"מה שבורא עולם רקם, שום מחט שבעולם לא תצליח לפרום", אומרת לילך סויסה (20) מאשדוד, שחגגה השבוע את מסיבת החינה שלה, וביום שלישי תינשא לבחיר לבה נתן מלול. לכאורה, מדובר בעוד זוג צעיר שצועד אל החופה, אך הדרך שבה נפגשו היא סוג של סיפור מהאגדות או כמו שכתבה לילך: "רבי נחמן הוא השדכן הכי גדול בעולם. רבנו, אתה כל כך גדול ונסתר. מי שמאמין בניסים, גם זוכה לראות אותם".

נחזור תשעה חודשים אחורה. לילך, מזכירה במשרד עורכי דין, תמיד רצתה לטוס לקברו של רבי נחמן מברסלב. כידוע, הקבר המכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש", נמצא בעיר אומן שבאוקראינה. לפני כתשעה חודשים, בחופשת הקיץ, לאחר שסיימה את שנת השירות הלאומי הראשונה, החליטה לילך לטוס, ויהי מה. "לא היה לי משנה שזה בלי חברות ובלי משפחה", היא מספרת. "הייתה לי חופשה בת שבועיים, ואמרתי שאני לא מתחילה שנה שנייה מבלי לבקר באומן". לילך ביררה אילו קבוצות נשים מגיעות בזמן הזה, ועמדו לפני שתי אפשרויות. האחת לקראת צום ט' באב, והשנייה לקראת יום האהבה העברי, ט"ו באב. לילך בחרה לשהות באומן בחג האהבה העברי, ומסתבר שבאומן האהבה בחרה בה.

הדרך לאומן מובילה לאהבה

לילך הצטרפה לקבוצה בת 300 בנות שיצאו עם הרבנית רונית ברש. בשדה התעופה כל בת קיבלה מעטפה עם כרטיסים, הסבר ופירוט של הטיול וכן את מספר האוטובוס שלה ואת שם המדריך. לילך גילתה שהמדריך שלה הוא אדם צעיר בשם נתן מלול. "התפלאתי", היא אומרת, "לא ידעתי שיש לרבנית עובדים גברים. כשנחתנו בקייב, וחיכינו לאוטובוסים, ראינו בחור דתי שמדבר רוסית, והבנתי שהוא המדריך שלנו. באוטובוס הוא הציג את עצמו, וסיפר שהוא גר 11 שנה באומן".

נתן (26) הגיע לאומן כנער בן 14, הוא למד בישיבה ולאחר מכן הצטרף לחברת הסעות של חבר. כך הכיר את הרבנית ברש, ומאחר שהוא יודע רוסית ואוקראינית, הוא הפך ליד ימינה שם ודאג לסידורים ולהסעות. "כל הבנות התלהבו, והתחילו לשאול אותו כמה זמן הוא גר באומן, למה הוא כאן, איך הוא מסתדר", מספרת לילך, "והנשים מבוגרות שאלו למה הוא לא נשוי, והאם הוא לא רוצה להתחתן. נתן ענה להן שהוא יתחתן רק באומן. הוא אמר: 'אשתי תבוא לפה, תסכים לגור פה ותגדל את ילדיי פה'".

הדרך משדה התעופה לאומן אורכת מספר שעות, והאוטובוסים עצרו מספר פעמים בתחנות דלק על מנת שהנוסעות תוכלנה להתרענן, ולקנות שתייה. את הכסף האוקראיני ניתן לרכוש באוקראינה עצמה, אך הבנות עדיין לא החליפו את הכסף הזר שברשותן. "כשירדנו בתחנה הראשונה ורצינו לשלם, גילינו שאי אפשר לשלם בדולרים, ונתן קנה לכולנו שתייה. לא היה לנו נעים, אמרנו שנחזיר לו, והוא אמר שנשים את הכסף בקופת צדקה אצל רבנו. גם אותי הוא שאל מה אני רוצה לשתות, ולא הסכים לקחת ממני כסף. בעצירה השנייה כבר לא ירדתי לקנות, ונתן בא לאוטובוס והביא לי בקבוק שתייה. סירבתי, ואמרתי לו שאני לא שותה אם הוא לא לוקח כסף, ושוב הוא אמר שזה בסדר, ושאשים את הכסף בקופת צדקה".

קבוצת הבנות הגיעה לבית המלון, והתכוננה לערב הראשון באומן, שכלל מסיבת חינה לרווקות ולמזל. למחרת בבוקר, הלכו הבנות לגן סופיה. "כולן לבשו לבן, ומכיוון שזה לא רחוק, שלחו אותנו במוניות, ונתן היה האחראי", מספרת לילך.

כשהבנות חזרו למלון, שוב פגשה לילך את נתן. "הוא היה למטה עם קרטונים שהביא לקראת המסיבה המרכזית שהתקיימה ביום חמישי, ט"ו באב, שוחחנו והוא סיפר לי על ההפתעות שהכין לנו".

הרגשת משהו שונה ביחס אלייך? חשבת שהמפגש יוביל לנישואין?
"הוא כל הזמן הוא היה זורק לי 'נראה לי שאת הזיווג שלי', ולא התייחסתי לזה ברצינות. גם כשדיברנו עליו ועל הרצון שלו להתחתן ולגור באומן, הוא אמר שנראה לי שאני הזיווג שלו. במסיבה בט"ו באב, שהייתה כמובן רק לנשים, הוא היה בחוץ, ויצאתי לדבר איתו, ושוב הוא אמר 'נראה לי שאת אשתי'. כשחזרנו לחדר אחרי המסיבה, אחת הבנות אמרה שנתן חמוד, וכשהשבתי לה 'מה הבעיה, נסדר לך', היא אמרה לי 'מה פתאום, נראה לי שהשנה אתם תתחתנו'". למחרת, ביום שישי, הלכתי לקנות לי בקבוק קולה כדי שיהיה לי לשבת. יש שם כל מיני מסעדות כשרות, קניתי באחת מהן צ'יפס, והמוכר אמר שאין לו קולה. הלכתי לחנות ממול, ונתן היה שם. הוא ליווה אותי למלון, דיברנו, צחקנו ושוב הוא אמר שאני הזיווג שלו, ושוב לא לקחתי אותו ברצינות. הוא סיפר לי שהוא הולך הביתה להתארגן ולבשל לקראת שבת, והתפלאתי שהוא לא אוכל איתנו. הוא אמר שהוא מתבייש להיות גבר אחד עם 300 בנות, וסיפר לי שערב שישי אחד רונית אמרה לו שאם הוא רוצה להתחתן שיבוא לשיר איתן 'אשת חיל'. באמצע השיר הוא נהייה אדום, ועזב, ומאז הוא לא נכנס. בשבת בצהריים נתן הביא אלינו רב לשיעור תורה, הוא חייך אליי והבנות אמרו לי 'את ונתן מתחתנים השנה'. עד סוף הטיול, גם בדרך לשדה התעופה הוא אמר 'בסוף נתחתן, בורא עולם שלח לי אותך'. אבל למרות כל זאת, חשבתי שהוא צוחק ולא רציני".

החלפתם מספרי טלפון? הצעת לו חברות בפייסבוק?
"נתן ביישן, והוא התבייש לבקש ממני את מספר הטלפון. הסתבר שהרבה בנות לקחו את מספר הטלפון שלו, כי הוא עזר להן במה שקשור להחלפת כסף וקניית סיגריות, שהן מאוד זולות באוקראינה. גם אני קניתי לבני משפחתי סיגריות, אבל לא פניתי אליו, אלא קניתי במכולת. קבענו גם להצטלם יחד בערב של המסיבה, וזה לא יצא, ואז הגענו לסוף הטיול. בצאת השבת אחרי ההבדלה, עזבנו את המלון. התכנית הייתה לבקר בקברות צדיקים ולבסוף להגיע לשדה התעופה. בקבר של רבי נתן יש עץ שנשים שרוצות להיכנס להיריון לוקחות את העלים שלו. היינו הרבה בנות, ולכל אחת יש מישהי שהיא מכירה ורוצה להיכנס להיריון או שהיא בעצמה רוצה. נתן הוריד עלים לכל מי שביקשה, ואז ניגש אליי והביא לי בלי שאבקש. הוא הסביר לי מה לעשות עם זה, וגם נתן לי שמן מיוחד ואמר לי שזה לסגולה. אחרי שביקרנו בקברו של הבעל שם טוב נסענו לשדה תעופה. בדרך האוטובוס נתקע, והגענו לשדה התעופה ממש בסמוך לטיסה. אחרי שנתן עזר לכולן להוריד את המזוודות, הוא לקח והרים את המזוודות שלי. 300 בנות מסתכלות עלינו, ותוהות למה הוא מרים לי את המזוודות. כשחיכיתי בתור, ראיתי שהוא מדבר עם רונית ואז הולך ממקום למקום. הוא חיפש אותי על מנת להגיד לי שלום, אמר לי שתהיה לי טיסה נעימה ושהיה נעים להכיר אותי, וסיפר שהוא בא בארץ בסוכות לעשות את החג. וזהו, לא החלפנו טלפונים".

הזיווג שלך היה פה
לילך חזרה לביתה באשדוד. "אימא שלי שאלה אותי: 'נו, מצאת זיווג?' ואני אמרתי לה שהיה מדריך חמוד, בחור דתי. ואימא שלי אמרה שאם הוא דתי, הוא בטח התבייש לבקש ממני את מספר הטלפון. עניתי לה שנראה לי שכן, אבל שגם אני התביישתי".

לילך החליטה להתגבר על הביישנות, ולהשיג את מספר הטלפון של נתן. היא התקשרה למשרד של הרבנית ברש, ושם אמרה לה אחת המזכירות לשלוח מייל. לילך שלחה מייל, אך לא קיבלה תשובה. זמן קצר לאחר מכן, הגיעה הרבנית לערב המקווה של דודתה של לילך, האחות הצעירה של אמה. בזמן שרונית שוחחה עם הכלה לעתיד, ניגשה אימא של לילך לרבנית וביקשה את מספר הטלפון של נתן. יומיים לאחר מכן לילך התקשרה אל נתן.

על מה דיברתם בשיחה הראשונה?
"כשאמרתי לו שלילך מדברת, הוא התרגש נורא. הוא שאל איך הגעתי אליו, כי הרי לא החלפנו מספרי טלפון. סיפרתי לו, ואז הוא אמר שאחרי שהוא יצא משדה התעופה הוא הלך לציון של רבנו, בכה לו שלא לקח את הטלפון ואמר לו: 'רבנו אם היא שלי, שתתקשר אלי'. התחלנו לדבר בטלפון, כמעט שבועיים של שיחות ארוכות, והרגשתי עוד יותר את החיבור בינינו".

תקופת החגים הגיעה, ולילך זכרה שנתן מגיע לארץ מידי שנה בחג הסוכות. אלא שהפעם נכונה לו וגם לה הפתעה. בראש השנה הגיע אל אומן הרב של נתן, ואמר לו שהשנה הוא יתחתן. "הזיווג שלך היה כאן, וחזר לארץ", אמר הרב לנתן.

כשיצא החג, החליט נתן להקדים את הגעתו לארץ. הוא הצליח להשיג כרטיס טיסה לישראל, התקשר והודיע ללילך: "מחר אני מגיע. את יכולה לפגוש אותי בשדה התעופה או שתתני לי את הכתובת שלך, ואגיע אלייך".

ולילך אכן חיכתה. חודשיים וחצי אחרי שנפגשו לראשונה באומן, הגיע נתן לארץ. "היו המון עיכובים בשדה התעופה", מספרת לילך, "חיכיתי בחוץ הרבה זמן, ולא היה לי נעים מנהג המונית שהמתין לנו. מיהרתי לצאת, אבל אז נתן אמר 'חכי רגע, יש לי הפתעה. אני חייב לעשות את זה עכשיו'. הוא הוציא טבעת והציע לי נישואין".

הפעם הבנת שזה ברצינות? שאת באמת הזיווג שלו?
"בהתחלה הייתי המומה, שוב חשבתי שהוא צוחק עליי, לא היו לי מילים, התרגשתי, בכיתי והסכמתי. נתן התארח אצלנו, הכנו לו חדר נפרד, והוא הכיר את אימא שלי. למחרת הלכנו לסליחות בכותל, והוא לקח אותי לבית הוריו. גם אבא שלו דיבר איתי, ואמר שאני הזיווג שלו. יום לאחר מכן היה לנו אירוע משפחתי בבית שמש, שם גר הרב שלו. הלכנו אליו אחרי האירוע, והוא אמר שהוא רואה בוודאות שאני זה הזיווג. כל מי שאמר שאנחנו זיווג הגיע מהצד של נתן. אחי הגדול אמר 'יש לי אחות אחת, ואני רוצה לדעת שזה באמת הזיווג'. הוא פנה לרב מקובל בירושלים. הרב ביקש שאתקשר לשמוע את התשובה, ואמרתי לאחי שאני לא רוצה לשמוע, שאני בטוחה שזה זה. אחי התנצל בפני הרב, ואמר שאם אני לא רוצה לשמוע את התשובה, אז גם הוא לא רוצה. אבל הרב ענה לו, שהוא כן רוצה להגיד שזה הזיווג, וגם הוא נתן לנו את ברכת הדרך".

ביום שלישי השבוע התקיימה החינה של לילך ונתן, ובשבוע הבא, ביום שלישי, כ"ג באדר, תאריך הלידה העברי של לילך, תתקיים החתונה.

ואם אתם שואלים היכן יגורו השניים? התשובה היא, כאן. באשדוד. "היה לנתן קצת קשה להתרגל לחזור לחיות בארץ, אבל הוא בעצמו אומר שאין כמו ארץ הקודש", אומרת לילך. "אנחנו, כמובן, נעשה טיול ביחד לאומן להגיד לרבנו תודה, וכמובן שגם נתן יחזור לשם בראש השנה".

"כל מי ששמע את הסיפור שלנו הצטמרר", כתבה לילך בדף הפייסבוק כשהכריזה על נישואיה, "ואת האמת שגם אנחנו רואים את הניסים כל יום. בורא עולם סלל את הדרך. בורא עולם לא שוכח אף אחד".