קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ואם דל הוא ואין ידו משגת…". ישנם אנשים המודדים את מצבם הרוחני על פי השוואה לחבריהם, תוך התעלמות מן המדרגה הרוחנית הגבוה אליה יכולים היו להגיע, אילו אמצו את כל כוחותיהם.
כאשר עשיר מביא קורבן עני אינו יוצא ידי חובה, רק הדל אשר אין ידו משגת די לו אם יביא שתי תורים או שני בני יונה. אדם שבאפשרותו להביא קרבן עשיר חייב להביא דווקא בהמה. חובתו של האדם נמדדת דווקא על פי יכולתו, כך גם דינם של בני האדם בנושא קיום המצוות, כל הגדול מחברו נתבע יותר לעבוד את ה' בשלמות.
לפיכך נדרשים תלמידי חכמים לעבוד את ה' בדקדוק ובזהירות יתרה, בהתאם לחכמתם ומדרגתם. מסופר שפעם אחת התלונן אחד מבני ביתו של "החפץ חיים" מדוע צריכים הילדים ללבוש בחג את בגדיהם הישנים, ואילו השכן ממול מלביש את בניו בבגדים חדשים? השיב לו ה"חפץ חיים", אנו הלא זכינו שאנחנו מגדלים את ילדינו לתורה, ועלינו להודות ולהלל את ה' יתברך על כך, לא כך שכנינו , שהוא עצמו אינו בן תורה, אז לפי משורת הדין לפחות שבניו יתלבשו בבגדים חדשים.
מפרשים גם את הפסוק: "קרוב ה' לנשברי לב…". העני מהלל את הקב"ה כמה פעמים ביום, אפילו אם ה' ממציא לו רק מעט לחם. העשיר לעומתו תולה את הצלחתו ועושרו בכישרונותיו ושוכח כי מאת ה' הייתה זאת.
המשך הלכות פסח:
• אף על פי שמהדין מותר להזמין פועל גוי לתקן איזה דבר בביתו בימי הפסח, הגם שהוא מביא עמו פרוסות חמץ, ואינו זקוק להוציאו מהבית עם החמץ שבידו, מכל מקום ראוי להימנע מזה כדי שלא יתפזרו פירורים במאכלו. ועל כל פנים אסור לאכול בשלחן אחד עם עכו"ם האוכל חמץ, דכיון שהחמץ היתר בכל השנה, יש לחוש שיאכל מהחמץ.
• מי שנתן שאור בעיסה בפסח, והעיסה החמיצה, נחשב כעבר על לאו שיש בו מעשה, ולוקה.
• חמץ שנתפש או נסרח קודם זמן איסורו, ונפסל מאכילת הכלב, או שחרכו ושרפו באש עד שנפסל מאכילת הכלב, מותר לקיימו וליהנות ממנו בפסח. לפיכך מותר לכתוב בחול המועד פסח בדיו אף אם ידוע שנתבשל עם שכר שעורים, וכן מותר להשתמש בספירט מפוגל להסקת מכונת בישול (פרימוס), ובלבד שיקנה אותו קודם פסח, כדי שיהיה בטוח שנפסל מאכילת הכלב קודם זמן איסור החמץ.
• וכן מותר לצחצח נעליו בחול המועד פסח במשחת נעליים אף אם יודע שיש בה תערובת חמץ, אך יקנה אותה קודם פסח. וכן מותר ללבוש כובעים שמדביקים אותם בבצק מבפנים, הואיל ונפסל החמץ מאכילת הכלב קודם זמן איסור החמץ.
• כורכי ספרים מותר להם להדביק הניירות בבצק או בעמילן חמץ אפילו בערב פסח, קודם זמן איסור החמץ, ומותר לקרוא בספרים הללו בפסח.
• סיגריות שיש לחשוש שמדביקים אותם בחומר שיש בו חשש חמץ, הואיל ונפסל מאכילת הכלב, וגם אינו ניכר כלל, יש להתיר לעשן אותם.
