"אני לא מתרגש מההכפשות ומהכתבות המרושעות"

מזה שש שנים עומד אריה מימון בראש מינהל החינוך באשדוד, מדי שנה המערכת האשדודית שואפת לערכיות ולמצוינות, והיא אכן זוכה להישגים ולפרסים. לרגל פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ראש מינהל החינוך, שלצד הערכה מתמודד עם ניסיונות להשחיר את פני החינוך בעיר, "אני סבור שהציבור ואנשי המקצוע יודעים מה הם מקבלים מבית הספר", אומר מימון
"אני לא מתרגש מההכפשות ומהכתבות המרושעות"

אריה מימון (52) יפתח את שנת הלימודים באשדוד כראש מינהל החינוך זו השנה השישית. לצד ההישגים של תלמידי אשדוד, פרסי ההצטיינות והדגשים על פי חזונו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, הוא מוצא עצמו לא פעם נתון למתקפות והכפשות. החלטנו להיפטר "מהפיל שבחדר", ולשאול אותו עד כמה הדבר משפיע עליו. "אני לא רואה את זה, וזה לא עושה עלי שום רושם. אשתי והילדים שלי לא גרים פה, ולא יודעים על זה כלום. מי שיכול להשפיע עלי ברמה אישית הם מי שאני אוהב ומי שאני עובד עבורו. חבל שבדרך הם פוגעים באלפי המורים שעובדים קשה ובילדים. אני סבור שהציבור ואנשי המקצוע יודעים מה הם מקבלים מבית הספר. אנחנו ממשיכים בעבודה שלנו, וחושבים שברוב המקרים ההצלחה זה המורים. הם אלה שנותנים את כל כולם, אנחנו רק נותנים תקציבים וכיוונים. אין טעם להכפיש, זו לא האמת והיא ניתנת לבדיקה. אין אח ורע למה שנעשה באשדוד, גם מול הערים הכי גדולות במדינה".

אמרת שמשפחתך אינה גרה כאן, וזה מוביל לשאלה מדוע לא, והאם תעברו לאשדוד?
"הסיבה פשוטה. לילדים שלי ולאשתי יש חיים. אנחנו גרים בבאר שבע כי אני עובד באשדוד ואשתי מלמדת בירוחם, יש לה עבודה ומעמד, לילדים שלי יש חיי חברה, חברים, יש לנו התחייבויות משפחתיות ואישיות, ולכן כרגע אנחנו לא עוברים לאשדוד. זה ידוע עוד מיומי הראשון בתפקיד".

בכל שנה כאשר מתפרסמים הנתונים של הילדים העולים לכיתה א' יש הטוענים כי "אשדוד מתחרדת". האם זה נכון?
"יש כמעט שוויון בגני הילדים ובכיתות א' בין חרדים לאלה שאינם. כ-53% לומדים בממלכתי ובממ"ד, וכ-47% במוסדות החינוך החרדי. הנתונים האלה לא השתנו במשך עשור לפחות. החל מכיתה ו', יש ירידה באחוזי הלומדים בחינוך החרדי. להערכתנו, הרבה משפחות חרדיות שלא מוצאות יכולת כלכלית לרכישת דירה יוצאות מחוץ לעיר, וכך אחוזי התלמידים החרדים יורד. מנתונים שיש לנו מלפני ארבע שנים, 1400 חרדים התחילו את כיתה א', אך בכיתה י"ב היו רק 390 לומדים. רבים מהם יוצאים לישיבות מחוץ לעיר. בנוסף, בשכונות החדשות, דוגמת רובע ט"ז, בונים מגדלים, ואילו ברובע ז' לא תמצא בנייה כזו. מי שממלא את המגדלים הם זוגות צעירים עם ילדים, נוצר איזון והשוויון נשאר".

למרות שמספרם יורד במערכת, הכללתם בתוצאות בחינות הבגרות פוגעת בממוצע העירוני?
"זה פוגע בנתוני הבגרויות, וזה פוגע בהצגת הנתונים של המדינה. עד מינויו של שר החינוך לשעבר, שי פירון, הם לא נרשמו לבגרות. פירון רצה להראות שהחרדים נכנסים ללימודי ליבה, והחליט שכל מי שיירשם לבגרות יקבל כסף, והרבה. האבסורד שהוא לא חייב אותם לעשות את המבחן. בטבלה רואים שנרשמו תלמידים, ואפס אחוז מהם ניגש. זה לא שהם ניגשו ונכשלו, הם אפילו לא הגיעו לבחינה. לצערי, הנוהל הזה עדיין קיים".

השנה מגיעים למערכת שישה מנהלי תיכונים חדשים. חלקם אינם תושבי העיר. האם אין עתודה מנהלית בין מורי אשדוד?
"בשל תכנית 'אופק חדש' מונו מנהלים לחטיבות הביניים, דבר שלא היה קודם לכן. עתודת הניהול עברה לנהל שם, מנהלי חטיבות הביניים רובם ככולם מאשדוד. מבחינה עובדתית, יש לנו מנהלים חדשים מקומיים וחלקם לא מקומיים. הם נבחרו כי הם היו יותר טובים, ואולי אם היו יותר מועמדים מאשדוד, היו יותר מנהלים מהעיר. בשורה התחתונה מה שחשוב הוא למנות את הטובים ביותר. טובת הילד היא החשובה ולא אזור המגורים".

לפני כשבוע נערכה התכנסות של תושבים שהביעו מחאה על סגירת מקיף ב'. האם זהו תהליך סופי? אין דרך חזרה?
"ההחלטה להפוך את מקיף ב' למדרשה לבנות התקבלה לפני שלוש שנים כמעט. היו הרבה מאוד התלבטויות ודיונים, גם עם גורמים שמביעים היום, באופן לגיטימי, מחאה. ההחלטה נכנסה לתוקף וביצוע בשנת הלימודים האחרונה. הפסקנו לקלוט כיתות ז' במקום, ובכך בהדרגה בית הספר ייסגר. במקביל, פתחנו כיתה ז' לבנות, והן מתארחות בבית ספר 'אורות', ובבוא היום הן תאכלסנה את המקיף שיהפוך למדרשה. ההחלטה מבוססת על תכנית אב מלפני חמש שנים, שתכליתה רפורמה בחינוך הממלכתי דתי. כבר אז כתבנו כי יהיו שתי אולפנות, שתי ישיבות ומקיף אחד גדול, כמו המודל שיש בבאר שבע. השינוי היחיד הוא שבמקום שתי אולפנות, תהיה אולפנה ומדרשה לבנות. יצאנו לדרך וזאת עובדה. עכשיו, אחרי שעברו שנתיים, יצאתם במחאה? מדוע נזכרתם כעת? ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, הקצה למעלה משלושה מיליון שקלים לשפץ את המקיף, ועוד לא התחלנו 'לגרד' את מה שהוזנח שם שנים רבות. המקום היה מוזנח עשרות שנים, למדו שם בתנאים מבישים. כבר אז היו צריכים לקום ולומר שאי אפשר ללמוד שם. כרגע לומדים במקיף ב' כיתות ט'-י"ב. התכוונו לסגור אותו בבת אחת, והתפשרנו על כך שהוא ייסגר בהדרגה. אף אחד לא רוצה לסגור בתי ספר, אבל מה עושים כשיש בריחה גדולה מהמקיף, כשאי אפשר לפתוח מגמות בשל מיעוט תלמידים ומינונים גבוהים של אוכלוסיות מאתגרות, הרבה משברים ומנהלים שמתחלפים? אי אפשר לטעון שהאחריות היא של הרשות, וכאשר אנחנו לוקחים אחריות ועושים מהלכים, להגיד שאנחנו לא יכולים לעשות זאת".

מה הביא לרפורמה בחינוך הממלכתי דתי?
"הרפורמה באה בעקבות הישגים נמוכים ומשברים במערכת, וכבר היום רואים תוצאות. לדוגמה, מקיף י', שקודם לרפורמה עבר ארבעה מנהלים בחמש שנים. 80% מהתלמידים שהיו אמורים ללמוד שם על פי אזורי רישום, ביקשו העברה. נכון להיום הרישום למקיף גבוה, כ-160 תלמידים בכל שנה. ההישגים עלו פלאים מ-57% זכאות לבגרות בשנת תשע"א ל-85% ומעלה. השנה בפעם הראשונה מקיף דתי, מקיף י' מאשדוד, נמצא בשלושת המקומות הראשונים ברשימת בתי הספר הערכיים, וזו דוגמה אחת. עד הרפורמה, רוב התלמידים שסיימו כיתות ו' בחינוך הממלכתי- דתי, ביקשו לעבור למוסד ממלכתי, כי מספר המקומות בישיבת נווה הרצוג מוגבל, והתלמידים החלשים אפילו לא ניסו להתקבל לשם. נוצר מצב שאין איכות אטרקטיביות לחינוך הממלכתי-דתי. המספרים כיום מעידים על שיפור מגמה דרמתי. כמות הבקשות להעברה מהממ"ד ביסודי ועל יסודי פחתה באופן מובהק, אנחנו מקבלים משוב חיובי מההורים בתוך בית הספר, ויודעים שיש עוד דרך ארוכה".

לא רק ברפורמה הדתית אשדוד נוחלת הצלחה. העיר פורצת דרך גם בגישה החינוכית שלה. מימון מציין כי המערכת רותמת מנהלים למשימות ולהגשמת יעדים. "אשדוד פורצת דרך בהכשרת מורים ופיתוח מקצועי", הוא מדגיש, "אנחנו פורצי דרך גם בתחום החינוך המיוחד. ראש העיר מאוד רגיש לנושא. תכנית הבגרות במתמטיקה '5 על 5' לא נמצאת בשום עיר, בתחום המצוינות מספר הילדים מאשדוד, ההישגים והפרסים מאוד בולטים. כמעט תמיד יש נציג אשדודי, דבר שאי אפשר להגיד על חולון, ראשון לציון, בת ים או באר שבע, וזה אומר הרבה על מה שנעשה. סביבת למידה ממוחשבת כמו שיש באשדוד תמצאו רק בראשון לציון ובתל אביב. עברנו שינוי דרמתי במספר הבנות הלומדות מדעים מדויקים, פיזיקה ומתמטיקה, וזה ניכר בפרויקט הסייבר, שם הבנות הן יותר ממחצית הלומדים".

מהו ההישג המרשים ביותר של מערכת החינוך באשדוד בשנה החולפת?
"בתחום ההישגי אלה תוצאות הבגרות ששברו כל שיאים. הנתונים של תשע"ו מתחילים לזרום, וייצרו עוד התקדמות. ההישג המרשים בעיני השנה הוא הטיפול הרגשי לילדים. מדובר בתכנית נרחבת מגן הילדים ועד לחטיבת הביניים. הגדלנו במערכת את כמות המטפלים הרגשיים, ולא עבור החינוך המיוחד או עבור האוכלוסיות המוחלשות אלא דווקא עבור שלב הביניים. הטיפול יפנה אותם ללמידה ויקדם אותם מאוד".

על מה תשימו דגש בשנה החדשה?

"על עידוד יוזמה של מורים ותלמידים. לאחר ההישגים הגבוהים צריך למנף אותם להיות היזמים הבאים של החברה, לבנות סטארט אפ, להוביל במערכת החברתית. אנחנו מתכוונים להפגיש את התלמידים עם מומחים, שיעבירו בפניהם הרצאות. זה כבר נעשה בקרב המורים. דגש נוסף הוא ציון 60 שנה לעיר אשדוד".

תביאו לסיומה של סאגת הקרוואנים במגזר החרדי?
"הגענו להסכמות לפני שנה וחצי, שני מבנים במתחם 'חרגול' עומדים להסתיים. כבר בנינו אתר קרוואנים חלופי בבית הספר 'מגינים', ושתי עמותות יתפנו לשם כבר השנה. זה מעין 'פינוי בינוי' שיימשך בין שלוש לחמש שנים. זה צו השעה, וגם כאן ראש העיר נכנס לעובי הקורה, ויחד עם מנכ"ל העירייה הם הגיעו בעבודה קשה להסכמות".

האמת אינה מושלמת, אך היא יפה. כך מנסח מימון את התמונה החינוכית של אשדוד. ועלינו לזכור כי מערכת החינוך אינה מחליפה את ההורים ואת תפקידם בחינוך הילדים.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך