מקריי מציאת הנחשים בחצרות הבתים בעיר אשדוד עולים בהדרגה עם תחילת הקיץ וגל החום הכבד שמגיע איתו.
לאחר שתושבים מבוהלים שלחו הודעות לעמוד הפייסבוק של אתר 'אשדוד אונליין' על מציאת נחשים בגינות הבתים הפרטיים, וגם על ראיית סוגי נחשים בגינות הציבוריות והתלונות הרבות שמגיעות למוקד מאה ושש של עיריית אשדוד, החלטנו לנסות ולסייע לתושבי העיר במידע כיצד למנוע מנחשים מסוכנים להסתובב באזור מגוריכם.
כיצד ניתן להבחין בין נחשים ארסיים לנטולי ארס?
ראשית חשוב לדעת מאיזה סוג הנחש, רבים מאמינים כי ראש משולש או צבעים בולטים מאפיינים נחשים ארסיים, אך לא כך הדבר. נחשים לא מיוצרים עם תווית זיהוי. גם לשון הנחש אינה קשורה להימצאות של ארס. אין אף סימן היכר חד וברור המבדיל בין כל הנחשים הארסיים לבין כל אלה שאינם ארסיים. בכדי לזהות את המינים הארסיים יש להכיר היטב את כל הנחשים הנפוצים בארץ. זוהי משימה לא פשוטה, מאחר וישנם מינים הדומים זה לזה, כך שאת הזיהוי כדאי להשאיר למומחים המורשים ללכוד נחשי בר. חובבים נמהרים עלולים לשלם ביוקר על טעות בזיהוי.
"איך להרחיק נחשים מהחצר ואיזור הבית?" היא שאלה נפוצה מאוד, בכדי לענות עליה כדאי להכיר במעט את ה"אינטרסים" של הנחש. האינטרס הראשי של הנחש הוא כמובן לשרוד, על מנת לשרוד הנחש זקוק בעיקר לשני משאבים: מזון ומחסה, אם נצמצם את הסיכוי שהנחש יוכל להתנחם באחד מאלו באיזור הבית עשינו את רוב העבודה.
מקורות מזון – מכיוון שנחשים ניחנו בחוש ריח מפותח במיוחד הם מסוגלים לגלות מקורות מזון ממרחקים. אם בבית או בסביבתו נמצאים מקורות מזון, סביר להניח שהנחשים שברדיוס הקרוב יגלו זאת ויפעלו בכדי לאתר את מקור המזון ובכך יתקרבו לסביבת הבית.
מקורות מזון המושכים נחשים הם לרוב ריבוי של מכרסמים כגון עכברים, חולדות, אוגרים ואפילו ציפורים (יונים, תוכונים, תרנגולות), בין אם כחיות בר ובין אם כחיות מחמד. במקרה של חיות בר (מלבד יונים, עכברים, חולדות ושאר בע"ח המוגדרים כמזיקים ומינים פולשים) לא ניתן לעשות דבר, מכיוון שאלו מינים מוגנים על פי חוק ואסור להדבירם או לפגוע באורך החיים שלהם בשום צורה. במקרה של מזיקים למינהם ניתן להדביר באיזור הבית ובכך להימנע מביקורים לא רצויים של נחשים.
מקומות מחסה – אם נחש בכל זאת הגיע לאיזור הבית, ניתן לצמצם את השהות של הנחש באיזור ע"י צימצום מקומות המסתור האפשריים. מקומות מסתור אהובים על נחשים הם ערמות גזם, פלטות עץ ואסבסט, עשבייה גבוהה, מחסנים מבולגנים וכל ה"ג'אנקיות" למינהן. סדר ונקיון באיזור הבית והחצר מצמצמים את הסיכוי שהנחש ישאר באיזור.
טורפים – ישנם בעלי חיים אשר עוזרים בטבעיות לווסת את אוכלוסיית הנחשים בכך שהם טורפים אותם. בין טורפי הנחשים הנפוצים ניתן למנות את הקיפודים, הנמיות ועופות דורסים למינהם שקירבתם לאדם מבורכת מסיבה זו. בין חיות הבית ניתן למנות את החתולים, אך חתולים אינם רק הפיתרון אלא גם פתח לבעיות אחרות. חתולים אינם מבחינים בין מזיק לחיה מועילה ובין מזון לצעצוע והם מחסלים כל חיה הקטנה מהם ובכך גורמים לנזקים עצומים לטבע הארץ ישראלי ולכן לא מומלץ "לפזר חתולים בחצר" או להאכיל חתולי רחוב. כמו כן החתולים אחראיים בעצמם להעברה של מחלות לבני האדם בעזרת הפצת פרעושים וקרציות.
מיתוסים – בין המיתוסים הנפוצים כ"טיפים להרחקת נחשים" אפשר למצוא דברים כמו: פיזור סיד, חצץ, שברי ביצים, חומץ, גללים של אריות ועוד. כיום אין חומר בר הישג המוכר מדעית כיעיל בדחיית נחשים ולכן אין לנקוט בפתרונות מסוג זה.
אטימת הבית – נחשים ידועים כבעלי כושר עבירות גבוה, הם מטפסים ושוחים מצויין ויכולים להזתחל דרך חריצים מזעריים. בכדי למנוע כניסה של נחש הביתה יש לסגור כל פתח אפשרי בשלד הבית החיצוני. רווח של כמעל חצי ס"מ מתחת לדלת, חלונות ללא רשת, גג רעפים, קיר "שפריץ", צמחים מטפסים וענפי עצים הנושקים לבית, כל אלו מאפשרים לנחש גישה קלה אל תוך הבית.
ואם בכל זאת נקרה נחש בדרככם – מצאתם נחש בבית או בחצר? יש לקרוא ללוכד נחשים מוסמך ועד להגעתו, מומלץ לנסות ולשמור על קשר עין עם הנחש ממרחק בטוח. במקום בו אין סכנה – יש להניח לנחש לזחול הלאה ולאחל לו הצלחה בהמשך החיים. במקרה הכשה, לא עלינו, כדאי להרגיע את הנפגע מבחינה גופנית ונפשית. לקבע את האיבר המוכש ולפנות את הפצוע במהירות האפשרית לבית החולים.
במידת האפשר ניתן ללכוד את הנחש חי או מת וזאת מבלי להסתכן בהכשה נוספת. אין לחתוך את מקום ההכשה או למצוץ את הפצע, אין להניח חוסם עורקים או לקרר את האזור הפגוע. הקפדה על כללי הזהירות, תאפשר לכם לחיות לצד הנחשים בבטחה ואף לגלות את היופי הטמון בזוחלים המרהיבים שחיים בישראל
