קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ופניתי אליכם…". לעיתים אנו רואים שהרשעים הם אלו שמצליחים בעולם הזה, ואנו לא תמיד מצליחים להבין למה. ישנו משל של "החפץ חיים": עשיר אחד העסיק פועלים רבים בבית החרושת שבבעלותו, בהגיע בתו לפרקה ויום נישואיה עמד, העשיר עמד בפני בעיה גדולה. מצד אחד, הוא רוצה לערוך סעודה מפוארת לעשירי ונכבדי העם כיאה למעמדו, ומצד שני הוא צריך להזמין את כל הפועלים הפשוטים שעובדים אצלו בבית חרושת. חשב והגה רעיון, אזמין את כל הפועלים לסעודה עם שולחנות מלאות כל טוב יום לפני החתונה, וכך אתפטר מהם, ויום אחרי כן אערוך את הסעודה המפוארת לאנשי רמי מעלה. הפועלים שמחו מאוד הגיעו לסעודה, אכלו ושתו לשובעה. עבר שם אדם עשיר אחד מחבריו של העשיר, ותהה האם הפועלים האלו חשובים לו יותר מאשר אנחנו שהזמין אותם קודם לסעודה? אילו היה יודע שזו תחבולה של העשיר כדי להיפטר מהפועלים הפשוטים, כדי לערוך להם את הסעודה הגדולה, לא היה בכלל נעלב מהעשיר…
הנמשל: אמנם לעיתים דרך רשעים צלחה, נהנים הם לפעמים משפע רב בעולם הזה, אם זה עושר או כבוד או שניהם, אך פירושו של דבר שאין הם נחשבים יותר בעיני הקב"ה. אדרבה, הקב"ה רוצה לתת להם שכרם בעולם הזה כדי להפטר מהצורך לתת להם שכר בעולם הבא. וזה שכתוב "ופניתי אליכם", שאפנה מתשלום שכר של רשעים, ואז אפנה לתן לכם שכרכם.
הלכות ומנהגים של שבועות:
בשישה בסיון חל יום חג השבועות, לאחר ימי ספירת העומר שנמשכו ארבעים ותשעה ימים, שהם שבעה שבועות, ולכן נקרא חג השבועות. וכמו שנאמר: "שבעה שבועות תספור לך וכו', ועשית חג שבועות לה' אלהיך". ואמרו חז"ל: למה תלה הכתוב יום חג שבועות בספירה, מה שאין כן בשאר מועדות, לפי שכאשר נתבשרו ישראל לצאת ממצרים, נתבשרו שהם עתידים לקבל התורה לסוף חמישים יום ליציאתם, שנאמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה.
יש אומרים שבליל חג השבועות אין לקדש על הכוס עד שיהיה ודאי לילה, שאם יקדש מבעוד יום, הרי הוא כמחסר קצת מיום מ"ט לספירה, וכתוב: "שבע שבתות תמימות תהיינה". ויש חולקים ואומרים שאין לחוש לכך, ושכן פשט המנהג לקדש אף מבעוד יום, ולכן מלכתחילה נכון להמתין מלקדש עד לאחר שעברו עשרים דקות מהשקיעה, ובפרט במקומות אלו שאפשר לחשוש לדברי האחרונים ולהמתין עד הלילה, שנכון לעשות כן. ומכל מקום בשעת הצורך הרוצה לסמוך על המקלים, ולקדש על הכוס מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקודש יש לו על מה שיסמוך. שכן הוא מעיקר הדין, וגם המנהג כן. ובפרט בארצות אירופה וכדומה, שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, וגם זה גורם הפרעה לסדר לימוד הלילה כפי שנוהגים על פי הזוהר הקדוש והאר"י ז"ל, שיש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. ואם אפשר טוב שימתינו עד תחילת השקיעה, ואז יקדשו ויסעדו. וטוב שיאכלו כזית לחם בצאת הכוכבים, ועליהם תבוא ברכת טוב.
מותר להתפלל ערבית בשבועות מבעוד יום לפני הלילה, כנהוג בכל יום, ואין צריך להיזהר בזה להתפלל רק לאחר צאת הכוכבים.
הדבר ברור שמי ששכח לברך בחג השבועות ברכת שהחיינו, אינו יכול לברך ברכה זו לאחר החג, אף לא בתוך שבעה ימים שאחר החג.
בליל חג השבועות, מותר לאכול הפת עם סלט ירקות ומיני חמוצים.
שבת שלום!
