"בסלטיק הגשמתי חלום קטן. החלום הגדול הוא להגיע לספרד, אנגליה או גרמניה"

בגיל 21, ניר ביטון עזב את העיר אשדוד ואת מ.ס אשדוד ועבר לאירופה. ביטון, כיום בן 24, משחק באלופת סקוטלנד סלטיק, הוא מככב שם (וגר בגלאזגו), וזכה איתה בשלוש אליפויות רצופות. ניר נחשב לאחד השחקנים הבולטים בקבוצה וחוזהו הוארך עד 2020. קבוצות מהפרמייר ליג (הליגה הבכירה באנגליה) רוצות אותו וייתכן שהקריירה שלו תקבל תפנית כבר בקרוב, ביטון מוכיח שמאשדוד אפשר להגיע לטופ העולמי ואומר: "זה הכל עבודה, עבודה ועבודה, לא רק כישרון". הוא בטוח שיש היום במ.ס. אשדוד שחקנים שיכולים להגיע לאירופה, וחולם על הליגות הבכירות
משה סידי | יום שישי - 24/06/16 - 4:04
"בסלטיק הגשמתי חלום קטן. החלום הגדול הוא להגיע לספרד, אנגליה או גרמניה"

ניר ביטון בחופשת מולדת. האמת, אחרי 3 שנים בסקוטלנד, בגלאזגו, בה הוא משחק במדי סלטיק אלופת המדינה, נראה כי הוא כבר התרגל לחיים מעבר לים. הרי ניר זכה איתה שם בשלוש אליפויות רצופות. זו סיבה מספיק טובה בכדי לשוחח עם אחד השחקנים הבולטים ביותר היום של ישראל באירופה. לשמוע ממנו את דעתו על סלטיק, כדורגל ישראלי, אירופאי, חלומות, סקוטלנד ואשדוד. כן, העיר ממנה הגיע לאן שהגיע.

אז מה ניר, הגשמת חלום?
"סוג של".

למה סוג של?
"כי הגשמתי חלום קטן. לכל שחקן יש חלום להגיע לליגה מובילה באירופה, זה גם החלום שלי. אני לא חשוב לעזוב את סלטיק. זה באמת אחד המועדונים הגדולים בעולם. הכל שם בגדול, מבחינת קהל, לדוגמא במשחק ליגה רגיל מגיעים 40 אלף צופים, ובמשחקים גדולים גם 55-60 אלף, זה כיף להיות במועדון בסדר גודל כזה".

אתה ההוכחה שאפשר להגיע מאשדוד לכל מקום באירופה.
"תמיד האמנתי שאני יכול להגיע למקומות האלה. תמיד היו שחקנים מוכשרים ממני בגילאים הצעירים. אבל בסופו של דבר, בסופו של יום זה לא רק כישרון, עבודה קשה, התמדה, תמיכה מהבית. אלה הדברים שעושים את ההבדל".
ביטון מאמין בעבודה רבה, אבל הוא מעריך גם יכולות. רק שתדעו שהוא בטוח שיש שחקנים באשדוד שעוד יגיעו, אפילו רחוק ממנו.

"תראה, אם אתה טוב מספיק אתה תגיע. בכדורגל אין הוקוס פוקוס. יש היום באשדוד שחקנים מאוד מוכשרים, שאין לי ספק שיגיעו אפילו רחוק ממני. זה מיכאל אוחנה המוכשר, ניב זריהן, אור אינברום שאני חושב שהוא שחקן מדהים, גדי קינדה ומצטער אם שכחתי מישהו. אבל אין ספק הם יכולים להגיע".

אז תסביר להם
"אין מה להסביר. צריך אומנם כישרון ולהתמיד להתמיד להתמיד. שיפנימו שבעבודה קשה יגיעו לזה".

בוא רגע ברשותך נחזור לעיר גלאזגו, לקבוצה סלטיק. עוד נחזור לדבר על אשדוד והכדורגל. איך זה שם, ספר לנו קצת…
"זו עיר אפורה והרבה זמן גשם, אנשים נחמדים מאוד. אני אוהב את העיר, היא עיר מחבקת ואוהבת".

מחבקת כמו באשדוד? גם כאן מחבקים.
"שונה שונה. פה מחבקים ותוקעים סכין בגב. שם עוד לא נתקלתי בזה…".
עכשיו בטוח יש אנשי שחושבים באשדוד אם הכוונה אליהם. אז לפני שתתפתח תקרית דיפלומטית, נחזור מהר לסקוטלנד…

איך זה להיות ישראלי יחיד בקבוצה? להיות זר?
"בסלטיק אין הגבלה של זרים. המון שחקנים אצלנו הם לא סקוטים ואנחנו חברים בקבוצה, מאוד קרובים, יוצאים יחד גם עם הנשים. לא מרגישים הבדל בין סקוטים לזרים. החבר הכי טוב שלי הוא שחקן נורבגי בשם סטפן יוהנסון. נסענו יחד לחופשה. אנשים בקבוצה בקשר טוב, אנחנו מאוד נהנים יחד פה".

שמעת פעם קריאות נגדך בגלל היותך ישראלי במשחקים?
"לא נתקלתי. ממש לא".

ניר מאוד אוהב את סלטיק. אבל אינו מסתיר כי למרות שהוא חתום עד 2020, לא היה מתנגד לשחק בליגה בכירה יותר. בעבר לפני שהגיע לסלטיק נבחן במנצ'סטר סיטי, אבל לא הוחתם כנראה בגלל "רישיון עבודה". היום אחרי 16 הופעות בנבחרת ובאחת מהן כקפטן, לא נראה כי תהיה לו בעיה לעבור לאחת הליגות הבכירות. כבר היה רצון של סנדרלנד לראותו בינואר השנה בקבוצה, וגם בארסנל דיברו עליו ועקבו אחריו. זה נראה שהשנה זה יקרה. או לפחות הכי קרוב לכך שזה יקרה.

כבר היית קרוב למנצ'סטר סיטי, החמצת בגלל רישון עבודה. אתה רוצה פרמייר ליג?
"לגבי הסיטי, יש אומרים שבגלל רישיון עבודה, יש אומרים בגלל משהו אחר. היה נחמד להתאמן עם השחקנים ברמות הכי גבוהות בעולם, אבל זה מאחורי. עברו מאז מעל 4-5 שנים. אולי בעזרת השם ביום מן מהימים אגיע לרמות האלה. זה החלום. לא רק מהפרמייר ליג. החלום הוא להגיע גם לספרד, גרמניה".

יש הצעה?
"כמו שאמרתי, אני לא מתעסק בזה כרגע. אני לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים".

בימים האלה שכולנו (טוב, רובנו), צמודים למשחקי היורו, אי אפשר לא לשאול את ניר, שהפך לשחקן קבע בהרכב הנבחרת ואפילו היה כאמור קפטן באחד המשחקים ויהיה מעמודי התווך בקמפיין הקרוב במוקדמות המונדיאל, מה יהיה? מתי נראה את נבחרת ישראל בטורנירי גמר גביע אירופה או העולם?

מה יהיה עם הנבחרת, מתי נגיע ליורו?
"מתי נגיע? זו שאלה טובה, שאלה שאין לי תשובה עליה. משהו שאי אפשר לצפות אותו. אנחנו לא נופלים מנבחרות כמו איסלנד, הונגריה או רומניה שמשחקות ביורו. הן בסדר גודל של ישראל. אין סיבה שגם אנחנו לא נהיה שם. מאוד חבל לראות את הטורנירים בבית, זה כואב ברמה הכללית וברמה האישית זו חשיפה לשחקנים למועדונים גדולים. חשיפה לקריירה".

בוא לקראת סיום נעבור קצת לעיר שלך, לאשדוד. מה אתה צופה למ.ס. אשדוד העונה?
"קצת קשה לדעת מה יהיה העונה, יש להם בסיס עם השמות שאמרתי, שחקנים צעירים ומוכשרים. השאלה אם יעשו את קפיצת המדרגה. אני חושב שעם חיזוק של זרים טובים, מ.ס אשדוד יכולה לעשות עונה יפה מאוד".

אז תפרוש בישראל במ.ס אשדוד?
"כרגע זה לא במחשבות, אבל אותי לימדו שלעולם אל תגיד לעולם. החיים כל כך נזילים, לא צפויים, אתה לא יודע מה יהיה מחר. אבל כרגע זו לא אופציה ולא במחשבות".

שאלה קצת אישית. אתה מתגעגע לארץ? לעיר אשדוד?
"בהתחלה היה קצת חסר לי. אבל אחרי שמתאקלמים, מסתדרים שם, אז זה פחות חסר. נכון, המדינה שלך זה משהו אחר, אבל זה לא משהו שאני חושב עליו ביום יום. בסופו של יום יש קריירה קצרה וצריך להעביר אותה וליהנות ממנה".