אך יחד עם הדברים הברורים שכתבתי, אני מתנגד בתוקף לכל העליהום הציבורי והדרישה להחמיר בענישה נגד בוכריס. הוא שילם מחיר אישי כבד מאוד, חתם על הסדר טיעון שבו הודה והתנצל על מעשיו ובשורה התחתונה חזר לביתו כשהוא ללא כבוד, ללא אפשרות להתקדם עד לעמדת הרמטכ"ל, הורד בדרגה וסיים את הקריירה עם אות קין ועם הרשעה שתסגור בפניו דלתות לכל תפקיד ציבורי רם דרג. העבירות שבהן בוכריס יודה יישאו כאמור רישום פלילי וקלון ציבורי.
אני רוצה ברשותכם לחזור מעט אחורה… תמיד נהניתי לעקוב אחר ההתקדמות המטאורית של תת-אלוף אופק בוכריס, והוא סימל בעיניי את כל מה שיפה בצה"ל – מלח הארץ, קצין אמיץ ו"מורעל", ואיש ערכים שיכול לזנק בקלות לעמדת החייל מספר 1 במדינה. בכל זאת, בוכריס הגיע בגיל צעיר מאוד (47) לפקד על חטיבת גולני, לאחר שעבר שורה של תפקידים בכירים, ובכל תפקיד הטביע חותם. למי שלא יודע הנה קמצוץ מהעשייה האמיצה שלו בצה"ל: בתחילת שנת 2001 מונה למפקד גדוד 51 בגולני. בוכריס הנהיג את הגדוד בשורה של מבצעים ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה השנייה. עם פרוץ מבצע "חומת מגן" נשלח הגדוד לכבוש את מתחם המוקטעה ברמאללה. בהמשך המבצע השתתף בקרב בג'נין, בו נהרגו חמישה חיילים מהגדוד ובוכריס נפצע באורח קל. בג'נין דחף בוכריס לשימוש אגרסיבי יותר בדחפורי די-9 משוריינים, בהתחלה לניקוי מטעני חבלה ופריצה למבנים, ובהמשך להריסת מבנים כדי להכניע את המחבלים שבפנים. בהמשך הלחימה, במאי 2002 פיקד על מבצע לאיתור מעבדות נפץ ולכידת מבוקשים בשכם. במהלך הפריצה לבית, נהרג מפקד פלוגה בגדוד, ובוכריס נפצע באורח קשה מאוד, לאחר שנפגע מארבעה קליעים. על מנהיגותו, על דבקותו במשימה ועל אומץ ליבו במהלך הקרבות, העניק לו הרמטכ"ל דאז שאול מופז צל"ש. לאחר תקופת שיקום חזר לשירות קרבי והתקדם למספר תפקידים בכירים.
זהו, עד כאן העבר, ועכשיו בחזרה לעתיד… כל הפרשה הזו התנהלה בצורה חובבנית ושוב חשפה את הבעייתיות שיש במערכת המשפט שלנו. שימו לב כיצד התחיל כתב האישום נגד בוכריס, עם שורה של אישומים כבדים מבלי שלפרקליטות יהיו מספיק ראיות להמשך ההליך המשפטי: שבעה עמודים, 17 סעיפי אישום, שלושה מעשי אונס, 12 מעשים מגונים, מעשה סדום, התנהגות שאינה הולמת ותיאורים גרפיים רבים. שימו לב לכתב האישום המתוקן לאחר החתימה על הסדר הטיעון: שני עמודים, שני סעיפי אישום בלבד, בעילה אסורה בהסכמה, התנהגות שאינה הולמת, עבירות תוך ניצול יחסי מרות.
מי שהוביל להסדר הטיעון הוא מגשר, אחד האנשים הבכירים שהיו במערכת המשפטית של צה"ל, הוא אושר ע"י שתי המתלוננות ועורכי דינם, ורק לאחר מכן אושר ע"י בוכריס. ברור שהסדר הטיעון הגיע מול חולשת הראיות שהיו בתיק הזה, אחרת כל המערכת הייתה דוחפת לקיום משפט ציבורי שהיה זוכה להדים ציבוריים משמעותיים. בוכריס הסכים להסדר הטיעון, משלם מחיר אישי כבד וכל הקמפיין הציבורי נגדו מיותר ואינו תורם לשיח החשוב שבאמת צריך להיות – שמירה על כבודן של חיילות צה"ל והעברת מסר ברור למפקדים שהם אינם יכולים לנצל את מעמדם ותפקידם כדי להשפיל ולרמוס את החיילות המשרתות תחתם.
שבת שלום!
