אשדוד נטו

"אחרי החגים חד משמעית אחוז המתגרשים עולה"

"יום קשה כזה עוד לא היה לי. להמשיך להילחם על קשר בין האב לבתו או להגיע לתובנה שמאבק בזירה המשפטית מעמיס על הילדה שסובלת מהסתה קשה? הרגש והשכל מובילים למסקנות שונות וברגע אחד, כשאת מביטה בעיניים הכבויות של האבא אי אפשר שלא להזיל דמעה. יש רגעים שגם כשמנצחים בכל הערכאות עדיין מתפללים תפילה כנה ואמיתית שהאמא תניח לילדה להיות פשוט ילדה וליהנות משני הורים בעולמה". רבים הגיבו לפרץ הרגשות הזה אשר נכתב כסטטוס שהעלתה עורכת הדין שירה קופמן לפני מספר ימים. קופמן, עורכת הדין המוערכת לענייני משפחה, מעמד אישי וירושה, הרשתה לעצמה להתפרק ברשת החברתית, לאחר מאבק אותו היא מנהלת עבור תושב העיר המבקש בסך הכול למלא את תפקידו כאב.

בראיון חג מיוחד מספרת עו"ד קופמן: "לנהל תיק גירושין זהו לא דבר פשוט, ובמקרה זה מדובר באב אותו אני מייצגת כבר תשע שנים, מרגע לידת הילדה ועד היום. התיק התחיל במריבה במהלכה האמא לא רצתה שהילדה תישא את שם משפחתו של האבא, לא תכיר בו, לא תקיים איתו הסדרי ראייה ואף שלא יהיה בלידה ולא יחווה את הלידה. נאלצנו להיאבק במלחמה שכמעט הייתה בלתי אפשרית, כדי להוביל למצב שהילדה רואה את אותו בחור וקוראת לו אבא, שזה משהו שהוא מעבר להכיר בו, אלא להכיל למעשה את העובדה שיש לה אבא. אחרי שהצלחנו שיתקיימו הסדרי ראייה, האם הציבה מכשולים פעם אחר פעם. הגענו לנקודה שבה היינו צריכים להודיע לבית המשפט שאנחנו לא פוגעים יותר בילדה, שאנחנו רוצים למחוק את התיק ולא לנהל אותו יותר, שמבחינתנו לאחר שהילדה תגדל ותרצה, היא תוכל להכיר באבא שלה. נכון לרגע זה בית המשפט לא נעתר לבקשה שלנו, אבל אנחנו ממתינים ובכאב רב מבינים שהנפש של הילדה יותר חשובה מכל דבר אחר".

עד כמה באמת ילדים נפגעים ממאבק הורים בהליך גירושים?
"זה תלוי בהורים, אם ההורים לוקחים את הגירושין כפירוד ולא כמאבק אזי הילדים לא נפגעים. הם מבינים שאבא ואמא כבר לא חיים באותו הבית, אבל ההורים מאושרים בבתים אחרים ויכולים להתחיל אולי בזוגיות אחרת. מצד שני, אם ההורים לוקחים את הגירושים כמאבק וכמלחמה לכל דבר ועניין, אין ספק שבמלחמה יש פגועים והראשונים שנפגעים מכך הם הילדים".

לרוב גירושים הם סוג של מלחמה, לא?
"לא תמיד גירושים הם מלחמה. יש גירושים שמסתיימים בהסכמים, כל הורה למעשה טוען מה הוא רוצה ומקבל את זה במסגרת ההסכם. לפעמים יש ויתורים ולפעמים אין ויתורים וזה למעשה הסכם שמסיים את הקשר הזוגי. אם הורים מגיעים לעורכי דין לא במטרה לחתום על הסכם אלא במטרה להגיש תביעות ולהיאבק עד הסוף, ויש המון תיקים כאלה, אזי שהמטרה שלהם היא לא לקבל דברים מבית משפט ולצאת מהקשר הזוגי בצורה טובה אלא לרמוס את הצד השני. בתיקים כאלה הילדים נפגעים בצורה מאוד רצינית, פגיעה שאי אפשר לפצות אותה בשום דבר וזה כולל טיפולים רגשיים, פסיכיאטריים ובמצבים קיצוניים הפעלה של חוק נוער והוצאה של הילד מהבית למשפחת אומנה ופנימיות".

עו"ד קופמן בת ה-33, סיימה את לימודי המשפטים לפני אחת עשרה שנה, וכבר כשמלאו לה 22 השתלבה בעבודה, במשרד עורכי הדין שחף ושות', אותו מנהל הקולגה, עו"ד גיל שחף. קופמן, שקיבלה כבר מזמן את התואר "הפייטרית של עולם המשפט", נחשבת מאז ומתמיד כתובעת איכותית, החוקרת את כל פרטי התביעה, מנתחת את הנתונים בצורה מקצועית וחתומה על הצלחות רבות. בשנה האחרונה היא אף הפכה לעצמאית ופועלת ממשרדה שבאשדוד.

אומרים עלייך שאת עורכת דין שמייצגת בעיקר גברים…
(צוחקת…) "סטטיסטית בתיקים לא, אז ראשית, זה לא נכון, התיקים שלי כוללים ייצוג של שני המינים. המחשבה הזו קיימת כיוון שהדברים שאני נלחמת בהם בצורה יותר קיצונית הם הסדרי ראייה, ולמצער בדרך כלל גברים הם אלה שנלחמים על הסדריי ראייה. שנית, בשורה התחתונה צריך להבין שאני מייצגת את טובתם של הילדים. בשבוע שעבר נכנס לפה לקוח שהבנתי שהוא מסית את הילדים נגד אמא שלהם ויש לו שני ילדים במשמורת שלו ופשוט סירבתי לקחת את התיק. באותה מידה, לא אקח תיקים בהם תבקש אישה להסית כנגד אבי הילדים. אני לא לוקחת תיק שבמכוון פוגע בילדים, כדי לקבל נקודות במאבק המשפטי. נקודת המוצא שלי היא שמאבקים כאלה הם לא משפטיים, אלא כאלה שרוצים לרמוס את הצד השני, לפגוע באופן אישי ומשתמשים בילדים בשביל זה. אלו מאבקים שלדעתי עורכי דין לא צריכים לתת להם יד. זה פשוט לתת אפשרות לבן אדם להפוך לעבריין שאיכשהו חושב שזה במסגרת החוק לפגוע בילדים, זה לא משהו שאני עושה".

איזה תיק זכור לך במיוחד, שבו הצלחת להביא לטובת הילדים?
"תיק שייצגתי בו אב לחמישה ילדים. האישה ממשפחה מאוד מוכרת באשדוד, משפחה בעלת עוצמה כלכלית. ידענו שהיא מכירה אנשים בבית הדין הרבני, וידענו שיהיה לנו קשה מאוד להתנהל שם. ניהלנו הליך קשה עם הרבה מומחים שבסופו של דבר נתנו לאבא משמורת על שלושת הילדים הגדולים ולאם השאירו את שני הילדים הקטנים, מתוך שאיפה שלאחר שיהיו בני 6 הם יעברו גם לאבא. זה היה הישג שטוב לילדים. בנקודת הזמן ההיא האמא לא הייתה מסוגלת לגדל אותם וזה היה הקושי המרכזי בתיק. היה מאוד קשה להוביל למצב שילד נלקח מאמא ועובר לאבא, אבל אחרי שכל המומחים קבעו שזה המצב הכי טוב בשבילם, נתתי לזה יד וזה היה הישג משמעותי כיוון שלפי הדין היהודי זה לא משנה כמה ילדים אצלך אתה צריך לזון את כל הילדים, גם אם הם אצל הסבתא והשופטת ענת אלפסי קבעה שבמקרה זה כל הורה יזון את הילדים שנמצאים אצלו".

עו"ד קופמן נשואה לחיים, כדורגלן עבר ועוסק בענף ההלבשה, ואם לשתי בנות. אז איך משלבים חיי משפחה עם קריירה כה תובענית? היא עונה בחיוך: "יש נהלים מאוד ברורים. המשרד עובד עד השעה ארבע אחר הצהריים, שעה בה בתי המשפט כבר סגורים ושירותי הרווחה כבר לא עובדים, כולם פועלים פלוס מינוס עד השעה הזו. החל מהשעה ארבע אני פנויה לבנות שלי, הגדולה בת שש וחצי שעלתה השנה לכיתה א' והקטנה בת שנה ועשרה חודשים ואלו שעות שאני נטו איתן, מתרוצצת בפארקים, חוגים, שיעורי בית, בית מארח וכל מה שצריך. אחרי שהבנות הולכות לישון, כמובן שאם צריך לדבר בטלפון עם לקוחות או להגיש דברים דחופים אני עושה זאת מהבית. יש לי תמיכה מבעלי שעושה את כל ההשתדלות להבין. אנחנו שני עצמאים בבית ויש קושי מסוים, אבל הוא תומך ואנחנו עושים את ההשתדלות להבין זה את זו".

החגים בפתח ואחת האמרות הנפוצות היא שאחוז המתגרשים עולה במיוחד אחריהם?
"נכון מאוד. אחרי החגים חד משמעית אחוז המתגרשים עולה, המגפה מאיצה. אני יכולה לומר לך שביום המחרת של החתונה שלי ושל חיים, אמא שלי וחמתי קיבלו מאיתנו טבלה מסודרת של החגים, עם רשימה באיזה חג אנחנו נמצאים אצל ההורים שלי ואיזה חג אנחנו נמצאים אצל החמים שלי וזה מתהפך משנה לשנה. זה הדבר הכי חכם שעשיתי, 9 שנים שאין לנו מריבה על איפה אנחנו נמצאים בחגים, את מי מארחים ואיפה מתארחים. סטטיסטית אם בודקים את זה, משרדי עורכי דין בתחום ענייני משפחה עובדים הכי טוב אחרי חגי תשרי ופסח. אלה שני הגלים של כניסת התיקים למשרדים, וזה נובע ראשית מהעובדה שיש הרבה מריבות של זוגות צעירים איפה חוגגים את החגים, זה מהווה את הטריגר לעלות את כל הרפש שהיה כל השנה. החגים גם מהווים איזושהי נקודה שנמצאים יותר בבית, יש יותר חיכוכים מי עוזר עם הילדים ומי לא עוזר עם הילדים ואלה דברים שמובילים בסופו של דבר למריבות ענק מ-איפה אנחנו נמצאים בראש השנה ועד ל-למה אמא שלך אמרה לי כך וכך בחתונה וכו'. אני ממליצה פשוט ביום שמתחתנים למזער את הסיכויים למריבות מראש ולקבוע איפה נמצאים בחגים וכל שנה זה פשוט מתהפך, בדיוק כמו שעושים בהסדרי ראיה אצל זוגות גרושים".

למה באמת זוגות מתגרשים?
"הרוב על שטויות. זוגות צעירים שנשואים עד חמש שנים מתגרשים על 'הוא לא עוזר לי מספיק', 'היא כל הזמן עם חברות', 'הילדים נמצאים אצל ההורים שלה יותר', נושאים שאפשר לפתור אותם בייעוץ זוגי טוב. בהרבה מקרים אומרים לי: 'אני לא אוהב אותה יותר', 'אני כבר לא אוהבת אותו'. איפשהו מאבדים את המציאות, לא מבינים שהנישואים מתחילים באהבה גדולה, בפרפרים בבטן ואחר כך ממשיכים בכבוד ענק, בחמלה ואיפשהו אולי חוזר שוב הנושא של הפרפרים בבטן. צריך להבין ששגרת החיים שלנו היא לא כזו שמאפשרת לנו לייצר פרפרים כל הזמן. אין מה לעשות, יש עבודה, יש ילדים, יש בית. עשור אחרי הנישואים הגירושים הופכים להיות על רקע כלכלי, קושי להסתדר שמוליד בסופו של יום מתחים בבית וגירושים. בשנים יותר מאוחרות זה יכול להיות על רקע בגידה. עם זאת, חצי מהזוגות שמתגרשים יכולים לחזור לשלום בית, לו היו מטפלים בעצמם נכון. הבעיה נעוצה בקלות הבלתי נתפסת של הגירושים היום, מילה לא במקום וזוגות רצים לפתוח תיק בבית הדין הרבני ובגלל זה אחוז המתגרשים עולה מידי שנה. אני יכולה להעיד שגם חברים קרובים שלי התגרשו ולא משנה כמה ניסיתי לשכנע אותם לרדת מכך, מבחינתם זה בסדר, נתגרש נמצא משהו אחר, לא קרה כלום".

עו"ד קופמן ממשיכה: "כל זמן שלא תשמרו את הזוגיות, ולא תעבדו עליה ותצמיחו ממנה טוב – היא תקרוס בסוף. הפיתוי הכי קטן שיהיה לכל אחד מהצדדים בחוץ – הוא יקפוץ עליו כי כשלא טוב לך אין לך למה לחזור. זוגות אומרים 'הכל בסדר אצלנו' ואם יש משהו לא בסדר הם מטאטאים מתחת לשטיח כאילו לא קרה כלום, הם סוחבים, מעבירים, 'הילדים יגדלו, הכל בסדר' אבל זה לא נכון להגיד את זה, מגיע לכולם להיות מאושרים, בית שקט ורגוע, זוגיות טובה, אבל צריך לעבוד על זה. לשמר זוגיות זו עבודה קשה, לצאת, לבלות יחד גם שעייפים, לקיים יחסי אישות גם שכואב לך הראש ולא בא לך. אם עובדים על זה, הזוגיות תצליח".

לסיכום, מה מפתיע אותך עוד בין בני זוג?
"שאחד מבני הזוג לא מצליח להבין איך הצד השני הפסיק לאהוב אותו. זה דבר שתמיד מפתיע אותי מחדש. הקושי של אנשים להבין שאהבה זה רגש. זה לא שהקמתם חברה יחד, לא חתמתם על חוזה ביחד, זה רגש שיכול להתפרץ. הנישואים הם חוזה אך האהבה לא ואף אחד לא יכול לכפות עליך להיות עצוב, שמח או לאהוב. זה משהו שהוא בך, הוא מולד בך ואתה לא יכול לכפות על הצד השני לאהוב אותך. הוא יכול לכבד אותך, להעריך אותך, אבל לאהוב אותך זה משהו שיושב אצלו ועדיין שבאים אליי ואומרים לי 'אבל איך היא הפסיקה לאהוב אותי?', או 'אני לא מוכנה להתגרש ממנו כי הוא הפסיק לאהוב אותי' זה משהו שעדיין לא נתפס, גם אחרי עשר שנים שאני מסבירה שאהבה זה לא ערובה לנישואים, זה פשוט לא נתפס".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

"אני יפה ומיוחדת כמו שאני"

משה סידי

"חשבתי שאמות על ההר הזה. אבל ההשגחה העליונה הצילה אותי"

משה סידי

מצטיינת מפקד החטיבה המרחבית ״עציון״ היא מאשדוד

משה סידי