויש עוד רבים. היא קבוצת התארים של העיר. מגיע לה. בזכות. אז אל תשכחו ותרשמו לכם את זה מכבי בן (תמיד יישאו את שמו של החייל בן וענונו ז"ל) אלופת המדינה בפעם השביעית…הם רעבים…אם לא, רעב או לא אני אוכל איזה "כובע" שתגידו…ככה אני בטוח.
המכבייה ניצחה (גם אותי)
אל תתרגלו. אבל אני עכשיו הולך לתקן "חצי טעות שלי" משבוע שעבר. תשמרו ותגזרו כי זה לא יקרה לי הרבה פעמים.
שבוע שעבר כתבתי בדיוק כאן על המכבייה וככה כתבתי בין היתר : "נניח כל ארבע שנים היו מתאספים ספורטאים מוסלמים מהעולם ועורכים תחרות רק למוסלמים. מה הייתם אומרים? לא, אני לא מנסה להרגיז אתכם עכשיו או להגיד משהו נגד המכבייה, אבל השאלה המעניינת אותי היא האם המכבייה, שמיועדת לספורטאים יהודיים בלבד או ישראלים, במקרה של ישראל), היא טובה או רעה ליהודים?".
ביום שהדברים פורסמו הסתובבתי עם הבת שלי יובל ברחוב אלנבי בתל אביב, בואכה שוק הכרמל. הרחוב היה מוצף בקבוצות קבוצות של צעירים וצעירות יהודיים רעשניים וצווחנים (וזה בחיוב לא כביקורת), שהגיעו למכבייה וקיבלו יום חופשי. הם צילמו טעמו, התבוננו ובעיקר התלהבו מישראל. הבת שלי, יובל, שאלה אותי מי אלה והסברתי לה שאלה ספורטאים יהודים מהמכבייה, שהגיעו לארץ ועכשיו נהנים מיום חופשי.
הבת שלי, הבת של חכם סידי,דם מדמי, אמרה לי בלי להניד עפעף : "איזה כיף זה לראות ספורטאים יהודיים מהעולם מגיעים לכאן". ואז זה נפל לי. אז הבנתי. הספורט הוא באמת שולי. ההיכרות של החברה האלה עם הארץ שמזוהה עם היהודי היא החשובה. חלק קטן אולי יישאר כאן, אבל חלק גדול יחזור הביתה ויספר על המדינה הנהדרת שלנו. יספר כמה ישראל גדולה, אולי לא בגודל, אבל באופי, במהות. זה ניצחון המכבייה. הספורטאים האלה יהיו "שגרירי הכבוד" שלנו. וכמה זה חשוב, אני לא צריך להגיד לכם.
נשקתי לראשה של ביתי ואמרתי לה. "אין מה לעשות…אתם הילדים רואים את האמת הרבה לפנינו…". פעם סיסמת המכבייה הייתה "עם אחד חלום אחד"…האמת עם אחד אנחנו…צודקת הילדה. אגב הייתי מנשק אותה בלי קשר…מכבייה או לא מכבייה…
וחכם סידי אומר:״כשאתם מתגעגעים לעבר…תנסו להיזכר למה אתם לא שם…זה יעבור לכם״…..
