רן כרמי בוזגלו (52), הבעלים של חנות המוזיקה הוותיקה "כלי זמר" באשדוד, הוא פעיל חברתי מוכר. בחצי השנה האחרונה הוא מקדיש את כל מרצו לפעולות מחאה והסברה, התומכות בחייל אלאור אזריה. פעולתו הראשונה הייתה להגיע למחנה רבין בקריה בתל אביב, ולהניף שלט בגנות "הפקרת חיילים בשטח", בהמשך הוא הגיע לבית ראש הממשלה כשהוא לבוש מדי צה"ל ומדיו מוכתמים בדם. זו אינה הפעם הראשונה שכרמי מביע את עמדותיו. בעבר הוא התפרץ לכנס בתיאטרון ירושלים שבו נוגנו יצירותיו של המלחין האנטישמי ואגנר, והגיע אל תערוכה במכללת ספיר, כשהוא נושא את תמונות חללי "צוק איתן", מאחר שבתערוכה הוצגו חמסות עם הכיתובים "איטבח על יהוד", "דאעש" ועוד. את שם המשפחה "בוזגלו" צירף לשמו לפני כשנה וחצי כתגובה לשיח המתלהם ולהשתלחות בבני עדות המזרח.
כרמי סחף אחריו פעילים, ביניהם גם תושבי אשדוד, אשר תומכים בחייל ובמשפחתו. הם מלווים את המשפחה לדיונים, ובזמן קיומם בבית המשפט, הם עומדים ומפגינים מחוץ לכותליו. כאשר האב, צ'רלי היה מאושפז בעקבות אירוע מוחי בבית החולים, הם ביקרו אותו. כל זאת לצד מחאות ברחבי הארץ.
כזכור, פרשת הירי במחבל בחברון החלה בפורים השנה, בתל רומיידה בחברון, לאחר ששני פלסטינים תושבי חברון דקרו חייל צה"ל, נורו ונוטרלו. אחד מהפלסטינים נורה למוות, והאחר, עבד אל-פתאח א-שריף, נורה שוב בראשו כעבור מספר דקות, בעודו שוכב על הקרקע, על ידי חייל צה"ל, סמל אלאור אזריה. האירוע הובא לידיעת הציבור כעבור מספר שעות, לאחר שעימאד אבו שמסייה, פעיל "בצלם" שהיה במקום, העביר לכלי התקשורת סרטון שתיעד אירועים שהתרחשו לאחר אירוע הדקירה.
התחקיר המבצעי העלה שמיד לאחר האירוע נבדק שריף גופנית על ידי קצין, מחשש להימצאות חגורת נפץ או מטען חבלה על גופו, בדיקה ששללה את החשד. מנגד, בתחקיר שערך מד"א עלה כי במהלך פינוי החייל הפצוע לא הוסר החשש מהימצאות מטען חבלה על גופו של שריף, ולכן הוא לא טופל בידי אנשי מד"א.
לאחר תחקיר מבצעי נפתחה חקירת מצ"ח נגד אזריה, הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום באשמת הריגה והתנהגות שאינה הולמת. במהלך שלב ההגנה העיד אלאור אזריה ואמר שביצע את הירי כיוון שחש סכנה וחשש שמא המחבל נושא על עצמו חגורת נפץ. עדי ההגנה כללו גם את האלופים (מיל') דן ביטון ועוזי דיין, שהצדיקו את הירי. ההגנה הביאה מספר עדים, בהם מפקד המחלקה שהיה בזירה וקצין ההנדסה החטיבתי, שטענו שהייתה התרעה על פיגוע משולב בגזרה שכולל מטען חבלה ושהיה חשש למטען בזירת הפיגוע, שכן המחבל לא נבדק על ידי חבלן כנדרש.
"הקמנו צבא שלם", אומר רן כרמי בוזגלו, "אנחנו בקשר הדוק עם המשפחה, עוזרים בכל דרך אפשרית היות שהמשפחה מרוסקת. ויקטור עזריה, הדוד, ליווה אותם אחרי שצ'רלי עבר אירוע מוחי, והוא בעצמו קרס ונכנס לצנתור, שישי במספר. היינו איתו בבית החולים. זו חובה אזרחית וגם מוסרית וערכית. אני מיישם את ערכי צה"ל וגם את מסורת העם היהודי של ערבות הדדית. אני שמח לספר שחלק מהממצאים שההגנה מסתמכת עליהם, הגיעו מאיתנו. כולל ממצאים חשובים מחברון. נוכיח בבוא היום את הקנוניה להרשעת אלאור".
חלק מהפעילות היא כלל ארצית. כבר פעמיים ארגנו הפעילים מחאות בצמתים, כך שבאותו הזמן ב-30 צמתים בארץ, כולל צומת הסיטי באשדוד, נערכו הפגנות תמיכה בחייל. אחת מהפעילות בקבוצה היא האשדודית סאני לב, שאף נסעה להפגין עם רן בחברון, במקום האירוע. אשדודי אחר, מוזיקאי צעיר בשם יובל לחמיש, הקדיש למשפחה את השיר הראשון שכתב והלחין, והגיע לבית החולים להשמיע אותו לצ'רלי. בשבוע שעבר הגיעו הפעילים לומר את דברם ב"ימית 2000" בחולון, שם נפשו לוחמי גדוד שמשון של חטיבת כפיר. "אני נחוש להשיב לצה"ל את הערכים לאורם התחנכתי, ואותם השתדלתי להעביר לפקודיי", אומר רן.
הפעילים אף אינם חוששים להיעצר. לפני כחודש, בזמן שנערך ברחבת הכותל טקס ההשבעה של טירוני "כפיר", הם הגיעו למחות וקראו "לשחרר את אלאור". כרמי ופעיל נוסף נעצרו ונחקרו קרוב לארבע שעות.
"אני דורש להפריד בין התרחיש בשטח לבין ההתנהלות המשפטית", אומר רן. "הצלחנו לרתום את רוב הציבור, ללא קשר ימין ושמאל, שמתקוממים נוכח העוול. ישנן עדויות המאוששות את הסברה שאלאור פעל כהלכה, אך יחד עם זאת היציאה למחאה היא בעקבות התנהגות בזויה ללוחם. סטרו על פניו, אזקו את ידיו והובילו אותו למעצר כאחרון הפושעים. הם ישלמו בריבית דריבית גם בתביעות אזרחיות בעתיד. אני קורא לזה 'האביב הציוני', ומתכוון למנף אותו גם אחרי המקרה, כדי שנהיה שומרי החומות של הארץ. אין מאחורינו גוף מממן ובעל אינטרס, הכל מכיסנו, מזמננו הפרטי, וזה הערך המשותף והיתרון המוסרי של המחאה".
"כל אחד פועל לפי יכולתו", מחזקת סאני את דבריו, "איפה שיש לו אפשרות לתת מעצמו. לי יש יכולת לתרום בפעילות באינטרנט. לקראת ההפגנה הראשונה הגדולה עשיתי הרבה מאחורי הקלעים, פרסמתי בכל מקום, העליתי תגובות, זה יצר שיח וגם הפרסום עבר יותר מהר".
גם אנשי התקשורת הארצית למדו להכיר את הפעילים. "אנחנו מעדכנים את הרשתות חברתיות בזמן אמת, בצורה אמינה, והצלחנו להבקיע את תקרת הזכוכית של התקשורת, להגיע לציבור, לעדכן על המתרחש ולרתום למאבק. היום כלי תקשורת רשמיים פונים אלי בבקשה שאעביר להם חומר".
סאני מספרת לנו כי בעקבות פעילותה, נוכחותה במקום והפצת מידע ברשת האינטרנט היא נמצאת בקשר עם כתבים. "הפכתי להיות איש קשר", היא אומרת. "הם יודעים שאני מצלמת ושולחת חומרים".
"לא נשקוט ולא ננוח עד שישוחרר החייל, הבן של כולנו", מצהיר רן, "עם ישראל מסוכך, כחומה בצורה, על הנערות והנערים המגינים עלינו ללא הרף. אני משוכנע שננצח, מעריך שאלאור ישוחרר ללא כל אשמה. ברגע שהעבירה של ההריגה תרד מהפרק, אין סיבה להחזיק אותו במעצר".
