בין תחומי האחריות של חיל המשטרה הצבאית, נמצאים המעברים שבקו התפר באזור יהודה ושומרון, הבקעה ועוטף ירושלים. תפקידם של המשרתים במערך המעברים הוא לבדוק שהנכנסים או היוצאים מורשים לכך, ואינם מהווים איום פלילי וחבלני. המשרתים ביחידת המעברים מהווים נדבך מרכזי של חיל המשטרה הצבאית, ושומרים בגופם על מדינת ישראל. הם בעצם, "השכפ"ץ של המדינה". לוחמי המעברים מסכלים מדי יום ניסיונות חדירה של שוהים בלתי חוקיים, וניסיונות הברחת אמצעי לחימה וסחורות אל שטח מדינת ישראל. את מספר הפיגועים שנמנעו כתוצאה מערנותם, לא נוכל לדעת. חיילים אלה מהווים את החסם האנושי בקו הגבול בין שטחי אזור יהודה ושומרון (איו"ש) ומזרח ירושלים, לישראל.
באזורים רבים הם קו ההגנה האחרון ולפעמים גם הראשון שאליו מגיעים מחבלים מתאבדים, מבריחי אמצעי לחימה ומבריחי סחורה גנובה. לוחמי המעברים משתייכים לשני גדודים: גדוד תעוז, המופקד על המעברים באזור יהודה ושומרון, וגדוד ארז המופקד על מעברי עוטף ירושלים. לוחמים אלה עומדים על המשמר בכל יום מימות השנה. גדוד תעוז מפוזר בגזרה רחבה, ותחת אחריותו נמצאים נקודות ביקורת מסוגים שונים, ביניהם מעברים רכובים המיועדים לאזרחי המדינה, ומעברי פועלים רגליים המיועדים לפלסטינים בעלי היתר עבודה.
אחד מהמפקדים בגדוד תעוז הוא סמל מתן סינגבקר (20) מאשדוד. רגע לפני שהוא מגיע הביתה לחגוג עם המשפחה את ליל הסדר, הוא מספר לעיתון "המגזין" על חשיבות תפקידו ועל ההשתייכות לחיל המשטרה הצבאית. ונתחיל עם הפיל שבחדר, הכומתה הכחולה… לחיילים המשרתים במשטרה הצבאית מדביקים כינויים רבים החל ב"מנייאקים" וכלה ב"דרדסים". לא פעם שמעתי על מועמדים לגיוס שמתנגדים בכל תוקף לשרת במשטרה הצבאית. מסתבר, שגם מתן סירב בהתחלה להתגייס לתפקיד.
מה נשתנה?
"לא רציתי את התפקיד כי לא ידעתי מהו ומה מהותו. רציתי להיות לוחם, ואחרי שביקרו אותי שלושה לוחמי מעברים, ובטירונות הסבירו מה זה באמת, שיניתי את דעתי. מי היה מאמין שבסוף עוד אני אהיה מפקד… אנחנו מייצגים את המשטרה הצבאית, אבל אנחנו לוחמים לכל דבר ועוברים הכשרה להיות לוחמים. אנחנו קו ההגנה לפני שטחי המדינה, עומדים דרוכים תוך שמירה על שגרת חיי האוכלוסייה הישראלית ועל מרקם החיים התקין של האוכלוסייה הפלסטינית ומונעים פיגועים. לוחמי המעברים שומרים על האזרחים בדיוק כמו כל יחידה אחרת. זה לא איך שאנחנו נראים על מדי א', זה מה שאנחנו עושים על מדי ב".
מתן מפקד על 15 חיילים במעבר רכוב, כלומר מעבר שעוברים בו כלי רכב. "אנחנו בודקים כל רכב שנכנס ויוצא. אנחנו חושדים ומכבדים", מסביר מתן. "משלבים בין מקצועיות וערנות, המביאות לתפיסות ויוצרות הרתעה, לבין שמירה על מרקם חיים תקין, ומאפשרים לאזרחים ולתושבי השטחים שעוברים במחסומים על בסיס יומי, לקיים שגרת חיים ללא הפרעות".
מציאת האיזון אינה משימה קלה, אבל הלוחמים מיומנים לאתר את הסימנים הקטנים והמחשידים, את הזיופים ואת ההתחזויות. למתן היו תפיסות רבות, אחת המוכרות ביניהן הייתה כאשר תפס נהג שניסה להחדיר שני נשקים לשטח ישראל. "הוא היה לחוץ, ולכן בדקתי אותו בקפידה", מספר מתן. "זיהיתי שיש לו שקית מודבקת מתחת לרכב שהיה בה נשק. לאחר בדיקה נוספת ברכב, גילינו שהיה עוד נשק מוחבא מתחת למכסה המנוע. זאת הייתה הרגשה מספקת, לדעת שמנעתי הברחת נשק לתוך ישראל", הוא אומר בגאווה.
בעקבות הצלחה זו, נבחר מתן לצאת לקורס מ"כים וחזר לאותו הגדוד בתור מפקד. כיום, כאמור, מפקד מתן על 15 חיילים, ובקרוב הוא יפקד על מעבר שלם. במנעד הרחב של נסיונות ההברחה והחדירה, נמצאים גם השב"חים המנסים לחדור לשטחי ישראל, מרביתם לצורכי עבודה. הם מנסים זאת בדרכים שונות: בדופן כפולה, למשל, או בעזרת התחפשות. חלקם מנסים להיכנס באמצעות זיוף תעודות זהות והיתרי עבודה. חיילי הגדודים מיומנים ומזהים זיופים עד רמת האות הבודדת. לעיתים הניסיונות שלהם נכשלים בשל חוסר ידיעתם את אורח החיים היהודי. "יש הרבה ניסיונות. רק בסוף השבוע שעבר תפסנו שלוש תעודות מזויפות", מספר מתן. "לפני כחודשיים, בליל שבת בשתיים בלילה, הגיע למעבר אדם חובש כיפה ולובש ציצית. שאלתי אותו מה קורה, והוא ענה שהכל טוב ושהוא מיישוב בשם עינב. אנחנו מעבר רכוב, זה ליל שבת, ולא יכול להיות שמגיע משם אדם כי הם שומרים שבת. הבנו שמשהו לא בסדר, עצרנו את הרכב ובדקנו. מצאנו במכונית שלו תעודת פלסטיני, הוא ניסה להסתנן. הייתה מישהי שניסתה להבריח שב"חים, היא שמה אותם בבגז'. היא הגיעה למעבר עם כיסוי ראש והחזיקה מזוזה ביד שמאל. אנחנו לומדים בהכשרה להיות דרוכים ומוכנים להכל".
סוג נוסף של התמודדות היא הברחת סחורות משטחי הרשות הפלסטינית למדינת ישראל. חלק מסחורות אלה מוברחות מטעמי מכס כדוגמת סיגריות, ואחרות בכדי למכור בזול מוצרי מזון בשטחי ישראל, למשל, ביצים ובשר. מוצרים אלה יכולים ליצור נזק משמעותי מאחר שמדובר במזון שהוחזק בתנאים לא תקינים ובאופן לא מבוקר, ונכנס לשוק הישראלי. "יש הרבה ניסיונות להעביר סחורות בלי מכס", אומר מתן, "והרבה ביצים ובשר. לא מזמן המפקד שלי תפס משאית עם דופן כפולה שהיה בה בשר. הם מנסים בכל פעם מקומות אחרים, בוחנים אותנו. ב-90% מהמקרים אנחנו תופסים אותם".
מתן אמור להשתחרר בעוד שנה, אבל מקווה להמשיך לקבע. "אם יש תקן, זה מקום שהייתי רוצה להישאר בו", הוא אומר. "להיות לוחם מעברים נותן הרבה לביטחון העצמי, אתה רואה את הצבא באמת. בתחילת השירות לא רציתי להגיע לתפקיד הזה, אבל הבנתי שזו שליחות לעשות את העבודה הזו, זה תפקיד בעל חשיבות. אתה מונע את הפיגוע הבא".