את המאמר הזה, חכם סידי כותב, עם הרבה כעס ודאגה. דאגה וכעס. לפני 5 דקות (בזמן שאני כותב שורות אלה), התפרץ לכביש, ילד שהרכיב ילד נוסף על האופניים החשמליים שלו והרכב שלפניי, עוד רגע היה פוגע בו. הילד ניצל, ההורים ניצלו, הנהג ניצל. בפעם הזו.
עולם שלם היה נהרס ברגע אחד, בגלל הורים חסרי אחריות שהסכימו לקנות לילד שלהם אופניים חשמליים, "כי כולם קונים" (איך אמא שלי אמרה לי שהייתי קטן? "אם כולם יקפצו מהגג גם אתה תקפוץ?"). הילד היה נפגע אין לדעת איך וחייו היו נגמרים. על ההורים שלו אין מה לדבר, גם חייהם היו נהרסים. הנהג שלא היה אשם במקרה זה גם הוא היה מעוכב לחקירה וגם עולמו היה חרב. הוא ומשפחתו היו נפגעים מכך. אז למה? בגלל שאתם לא יודעים להגיד לא!!??
גם אני הורה. גם אני יודע שיש לחץ לקנות לילד. הילדה שלי בת ה-16 (יובל, כפרה עליה) ביקשה ממני לקנות לה אופניים חשמליים. שאלתי אותה, כמה חוקי נהיגה היא מכירה? מתי עלתה עם כלי רכב בידיה על הכביש (ואופניים חשמליים הם כלי רכיבה). הבהרתי לה שאין לה ניסיון בכלל בכל הקשור לנסיעה על כביש ומבחינתי אין סיכוי. אז שמעתי טענות, שמעתי טרוניות והיא… בסוף הבינה, שאבא שלה דואג לה. שלפעמים שהמילה "לא" יכולה לבוא גם מאהבה.
תראו חכם סידי הוא גם מורה (בין יתר עוונותיי). אני רואה איך ילדים נוסעים על אופניים חשמליים. טירוף זו מחמאה למה שקורה להם. נוסעים כאילו הם לבד על הכביש. הילדים האלה, שחלקם בני 12, בקושי מכירים תמרור אחד, משתוללים וכל שבוע אנחנו שומעים על ילד שנפגע או פגע, כי רכב על האופניים שלו בצורה לא אחראית, על הכביש, על המדרכה ולפעמים מהכביש למדרכה ולהפך.
ילדים רוצים שיציבו להם קו. שכחנו כבר שאנחנו לא החברים של הילדים שלנו, אלא ההורים שלהם. היום כולם רוצים להיות חברים של הילדים. כולם רוצים למצוא חן בעיניי ילדיהם בכל מחיר. אז הגיע הזמן להבין, הילדים רוצים שנעמיד אותם במקום. שנבהיר להם מה מותר ומה אסור. תאמינו לי. אני שם. כל יום וכל היום 24/7 עם ילדים בגיל הילדים שלכם. תהיו ההורים שלהם. קחו עצה.
רוצים עוד עצה. במקום שאתם תבכו, שהם יבכו. שהם יבכו על כך שלא נתתם להם רישיון "לפצוע" את עצמם. שיבכו שלכל החברים שלהם יש, אבל רק אתם אחראים, שיבכו שאתם הורים גרועים, בזמן שאתם הכי דואגים. זה בסדר. שהם יבכו. שיבכו 100 פעם. אבל שלא יקרה מצב שאתם בוכים ולו פעם אחת על משהו שקרה להם, כי לא ידעתם להגיד לא!! "אין אופניים חשמליים".
כמה פעמים אנחנו שומעים הורים שאומרים, חבל שקנינו להם את האופניים. הוא/היא לחצו אז קנינו. למה להיות חכמים לאחר מעשה. למה לא להיות חכמים לפני המעשה. לצערי הרב, יש כבר מספיק מקרים שמלמדים שדי, מישהו צריך להפסיק את הטירוף הזה. אז דעתי על השלטון שלנו אמרתי כמה פעמים, מהם לא תבוא הישועה. כבר שנה ומעלה אנחנו שומעים שיש חוקק שיגביל גיל נסיעה, יחוקק, חוקק, יאכפו, נאכף..ובסוף כלום ושום דבר עולם כמנהג נוהג ובמקרה שלנו, זה ילידם כמנהגם נוהגים…והם נוהגים גרוע.
ואם זה לא ישכנע אתכם, אז קחו דוגמא רק מהשבוע שחלף: כתבה מתוך YNET: "שני נערים בני 16 שרכבו ביום שלישי יחדיו על אופניים חשמליים נפגעו מרכב בכביש 40, סמוך לצומת הושע. מותו של איאל סולומון, תושב פתח תקווה, נקבע במקום. חברו שרכב אתו על האופניים פונה לבית החולים בילינסון, במצב אנוש. ככל הנראה שני הנערים החלו לחצות את הכביש ונפגעו מרכב חולף. הנהג עוכב והחקירה נמצאת בראשיתה.
בשעה 21:43 נמסר למד"א מרחב ירקון על שני הרוכבים שנדרסו בעת שחצו את הכביש במעבר חצייה, אך לא ברור עדיין אם חצו באור אדום, או שנהג הרכב שפגע בהם עשה זאת. חובשים ופרמדיקים של מד"א קבעו את מותו של הנער והעניקו טיפול רפואי ראשוני לחברו. הם פינו אותו לבילינסון, והוא סובל מפגיעה רב-מערכתית".
חכם סידי בטוח שעכשיו חלק מכם אומר חס וחלילה חס ושלום, לא רוצים לקרוא דברים כאלה בוודאי לא על מישהו שאנחנו מכירים. אז קדימה תעשו מעשה. עכשיו. אתמול. לא מחר.
חלק יקשה ויגיד ואם רכשנו כבר חכם סידי מה נעשה? תגבילו את זמן הנסיעה! תיסעו פעם אחת אחר הילד שלכם, תראו איך הוא נוסע? אין דבר, תפסידו יום עבודה, זה הילד שלכם. תשאלו את המורה, את השומר/ת בכניסה לביה"ס. הוא יודע איך הילדים מגיעים, מי זהיר יותר ומי חושב שהוא לבד בכביש. להגביל זה בהחלט פתרון. גם אם חלקי. בנינו אם הייתם יודעים שזה מסכן את חייהם הייתם זורקים את האופניים לפני שהילד היה מספיק להגיד, "פדל".
אם רק אחד מבינכם שקרא את הכתוב קיבלה החלטה, חכם סידי עשה את שלו. ותזכרו זה מתחיל בשתי אותיות פשוטות ל ו-א.
