אשדוד נטו

רובוט? טריק!

רובוט? טריק!
צילום: ריצ'רד גילספי ורועי כהן

ספרות המדע הבדיוני מלאה בעלילות על עולם עתידני, שבו רובוטים דמויי אדם חיים ומתנהלים לצד המין האנושי. רועי כהן (32) מאשדוד תיעד את אחד המדענים המנסים להביא את "החלום" הזה לכדי מציאות. בסרטו הדוקומנטרי הראשון, Machine of Human" "Dreams או בשמו העברי "הרובוט של בן", שאותו ביים והפיק עם yesדוקו וחברת "רוסט ביף" האנגלית, הוא מציג את דמותו המרתקת של מדען גאון בשם בן גרצל, יזם פורץ דרך בתחום הבינה המלאכותית, שמקדיש את חייו לפיתוח בינה מלאכותית בעלת יכולות חשיבה כמו-אנושיות, ומאמין שהאנושות כיום היא עוד שלב אבולוציוני בדרך ליצור תבוני שנוצר על ידי טכנולוגיה. במשך שלוש שנים כהן תיעד את גרצל במעבדתו שבהונג קונג, שם עבד על פרויקט במימון ממשלת הונג קונג על מנת ליצור "ילד רובוט", שיוכל להיות חבר "אמיתי" וללמוד מילדים אנושיים כיצד להתנהג בעולם. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל דוק אביב, הוקרן בפסטיבל שפילד באנגליה, והוא אף זמין לצפיה ב-VOD של yes.

ממקיף ג' לאוניברסיטת הרווארד
לפני כעשור, לאחר שרועי סיים לימודיו במקיף ג' ושירת בצה"ל, הוא התקבל ללימודים באוניברסיטה היוקרתית הרווארד שבארה"ב למסלול לימודי מדעי המוח במחלקה לפסיכולוגיה.

ro3

מה הניע אותך לנסות להתקבל להרווארד?
"כשהייתי בכיתה ח' עברתי מיון של משרד החינוך והתקבלתי למחנה קיץ בארה"ב, שנקרא 'זרעים של שלום'. זהו מחנה שמגיעים אליו בני נוער מישראל, ממצרים, מירדן ומהרשות הפלסטינית. הרבה מדריכים משם למדו באוניברסיטאות טובות, ודרכם נפתחה בפני ההיכרות עם החוויה ושיטת הלימוד שם. זה התחיל ברמה השטחית, 'חלום' של ילד בכיתה ח', אבל אחר כך מצא חן בעיני שבלימודי התואר הראשון אתה מתנסה בהכל, ואז מחליט מה ללמוד".

רועי התחיל את לימודיו לתואר ראשון במדעי המוח, מסלול בתוך המחלקה לפסיכולוגיה, כשהוא שואף להיות חוקר או מטפל. "חשבתי שאכתוב ספרים איך בני אדם חושבים", הוא מספר, "מתוך טיפול ומחקר. מעניין אותי מאוד להבין למה אנשים עושים את מה שהם עושים, אבל עבודת מחקר לא דיברה אלי. לא רציתי להיות במעבדה ולמלא טבלאות אקסל, אלא עניין אותי לחשוב איך המדע מגדיר אותנו, איך התפתחויות טכנולוגיות נותנות השראה לחשוב על עצמנו לאן פנינו מועדות, במיוחד במאה ה-21, שיש תחושה שאנחנו יכולים לשנות כליל את חיינו בעזרת טכנולוגיה. אלה הדברים שגם חיפשתי לתעד בסרט. יש לבני אדם חלומות גדולים, ואיך הם מנסים להגשים אותם עם מדע וטכנולוגיה".

מה הקשר שלך לעשייה קולנועית?
"כתבתי מגיל צעיר, וחברים קרובים שלי שלמדו קולנוע דוקומנטרי, סיפרו על מרצה בשם רוב מוס, שכל מי שמכיר חווה איתו חוויה משמעותית. כבר הייתי בשנה האחרונה של הלימודים, במהלך כתיבת תזה, וביקשתי להיכנס לקורס שלו. הרגשתי שנוצר 'קליק', שדרך העבודה של תיעוד דוקומנטרי, אני מגלה תוך כדי התהליך משהו על עצמי ועל המציאות סביבי, נמצא עם אנשים, חווה חיים ומספר סיפור, וגם לומד על עולם חדש".

ro2

הרובוט של בן
את בן גרצל פגש רועי בוועידה בארה"ב שנקראה "רוסיה 2045", שאותו יזם מיליארדר רוסי בשם דימיטרי איצקוב, שמאמין שעד שנת 2045 יהיו אווטארים שדרכם יוכלו בני האדם לחוש ולחוות את העולם הפיזי דרך "גוף" שישוטט בחוץ, בזמן שהם יהיו במקום אחר. "כשגרתי בבוסטון התחלתי לשמוע על תנועה שנקראת 'טרנס הומניזם', שאליה משתייכים אנשי טכנולוגיה ומדע המאמינים שאנושות היא עוד נקודה באבולוציה, והמטרה שלנו באבולוציה זה לייצר את השלב הבא באמצעות טכנולוגיה. אני לא חושב ככה, אבל זה עניין אותי, וכשהכרתי את בן בוועידה בארה"ב זה התחבר לרצון שלי לתעד אדם בעל אמביציה וחלומות גדולים שרוצה לייצר משהו יותר גדול מאיתנו.

תעשיית הבינה המלאכותית שהיא מרתקת מחד ומטרידה מאידך, היא תעשייה די חשאית. הממשלות, גם בעולם המערבי הדמוקרטי, שומרות על מעטה סודיות בנוגע לפיתוחים שלהן. ברגע שישנה איזו פריצת דרך או אירוע מכונן, גוגל לרוב קונה אותם ואי אפשר להיכנס עם מצלמה או להעביר מידע לציבור", אומר רועי. "בהונג קונג, שם צילמנו את הסרט, מושקעים מדי שנה שישה מיליארד דולר מכספי ציבור במחקר מדעי לא ישים, כלומר שאיננו מוכוון למוצר כזה או אחר. סינגפור ובייג'ין גם הן משקיעות סכומי עתק במדענים מצוינים שנואשו מהמאמצים לגייס כספים במערב עבור המחקר שלהם".

דמותו של בן גרצל בולטת בשוני שלה אפילו במראה החיצוני, שמזכירה היפי שהרגע יצא מוודסטוק. "מה שמניע את בן הוא החלום לייצר בינה מלאכותית שתעלה בחוכמתה על בני אדם. במובן הזה, הוא אידאולוג טרנס-הומניסטי אמיתי. בן מנסה לבנות תוכנה מאוד גדולה ומתקדמת ולחבר לה המון חוקים ותבניות כדי שתוכל לפתח את עצמה ותצליח להתמודד עם העולם האמיתי והגירויים האינסופיים והאקראיים שעלולים לקרות. התחקינו אחרי האנשים שתמכו בעבודה של בן, וניסינו להבין עד כמה המדען המבריק הזה הוא בעל חזון ועד כמה הוא מאחז עיניים. בן לא הצליח לעמוד ב'דד-לין' שהציבה לו ממשלת הונג קונג, והפרויקט נכשל. זה עדיין לא עבד, או שהזמן עוד לא הבשיל או שהבעיה יותר קשה ממה שהם חושבים. אני מאמין שהאפשרות הזאת לא תקרה בימי חיינו, אבל בהחלט זה משהו שצריך לחשוב עליו, ועל למה אין רגולציה על מדענים בתחום הבינה המלאכותית כמו שיש, נגיד, בתחום השיבוט? בשני המקרים מדובר ביצירת ישות עם אינטליגנציה כלשהי".

ro8

היה לך קל למכור את הסרט לגופי שידור?
"כל מפיק דוקו לוקח סיכון, ומקווה לאסוף חומרים מספיק טובים כדי לעניין גופי שידור. למזלי, yes דוקו התעניינו כבר בשלב מוקדם, וראו את הפוטנציאל. הסרט נקנה על ידי חברת yes כגוף שידור מרכזי יחד עם 'פראנס טלוויזיון'. יש קושי בלמכור סיפור על מישהו שעובד על משהו, אבל הוא עדיין 'לא שם'. אנחנו מורגלים לסיפורים על טכנולוגיה שמראים כמה מוצר כלשהו מגניב או לאן העתיד לוקח אותנו, כאשר לרוב מתעלמים מתהליך היצירה עצמו. בן הוא דמות מרתקת, מצד אחד הוא יוצר, גאון, חכם ומומחה וכתב עשרות ספרים בתחום, מצד שני הוא עושה הרבה מניפולציות, לא אומר את כל האמת, נשאר מסתורי".

אתה שומר על קשר עם בן?
"כן, בן עדיין עובד. יש לו מעבדה באתיופיה, יש שם 15 מתכנתים טובים ומוכשרים, וגם המעבדה של בן בהונג קונג קיימת, אבל הרבה מהאנשים עזבו, כי נגמר הכסף לפרויקט הרובוט. יש שם עוד פרויקט עם אנשים אחרים, והוא התחיל שיתוף פעולה עם 'הנסון רובוטיקה', שגם תועד בסרט".

עולם חדש ומופלא?
כשאני שואלת את רועי האם ההתקדמות בטכנולוגיה הזו לא מפחידה אותו, הוא עונה "המוצר עצמו, הטכנולוגיה עצמה, לא מפחידה אותי. הטכנולוגיה שבן מדבר עליה, על מכונות חכמות ומודעות לעצמן, זה עתיד רחוק. מה שמדאיג אותי הוא שמישהו יספר שטכנולוגיה מסוגלת לעשות משהו, ואז לגרום לאנשים להתנהג בצורה מסוימת או לגרום דרך אותו 'סיפור' לשליטה בשוק. בסרט אני מראה שמנסים לפתח מוצר שחוזה איך שוק המניות יתנהג. כבר עכשיו מחצית מהסחר במניות מתנהל על ידי בינות מלאכותיות, שפועלות בקצב מהיר בתחום שהוא סופר תחרותי. מספרים שמחשבים סוחרים במניות יותר טוב מבני אדם, ומאמינים בזה, ובגלל הסיפור הזה בני אדם מוציאים את עצמם מהתחום. התגובות של האנשים שהם חושבים שהיכולת היא יותר ממה שהיא באמת, זה מה שמדאיג".

מה אתה עושה בימים אלה?
"אני ממשיך עם שילוב של תקשורת, מדע וטכנולוגיה בפורמטים שונים. דוקו זה פורמט אחד שאני מאוד אוהב בתוך העשייה שלי, ואני מתכוון להמשיך לעסוק בו. אני מסייר בפסטיבלים, וחתמנו על חוזה עם חברת הפצה בריטית בשם 'דוג וופ', שהיא הכי נחשבת בדוקו. אני עובד על הסרט הדוקומנטרי הבא, אבל לא יכול לדבר עליו עדיין".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

הוריד 51 ק"ג בכדי להיות קצין מג"ב

משה סידי

"אני יפה ומיוחדת כמו שאני"

משה סידי

"חשבתי שאמות על ההר הזה. אבל ההשגחה העליונה הצילה אותי"

משה סידי