מטרת החוק הוא לסיים סכסוכים בדרכי הסכמה ושלום ללא צורך בהליך משפטי. במילים אחרות, המדובר בהפניית מי שפונה לגירושין להליך גישור, אולם בשונה מהליך גישור אליו פונים הצדדים בהסכמה כדי לנסות לגבש הבנות בכל הנוגע למחלוקת, הרי שכיום החוק מחייב את הצדדים לפנות ליחידת הסיוע של בית המשפט/בית הדין, ובה ינסו לשכנע את הצדדים להסכים להליך גישור המתבצע באמצעות יחידת הסיוע.
על פי החוק החדש, לא ניתן להגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני אלא רק בקשה ליישוב סכסוך, שלאחריה יוזמנו הצדדים לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה. שני הצדדים חייבים להגיע לפגישה, ומטרתה שיחידת הסיוע תכיר את הצדדים, תקבל מהם מידע ולנסות להגיע להבנות ללא צורך בהליך משפטי.
פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 יום מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ויחידת הסיוע יכולה להאריך את המועד בעוד 15 ימים. במידה והצדדים לא הגיעו להבנות באמצעות יחידת הסיוע, יחידת הסיוע תודיע לבית המשפט על סיום ההליך ולאחר "תקופת צינון", יוכל מי שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך להגיש את תביעותיו לבית המשפט. במידה והוא לא יגיש תביעה בתוך 15 ימים, יוכל הצד השני להגיש תביעותיו.
לעיתים יש אנשים המנצלים את הליך הגישור המאולץ לשם השגת יתרון זמן והשגת מידע ונתונים על הצד השני שנאמרים במהלך הפגישה. בתוך התקופה ישנן בקשות דחופות מסויימות שניתן להגיש לבית המשפט וכדאי להיוועץ עם עו"ד לגבי האפשרויות השונות בניהול ההליכים, הן הליכי יישוב הסכסוך והן ההליכים המשפטיים.
במקרה שישנן הסכמות שמגיעים אליהם בתוך פגישות המהו"ת ינוסח הסכם על ידי יחידת הסיוע אך צריך לדעת שיש לכל אחד מהצדדים זכות להתייעץ עם עו"ד בכל השלבים ועו"ד יוכל להיות נוכח בחלק מהפגישות.
הליך גירושין על כל צורותיו, מהווה סכסוך אישי ורגשי, וחשוב להבין שגם אם סכסוך הסתיים לאחר הליך גישור או הכרעת שופט כאשר אין הסכמות, ישנם ילדים שצריך לדאוג להם ואתם ממשיכים להיות שותפים לגידול הילדים ולהיות מעורבים באירועי חייהם.
שבת שלום!
