משה פונטה (52) הוא אחד האנשים הכי מוכרים בעיר הנמל. אשדודי מבטן ומלידה, אחד שעבר כאן את כל מסלול חייו מילד שגדל ברחוב אבן גבירול ברובע ב', עד היותו איש עסקים מצליח ופעיל פוליטי שיודע ל"התערבב" במקומות הנכונים בתנועת הליכוד. ההתערבבות והקשרים מינפו את פונטה לגבהים משמעותיים, אך באותה נשימה גם הובילו אותו לתהומות חשוכים, עד למצב שישב 18 ימים מאחורי סורג ובריח, לעיתים אזוק בידיים וברגליים, נוסע בפוסטה עם רוצחים, אנסים ועבריינים סוג ג' שכל היום מקללים וחושבים על הפשע הבא.
למרות הכל, פונטה הצליח לעמוד על הרגליים, לא נשבר בחדרי החקירות הנוקשים במשרדי להב 433 בלוד, ונשאר חבר נאמן לראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני, למרות שיש כאלה הטוענים כי החיבור לשמעוני הוא זה שהוביל את פונטה למסלול הקשה בו הוא נמצא בימים אלה. יתרה מזאת, משיחות עם דמויות המקורבות מאוד לפונטה עולה כי במהלך ימי החקירה החוקרים המיומנים הציעו לאיש העסקים האשדודי עסקה שהייתה מסיימת את הפרשה הזו מבחינתו עם נזקים קלים בלבד. במילים אחרות, אם פונטה היה מסכים "לפתוח" על שמעוני, הוא היה משתחרר הביתה וחוזר לעולם העסקים. פונטה סירב בתוקף להצעות הללו ושמר לאורך כל ימי החקירה על זכות השתיקה.
כך או אחרת, הפרקליטות החליטה בשבוע החולף להגיש כתב אישום לא פשוט בכלל נגד איתמר שמעוני, שצפוי לסיים את תפקידו כראש עיריית אשקלון ממש בימים הקרובים. פונטה אומנם שחקן משנה בפרשה החמורה, אך בכל זאת גם הוא מתמודד עם כתב אישום הכולל שני סעיפים מרכזיים: 2 עבירות של תיווך לשוחד והפרת אמונים. למי שלא היה בארץ בשנה האחרונה ולא שמע על הפרשיות בהן מככב איתמר שמעוני, הנה תזכורת קצרה. ראש עיריית אשקלון ניהל מערכות יחסים מיניות עם כמה וכמה נשים, ובכמה מקרים הוא החליט להגיע עימן ל"הסכם שתיקה", מה שאומר שכל אישה קיבלה מאות אלפי שקלים וחתמה בהליך של גישור על הסכם שמבטיח כי הפרשיות הללו לא יצאו החוצה. על פי כתב האישום, שמעוני גייס סכומים אסטרונומיים מקבלנים ואנשי עסקים כדי לממן את הסכמי השתיקה, ובכמה מקרים במשטרה ובפרקליטות מצביעים על פונטה כאיש שפעל לגיוס הכספים הללו.
זה לא מקרי שפונטה נעצר לצידו של שמעוני, והיה היחיד שנותר עימו בתא המעצר בזמן ששאר החשודים שוחררו לאחר מספר ימים קצרים. מדובר בחיבור נדיר בזירה הפוליטית, בלתי ניתן להתרה בין השניים. שמעוני החזיק מאוד מחברו פונטה ולא עשה מהלכים גדולים מבלי להתייעץ עימו, ופונטה מצד שני שמר על לויאליות ואמון לאורך כל הדרך, גם במחיר אישי כבד. למערכת העיתון נודע כאמור כי חוקרי להב 433 הציעו לפונטה לא פעם ולא פעמיים הצעה לשמש כעד מדינה שיפליל את שמעוני ויחלץ את פונטה ממעצר ומכתב אישום עתידי. ההצעה הנדיבה הזו לא הרשימה את פונטה והוא שמר על זכות השתיקה לאורך כל ימי החקירה, הכל בעצת עורך דינו וחברו האישי עמיר ג'ורג'י.
ביום שני בבוקר הגעתי לבניין הפורום באזור התעשייה למשרדו של עו"ד ג'ורג'י, כדי לערוך את הראיון המיוחד עם פונטה. אני חייב להודות שהתרשמתי מאוד משלוות הנפש ומהביטחון העצמי שהפגין פונטה לאורך כל שלבי הראיון.
פונטה נולד כאמור באשדוד. הוריו רחל ויעקב לא החסירו דבר בבית. הוא למד בבית הספר "אחדות" לאחר מכן בבית הספר שז"ר והמשיך לאורט יומי. משה עבר שירות צבאי מעניין בחיל האוויר, ומייד לאחר מכן הבין שהעולם העסקי קורץ לו. הוא החל לבלוט בכמה וכמה עסקים מקומיים, לצד היותו איש ליכוד בולט, חבר מרכז וחבר סניף. בימים אלה יש לו עסקים מעבר לים, בעיקר באוקראינה.
משה, תשתף אותנו מה עבר עליך ביום שנעצרת.
"ברור שזה יום שלא אשכח אותו עד יומי האחרון. בשש וחצי בבוקר שמענו דפיקות חזקות בדלת, אלה היו שוטרים מלהב 433. הרגשתי שהשמיים נופלים עליי, אני איש חוק שמעולם לא היה יום אחד במעצר, ופתאום נוחתים עלי שוטרים משום מקום בשעת בוקר מוקדמת. כל הבית התעורר וכמובן שאפשרתי להם לערוך חיפוש ולעשות את המוטל עליהם. אני חייב להודות שהם התנהגו בצורה מכבדת מאוד. באותו הרגע אשתי חייגה לעו"ד עמיר ג'ורג'י, שהוא חבר ותיק מזה 30 שנה, ואיש מקצוע מהמעלה הראשונה. העצה הראשונה שקיבלתי ממנו זה לשמור על זכות השתיקה וזה מה שעשיתי במשך 18 הימים שהייתי עצור".
עו"ד ג'ורג'י: "מהניסיון הרב שצברתי במקצוע, זו העצה שאני נותן לכל לקוח שלי, לשמור על זכות השתיקה מהרגע הראשון. משה הוא באמת חבר קרוב, אבל אמרתי לו בצורה ברורה שהוא יכול לבחור בכל עורך דין שירצה, אבל אם הוא הולך איתי, יש לי שני תנאים: בשלב הזה אני לא חבר אלא איש מקצוע והתנאי השני זה להיות חייל ממושמע. אני חייב לפרגן למשה שלמרות חקירות לא פשוטות בכלל, הוא עבר אותן בצורה הכי נכונה מבחינתו, תוך כדי שהוא שומר על זכות השתיקה. זו זכות שניתנה ע"י המחוקק, והיא ברת מימוש כדי לתת לנחקר את היכולת לשלוט בפעולות העתידיות מבלי לפגוע בהן בגלל מילה שהוא לא היה צריך לומר. אסור לשכוח שמשה לא מכיר את העולם הזה, הוא נחקר סביב השעון, כשהוא עייף נפשית ופיזית, ולמרות זאת לא עשה טעויות ועמד על זכותו לשתוק ולומר את דבריו רק בהליך המשפטי שבקרוב יוצא לדרך. לא הייתי עסוק בדאגה מה הוא אמר בחדר החקירות, אלא שנוכל לבוא נקיים וברורים מאוד בבית המשפט וכך יהיה".
היו נחקרים אחרים או עדים שאמרו דברים שהפלילו את עצמם או אחרים?
עו"ד ג'ורג'י: "אני יכול להגיד לך בוודאות שיש כמה אנשים שאמרו שטויות בחקירה, ולאו דווקא דברי אמת חיים. תראה כמה קלסרים יש בתיק הזה (11 קלסרים מונחים בארגז בצד החדר. ש.מ.), רק בגלל שאנשים דיברו והתרברבו ולא עובדות או דברים נכונים, אלא נפלו בתרגילי חקירה, אמרו דברים רק כדי ללכת הביתה, לרצות את החוקרים, לעגל פינות מהצד הלא נכון. אני יכול לגלות לך שחלק מהם מצטערים מאוד על דברים שנאמרו שם, אבל מבחינתם זו בעיה, כי הם יתחילו את המשפט בעמדה לא טובה".
למרות כל הדברים שלך, משה מתמודד עם כתב אישום חמור.
עו"ד ג'ורג'י: "אני אומר לך שבמקרה שלנו עברו על החוק, מאחר וכתב האישום הזה צריך להיות כמו כל כתב אישום אחר שמוגש במדינה, עם ראיות לכאורה ברמה גבוהה להרשעה. בשימוע שמשה עבר אמרתי כי מהמסה הקריטית של העבירות, קרי התיווך לשוחד, לא רק שלא מתקיים היסוד הזה, אלא הראיות מוכיחות בדיוק ההיפך וזה יתברר בבית המשפט. אני אומר לך שכל התיק הזה נועד להרחיק את איתמר שמעוני מעיריית אשקלון, בגלל עבירות מוסר ולא עבירות פליליות".
משה, בוא נחזור אליך. 18 ימים של מעצר לאדם נורמטיבי כמוך זה סיוט בלתי נגמר. נכון?
"אתה צודק לגמרי. בסיום הדיון הראשון בבית המשפט, שם הוחלט להאריך את המעצר שלי ב-7 ימים, הובילו אותי למגרש הרוסים בירושלים. קיבלתי חלחלה רק מהשם הזה שתמיד שמעתי עליו בטלוויזיה. הגעתי בשתיים בלילה, המקום היה ריק, קיבל את פניי מפקד משמרת, בחור מקסים ממוצא אתיופי, עם חיוך רחב. הוא דאג לי לאכול ולסיגריות ועברתי יחסית לילה ראשון סביר. במשך שבוע שלם היו מעירים אותי מוקדם בבוקר, הייתי נוסע למשרדי להב בלוד ולאחר חקירות ארוכות חוזר בערב למגרש הרוסים, שבור ועייף נפשית ופיזית. אני יכול לגלות לך שכבר לאחר 4-5 ימים די התרגלתי למצב הזה, אני לא אדם מפונק, ולצד זה שישנתי במלונות יוקרה ברחבי העולם, לא הייתה לי בעיה לישון עשרות פעמים על מיטת ברזל בעליית גג באומן… היום הכי קשה שלי היה יום לפני דיון נוסף בבית המשפט בראשון לציון.
לאחר שחזרתי מיום חקירות נוסף, חיכו לי שוטרים של יחידת נחשון, שמעבירה את העצורים ממקום למקום. הם אזקו אותי ברגליים ובידיים והעלו אותי על פוסטה בלי שום הודעה מוקדמת. לקחו אותי ליחידת המעברים בבית הכלא ניצן, וזה היה הסיוט הכי גדול שלי. היינו שיירה של אסירים אזוקים, מסביבנו שוטרים עם נשקים שלופים ואתה עולה לרכב עם סורגים ונוסע נסיעה שלא נגמרת, תוך כדי שאתה עוצר פעם אחר פעם להעלות עצירים אחרים. הרגשתי שאני נמצא בסרט רע, לא האמנתי שהגעתי לסיטואציה כזו שסביבי יש עבריינים כבדים שלא מכירים עולם אחר. הגענו למעברים בכלא ניצן ברמלה, ושם יש תנאים מחרידים, ממש כלובים. זה הרגע שאמרתי לעצמי שטוב שאדם נורמטיבי מגיע למקום כזה, וברגע שאסיים את ההליך המשפטי אצא למאבק לשפר את התנאים של העצורים במעברים. זה עוול בלתי יתואר, בתנאים של עולם שלישי, בקור מקפיא".
עברת כמה וכמה הארכות מעצר. לא היה מצב של ייאוש?
"לא, כי אני יודע את האמת ותמיד הכנסתי לעצמי לראש שהאמת תנצח בסופו של דבר. לא תמיד ההיגיון הזה מנצח, כי יש רגעי משבר. לדוגמא, שאתה מגיע לבית משפט בשעה שבע בבוקר, והדיון רק בארבע אחר הצהריים, אז אתה יושב בתא המעצר בקומת המרתף בבית המשפט, עם 20 עצירים אחרים, לא יכול לשכב, רק לשבת ולהיות בשקט 10 שעות, עם שירותים שכולם רואים מה אתה עושה. גם העובדה שפעם אחר פעם האריכו את המעצר, זה סוג של סטירה כואבת, אבל גם לזה התרגלתי".
והיה גם רגע שאבא שלך והבת שלך זומנו לחקירה.
"כן, אלה רגעים שאתה מבין שמנסים לפגוע בך דרך האנשים הכי יקרים לך. הם גם דאגו שאראה את אבא שלי "במקרה" במסדרון בזמן שהוא הובל לחקירה, לאחר שהוציאו אותי להפסקת סיגריה. הייתי חזק באותם רגעים ורק ביקשתי שיכבדו את אבא שלי, והם עשו את זה".
ואז הגיע הרגע ששוחררת הביתה. תתאר לי מה עבר עליך?
"ואוו, איזה יום זה היה. בדרך הביתה העורך דין שלי סיפר לי שהכלבה האהובה שלנו צ'איין נפטרה, לאחר 17 שנה שהייתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה. נשברתי ופרצתי בבכי. זה היה מטאפורי מבחינתי, כי ביום שנעצרתי הבנתי שהיא התעוותה והחלה להיות חולה. הילדים המדהימים שלי שאנל ואביב חיכו לי בבית וזה רגע שמלווה אותי עד היום, החום והאהבה שקיבלתי מהילדים האהובים שלי. גם אשתי רחל תמכה בי לאורך כל הדרך, כמובן גם ההורים הנפלאים שלי, המשפחה והחברים הקרובים ואני מודה לכולם על כך".
ממה שאני מבין במשטרה טוענים שהיית כל יכול בעיריית אשקלון, ניצלת את החברות הקרובה עם איתמר שמעוני להיות האיש הכי חזק בבניין.
"זה מה שהם מנסים לצייר וזה רחוק מהמציאות. יש לי חברות ארוכת שנים עם איתמר ואני גאה על כך. התחלנו יחד לפני 12 שנים בלשכת שר הבריאות באותם ימים דני נווה, אני כיועץ פוליטי ואיתמר כיועץ כלכלי בכיר. משם התחברנו ומשם הבנתי שהחלום של איתמר זה להיות ראש עיריית אשקלון. הפכנו לחברים קרובים, אני יכול לומר שהייתי בין אלה שארגנו את החתונה שלו עם רויטל, אשתו המדהימה, אישה חזקה ותומכת ובטוח שהמאמצים האלה שלה יישאו פרי והם יעברו את התקופה הזו ביחד. במערכת הבחירות הראשונה הפסדנו רק בסיבוב השני, הפקנו לקחים ורשמנו ניצחון סוחף בחלוף חמש שנים. אני הובלתי את מטה הבחירות של איתמר בשתי מערכות הבחירות, ובענווה גדולה אני אומר שעשיתי עבודה טובה. לאחר הניצחון איתמר התחיל לעבוד והוכיח לכולם את מה שאני ידעתי מזמן, שהוא מנהל ענק, אחד שיודע להזיז דברים ותראה מה הוא עשה באשקלון בפרק זמן קצר יחסית. הוא בולדוזר אמיתי וזה הפריע לכמה וכמה אנשים. אני מעולם לא עבדתי בעיריית אשקלון, אני חבר של איתמר ועזרתי לו בעניינים שלו. כל מה שניסו לבנות סביבי זה בעיקר דיבורים ושמועות שמאחוריהן אין דבר וחצי דבר".
אבל עובדה שהחליטו להגיש כתבי אישום חמורים נגדך ונגד איתמר שמעוני.
"זה נכון, אבל האמת תצא לאור בבית המשפט. אני אומר לך בוודאות שאיתמר שמעוני הוא לא אדם מושחת, חד משמעי. יש הרבה רכילויות ותיאורים שקשורים יותר לעניינים המוסריים וזו סיטואציה לא קלה עבורו ועבור בני משפחתו. בסופו של דבר יש החלטה להוריד ראש עיר בגלל ענייני מוסר, וזה מה שיישאר בסופו של דבר מכל הפרשה הזו".
אתה דיברת עם שתי הנשים עימן נערך "הסכם שתיקה", אתה מכיר אותן?
"אני אומר בצורה ברורה שלא תיווכתי ולא התערבתי בהליך מול שתי הנשים. היה כאן עניין שאיתמר ניהל מולן את ההליך בעצה של עורכי דינו. זה היה בהליך של גישור עם הסכם מסודר ומוסכם בין הצדדים, שום דבר לא נעשה מתחת לשולחן. את שתיהן לא ראיתי הרבה מאוד שנים ולא שוחחתי איתן על העניין הזה. בהמשך יתבררו הרבה מאוד דברים על כמה ניסיונות שהיו כדי להפיל את איתמר שמעוני, כל האמצעים היו כשרים מבחינת אותם אנשים, והפרסום של הדברים יגרום לזעזוע גדול. נעשו דברים בחדרים אפלים כדי להפיל את שמעוני".
לסיום, אתה מצטער שהכרת את איתמר שמעוני?
"ממש לא, ההיפך הוא הנכון. חברות נמדדת לא רק ברגעי שמחה ואושר, אלא נמדדת גם ברגעים הקשים. אני ואיתמר נמשיך להיות חברים טובים גם אחרי שהפרשה הזו תסתיים. מי שמכיר אותי יודע שאני יודע להיות חבר אמיתי, זה המוטו שלי בחיים וזה ילווה אותי עד יומי האחרון".