אשדוד נטו

מורה דרך: ראיון עם המנהל המיתולוגי יעקב לוי

מורה דרך: ראיון עם המנהל המיתולוגי יעקב לוי

עבור תושבי אשדוד יעקב לוי (66) הוא "מנהל מיתולוגי", אבל את דרכו במערכת החינוך הוא התחיל לגמרי במקרה. את לימודיו האקדמיים סיים כמהנדס אגרונום, וניסה להתקבל לעבודה במשרד החקלאות. כאשר נענה בשלילה, התחיל לעבוד כמורה למדעים במקיף ד', במשרה שחשב שתהיה זמנית. "וזה נמשך עד הלום", הוא אומר בחיוך. הנסיקה של יעקב הייתה מטאורית. אחרי שנתיים בהוראה, מונה המורה הצעיר לסגן מנהל, כעבור שנתיים נוספות הוא מונה לנהל את מקיף ד', ועשה זאת במשך שנה, ואז יצא מכרז למקיף חדש שנבנה ברובע ח', הלא הוא מקיף ה', והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. "באותו הזמן קיבלתי הצעת פיקוח במדעים מדויקים במחוז דרום בבאר שבע, כי המפקח שלי בדיוק פרש", נזכר יעקב, "ואמרתי לו בנאיביות שאני מייעד את עצמי לניהול. וכך קרה. מאז היווסדו של המקיף, במשך 33 שנה, ניהלתי אותו".

הכרת את ההון האנושי של הרובעים מסביב למקיף?
"כן, והאמנתי מאוד באוכלוסייה של רובעים ח', ו' וגם ג', משום שבחלקה זו אוכלוסייה שהזינה את מקיף ד'. מצד אחד דלת אמצעים, ומצד שני מאוד מכבדת את מוסד ההוראה ואת המורים. ילדים נעימים, טובים, כאלה שידעו לקבל וגם להעריך. הצוות שלי ואני היינו צעירים ותמימים, וידענו שככל שנשקיע בילדים, הם יהיו השגרירים הנכונים והאמיתיים שלנו. ובאמת, בסופו של יום, האמונה גם הוכיחה את עצמה. לראייה, כאשר הגענו לשלב שתלמידי מחזור א' עלו לחטיבה עליונה, הייתה הקפאת מבנים ועדיין לא בנו את הכיתות. היו דיונים האם לפזר את בוגרי ט' לבתי ספר בעיר או בכל זאת להסתדר במבנה בצפיפות. כאשר שאלו את התלמידים, הם אמרו 'אנחנו נשארים כאן, לא נזוז מכאן'. מנהל המחוז שאל אותם היכן ילמדו, והם ענו לו שאם צריך, הם ילמדו גם בשירותים. זו היתה אמירה, וכך צמחנו ויש לנו בוגרים מדהימים".

יעקב מתחיל למנות חלק מבוגרי מקיף ה', המביאים כבוד לעיר, ומטביעים חותם ברמה הלאומית. למשל, בין בוגרי מחזור א' נמנה תת אלוף אשר בן לולו ראש מטה פיקוד צפון, גם אלוף משנה אורן זיני, המפקד על המרכז לאימונים באש במל"י (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה) התחנך במקיף ה', וכך פרופסור זוהר קומרגודסקי, פרופסור לפיזיקה גרעינית, המייצג את ישראל בפורום מאיץ החלקיקים בשווייץ, והפרופסור לדיני תאגידים אסף חמדני, "הבן של השופט, שכל ילדיו למדו אצלנו", אומר יעקב. "יצאו מבית הספר רופאים, אנשי אקדמיה, אלופי משנה, מפקדי חטיבות, מג"דים, מנהלי תיכונים, ראש מינהל חינוך ומפקחים. אפילו המפקחת שלי הייתה תלמידה שלי".

יעקב, הנשוי ליולנד, אב לארבעה וסב לארבעה. ארבעת ילדיו למדו במקיף שניהל. "גרנו באזור ט'", הוא מסביר, "לכן הם הגיעו למקיף".

איך זה ללמוד בבית ספר כשהאבא מנהל?
"כל אחד התנהג אחרת. שלומי, הבן גדול, לא התקרב למשרד. שגית, שהיום היא מורה במקיף ד', כן הייתה ניגשת אליי, את רועי כמעט ולא ראינו, ושירן הקטנה היתה תלמידה מצטיינת. היא סיימה את לימודיה בפקולטה לחקלאות, והיא דיאטנית קלינית".

"למורה יש כוח לשנות חיים, לטוב או לרע, במשפט אחד"
מקיף ה', הוא התיכון המצליח ביותר בעשור האחרון בכל מחוז הדרום מבחינת הישגי התלמידים, וזאת כשהרובעים אותם הוא משרת נחשבים לחתך הסוציו-אקונומי מהפחות חזקים באשדוד. המקיף מציג הישגים מרשימים, דוגמת 95% – 100% הצלחה בבגרויות מידי שנה. לפני כשנתיים, לא רק שמאה אחוזים מהלומדים היו זכאים לתעודת בגרות, אלא שהם היו זכאים לכניסה להשכלה גבוהה, מאחר שכולם נבחנו באנגלות ברמות של 4 או 5 יחידות. "העניין הוא להאמין בילדים", מדגיש יעקב, "בשנת הלימודים האחרונה הייתה לנו לראשונה כיתת חינוך מיוחד. יחד איתה הגענו ל-95% הצלחה. זו תוצאה אדירה, והצלחה בכל קנה מידה. לפנינו יש את מועד החורף, ואני בטוח שנשפר לפחות 2-3 אחוזים. הצלחנו לפתח צוות מורים מדהים, מקצוענים אחד אחד, אוהבי אדם, שיודעים לקחת משימה ולהצליח. הם לא יוותרו על אף תלמיד, גם אם התלמיד מוותר".

על כוחו של המורה להשפיע על לומד מספר יעקב מזווית אישית. "כאשר הייתי מנהל צעיר, הייתי נשאר במקיף בלי סוף, הרבה אחרי שעות הלימודים, ומשוחח עם התלמידים. יום אחד, ישבתי עם אשר בן לולו, היום תת אלוף ואז הוא היה יו"ר מועצת תלמידים, ילד פיקח, שנון וגם שובב מאוד. תוך כדי שיחה אמרתי לו 'בוא ואגיד לך, מה תהיה כשתגדל. אדם בינוני אתה לא תהיה. או שתהיה משהו מאוד מאוד גדול, מורם מעם, או…', ואז הצבעתי עם האגודל כלפי למטה. אשר הביט בי במבט חמוץ. חלפו השנים, ואחרי 15 שנה קיימנו כנס מחזורים. אשר היה אז רב סרן, ובהתכנסות הוא אמר שהוא רוצה לספר על משפט שאמר המנהל וליווה אותו. הוא סיפר שבטירונות היה לו ויכוח עם מ"כ, והוא קיבל שלושה שבועות מאסר. 'אני יושב ורואה את עצמי עם נעליים בלי שרוכים, נזכרתי במשפט, ונשבעתי לעצמי שאני למקום הזה לא חוזר יותר', הוא אמר, 'כל שבת הייתי חניך תורן מצטיין, סיימתי את הטירונות בהצטיינות, את קורס המ"כים בהצטיינות, כל דבר שעשיתי סיימתי רק בהצטיינות'. וזה מעיד איך משפט שאומרים, יכול לחולל שינוי, להיות מכונן, וזה יכול להיות לשני הכיוונים. אם מורה היה יודע כמה עוצמה יש לו בפה, הוא היה רועד לפני שהוא מוציא משפטים שהם אומללים".

הצלצול הגואל? אין דבר כזה
מה שמייחד את מקיף ה' בשלוש השנים האחרונות הוא היותו בית ספר ללא צלצולים. "אקט הצלצול זה אקט חיצוני שבא לשלוט בהמון", אומר יעקב. "יש שני ארגונים היום שעדיין משתמשים בצלצול: בתי כלא ובתי ספר. התלמידים שלנו נמצאים בגיל ההתבגרות, השעון הביולוגי שלהם 'נדפק' כי אצלם הלילה הופך ליום. הצלצולים האלה הורסים להם עוד יותר את השעון הביולוגי. לקח לי שנתיים לשכנע את המורים לבטל את הצלצולים, וזה רווח. יש רוגע, הם לא רצים כולם ביחד בלחץ להיכנס לכיתות, הכול על מי מנוחות. היום לכל תלמיד יש נייד שמראה את השעה, וגם פיזרנו שעונים במסדרונות ובכיתות. ברור שיש מי שממשיך לאחר, והוא נענשים באותה מידה, אבל אני רואה את תפקידו של בית הספר להרגיל לחיים, ובחיים אין צלצולים".

המקיף משמש גם מכללה טכנולוגית להנדסאים הלומדים י"ג- י"ד, דבר שממנף אותו מבחינה תקציבית, וכך ניתן לעזור ללומדים המגיעים מבתים במצב סוציו-אקונומי נמוך. "אנחנו בית הספר הכי עשיר בעיר", אומר יעקב, "חיל האוויר וחיל התקשוב מממנים את הסטודנטים, יש לנו את המעבדות הכי טובות ומשוכללות עם. התקציב ל-120 סטודנטים הוא כ-700 אלף שקלים, וזה נותן לנו יכולות לסייע לנזקקים, להוציא ילדי חסרי יכולת לפולין, להעניק את סל התרבות הכי איכותי, ועוד. בזכות המכללה הטכנולוגית יש לנו בוגרים בקבע, ומי שלא בקבע נמצא במפעלי הייטק משגשגים. ל-60% מהבוגרים יש גם בגרות וגם אופק מקצועי שנותן להם כיוון עתידי של לימודי המשך".

מה תעשה באחד בספטמבר?
"החלטתי שאני לא מסוגל להיות בארץ. הבן שלי יוצא עם הנכדים לאוסטריה, ואני חובר אליו כבר ביום שלישי. לא נפקדתי מבית הספר כמעט כל חיי כתלמיד, כמורה וכמנהל. אפילו כשבתי הקטנה נולדה באחד בספטמבר, בחמש לפנות בוקר, עזבתי בשעה שבע את בית החולים, חזרתי הביתה, הכנתי את ילדיי לבית הספר, ופתחתי את שנת לימודים במקיף. כפרידה מהמורים חילקתי להם ספר שכתבתי, 'מורה דרך', עם מכתב אישי שהותאם לכל מורה ומורה בצוות המונה 140 אנשי הוראה".

לאן פניך מועדות?
"למדתי משפטים, ואני עורך דין כבר עשר שנים. את הסטאז' עשיתי אצל עו"ד דוד אסטנג'לוב שהיה תלמיד שלי במחזור א'. יש לי משרד בסי מול, אעסוק בעיקר בנושאי גישור וקצת בדיני עבודה במיקוד על מורים שפורשים. בנוסף, אנהל את העסק של בני רועי, שהוא אמנם משפטן אבל פנה לנושא אמנות דיגיטלית, ומפיק סרטוני תדמית".

אתה מכיר את המנהל החדש?
"הגיע מנהל ראוי, שלומי פייר, שהיה מפקד אגד ארטילרי, אלוף משנה בצבא. יצא לי להעביר לו את השרביט, לעשות לו חפיפה, קיבלנו אותו מאוד יפה. אין ספק שהוא יצליח, וכל כולי רוצה בהצלחת בית הספר. יש למקיף יסודות איתנים ואלה המורים המקצוענים שיודעים לעבוד. אין סיבה שהוא לא ימשיך לשגשג".

"אני רוצה לאחל לכל תלמידי אשדוד שנה טובה ומוצלחת", אומר יעקב לפני שאנו נפרדים, "שינצלו את שנת הלימודים החדשה כדי למנף את עצמם להצטיינות, וידעו כולם שהכול תלוי בהם. לכל תלמיד ניתנת הזדמנות בשנה החדשה למנף את עצמו לשגשג, להצליח ובעיקר לא להסתכל אחורנית. שנה חדשה היא דף חדש. אני מאחל למורים של העיר בכלל ולמורי מקיף ה' בפרט הרבה הצלחה, שנה טובה ומוצלחת תוך שיתוף פעולה מוחלט ומלא עם המנהל שלומי פייר, ולתושבי אשדוד אני רוצה לאחל שנה טובה ומוצלחת, ושידעו כולם שהנכס הכי יקר שלהם זה הבן או הבת, ולכן אני ממליץ לכל אחד שישקיע, וימשיך להשקיע בנכס החשוב הזה, כי אין לנו דבר יותר יקר מאשר הילדים שלנו".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

"אני יפה ומיוחדת כמו שאני"

משה סידי

"חשבתי שאמות על ההר הזה. אבל ההשגחה העליונה הצילה אותי"

משה סידי

מצטיינת מפקד החטיבה המרחבית ״עציון״ היא מאשדוד

משה סידי