החתיך עם המכחול

אדגר רפאל מאשדוד מסתמן כמרענן הרשמי של אמנות הפופ בישראל. בסטודיו שלו בשכונת פלורנטין תמצאו את חברי הביטלס מנהלים דו שיח עם אריק איינשטיין וקורצים לג'וני דפ, למי שמגיע להתאמן במועדון הכושר "סוויט סטאר" מומלץ להרים ראש מההליכון ולגלות את ציורי הקיר שלו. גם הזמר רותם כהן תרם לפריצה שלו, כאשר בזכות שיתוף הפעולה ביניהם הכיר אדגר איש עסקים שהחליט להשקיע בכישרון, והכל התחיל במחברת, קלמר, וציורי קומיקס כשאדגר היה תלמיד במקיף ה'...
צוות האתר | יום שלישי - 09/02/16 - 12:24
אדגר רפאל מאשדוד מסתמן כמרענן הרשמי של אמנות הפופ בישראל. בסטודיו שלו בשכונת פלורנטין תמצאו את חברי הביטלס מנהלים דו שיח עם אריק איינשטיין וקורצים לג'וני דפ, למי שמגיע להתאמן במועדון הכושר "סוויט סטאר" מומלץ להרים ראש מההליכון ולגלות את ציורי הקיר שלו. גם הזמר רותם כהן תרם לפריצה שלו, כאשר בזכות שיתוף הפעולה ביניהם הכיר אדגר איש עסקים שהחליט להשקיע בכישרון, והכל התחיל במחברת, קלמר, וציורי קומיקס כשאדגר היה תלמיד במקיף ה'...

התיאור הקולע ביותר של אדגר רפאל (25) נכתב לפני כחודשיים. ליין ה"פיוז'ן קאלצ'ר" במועדון הדופלקס בתל אביב אירח אותו ל"סשן יצירה ב'לייב' לאורך הלילה", וכך תיארו את האמן האשדודי המוכשר, שיוצר ומציג את עבודותיו בסטודיו בשכונת פלורנטין: "אדגר רפאל ידוע בכינוי 'הצייר מידידיה פרנקל 29' אבל אתן בהחלט יכולות לקרוא לו 'החתיך עם המכחול'. מדובר בצייר, אמן, ארטיסט, מעצב ואיש חזון ויזואלי. מסוג התופעות שכבר די נדיר למצוא כאן בנוף שלנו. את הציורים של אדגר קצת קשה להגדיר תחת מטריה אחת. אולי בגלל שהבחור הוא אנרכיסט ויזואלי, ואולי בגלל שאנחנו לא טובים בהגדרות. אבל אם ננסה במילה אחת – עילוי. בצד אחד של רפאל תוכלו למצוא את אריק איינשטיין, ריטה, רמי פורטיס, ברי סחרוף, זוהר ארגוב, אומה ת'ורמן ואפילו את נטלי דדון, כולם עשויים בצורה מדויקת תוך שימוש בספריי באווירת הסטריט פופ-ארט. אמירה. בצד השני ישנם יצירות ללא שם. ללא פנים. ללא תכנון. אך עם סיפור עמוק עמוק. בין צבעי אקריליק להתזות מים ספונטניות ומשיכות מכחול אוונגרדיות אדגר מוצא דרך מיוחדת להעביר רעיונות. ארטיסט, כבר אמרנו?".

ואכן, מי שיבקר בסטודיו של אדגר רפאל עלול לחשוב שמספר אמנים מציגים בו תחת חלל אחד. גם אם תיכנסו לעמודי הפייסבוק שלו, תגלו ציורים בסגנונות שונים: מנדלות, פורטרטים של חברים בצבעי מים, פורטרטים של אמנים שנעשו בשימוש בספריי או צבעי אקריליק, ציורים מופשטים של התזות צבע, ציורי קיר וציורי רחוב. "אני פיוז'ן", הוא מעיד על עצמו. "אני לא רהיט שאפשר לקטלג אותו".

כל הגברים במשפחה של אדגר רפאל ניחנו בכישרון ציור. זה עבר מדור לדור, כך הוא מספר. כל אחד מהם הצליח להתפרנס תקופה מסוימת מציור, אבל אף אחד לא המשיך את חייו הבוגרים כצייר ואמן. כשאדגר היה מגיע למקיף ה' עם מחברת וקלמר, ומעביר את היום בציורי קומיקס, הוא לא חשב שזה מה שיעשה כשיהיה "גדול". כשהשתחרר מהצבא התחיל ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים, אבל אחרי שנתיים עזב את הלימודים. "אני אוטודידקט", הוא אומר, "הבנתי שאני ומסגרת לימודית לא הולכים ביחד, אני אנטי ממסד". דבר נוסף שאדגר הבין הוא שהציור, האמנות והיצירה הם חלק בלתי נפרד ממי שהוא. אדגר, ששמו המלא הוא אדגר רפאל ליברמן, עלה עם משפחתו בגיל שנתיים לאשדוד.

edgar3

כבר הרבה שנים הוא מציג את עצמו בשם אדגר רפאל, וחותם על ציוריו בשם "רפאל". "אני מרגיש שרפאל אמור להיות השם שלי בגלל המון סיבות", הוא אומר. בגיל 20 הצבע נכנס לחיי היצירה שלוף והוא התחיל לצייר בצבעי מים. "במשך שנתיים התפרנסתי מהציורים. זה עבר מפה לאוזן, בפייסבוק, הייתי מוצא גימיק וחי על זה, וגם מכרתי ציורים דרך אתר אינטרנט. כשפרשתי מהלימודים התחלתי לצייר עם צבעי אקריליק על קנבס, אחרי שציירתי כל החיים על נייר. הציור הראשון היה איום ונורא, אחרי הציור החמישי התחלתי להבין איך החומר מתנהג, הציור העשירי כבר היה הסגנון שלי". לפני כשלוש שנים טס אדגר טס למקסיקו ולארה"ב. הוא שהה כחצי שנה לוס אנג'לס, ושם קיבל המון ידע והשראה מאמני רחוב. "יש שם אמני רחוב בכמויות עצומות, זה מטורף, אי אפשר לדמיין", הוא מספר, "ויום אחד הבנתי שאין לי מה לחפש שם ולאן להתפתח, אני לא אזרח, ובארץ אני יכול להיות מיוחד. החלטתי שאתפרנס מציור, חזרתי לארץ באפריל 14', עבדתי במפעל חצי שנה, חסכתי כסף, שכרתי דירה ופתחתי סטודיו".

החולצות של רותם כהן
הסגנון הייחודי של אדגר משלב עבודה עם ספריי, כזה שמשמש לגראפיטי. "היה שלב בסקיצות גיאומטריות שעשיתי עם צבעים אקריליים, והייתה חסרה לי חדות. קניתי ספריי לנסות, ושם ראיתי שזה מה שחיפשתי, והתחלתי לפתח את הסגנון", הוא מסביר. העבודה הראשונה של אדגר בסדרת הפורטרטים שנעשו בספריי הייתה של הזמר של רותם כהן. הוא העלה אותה לפייסבוק, ותייג את רותם. רותם כהן התרשם, איתר את אדגר וביקש להיפגש איתו. המפגש הזה הוליד שיתוף פעולה. מסע ההופעות של כהן לווה במכירת חולצות עם ציורים של אדגר. וכך כתב רותם לפני שנה וחצי לקראת אותו סיבוב הופעות: "כמו שחלקכם יודעים לקחתי על עצמי פרויקט לקידום האמנות של בחור בשם אדגר רפאל. עם מכירת האלבום תוכלו לרכוש את הטישרטים הרשמיים, עם שלושה מהציורים שיצר האמן המיוחד הזה בהשארת האלבום שלי 'אל העולם שלך', וככה הוא יוכל להמשיך וליצור עם נחת, וככה לכם תהיה מזכרת מהממת מסיבוב ההופעות של האלבום". מסתבר, שהמפגש ושיתוף הפעולה עם רותם כהן הוליד פגישה גורלית אחרת. מעריצה של הזמר קראה את הפוסט, נחשפה לאמנות של אדגר, וביקשה הצעת מחיר לציור קיר בחדר בביתה. בעלה ביקש ממנו להמשיך ולשלב את יצירותיו בשאר קירות הבית. "כשסיימתי את העבודות שם, האדם החליט שהוא לא רוצה לעזוב אותי, ולפני שנה הוא התחיל להשקיע בי כאמן.

היה לי זמן של חצי שנה למידה עצמית, לבחון איך אני מתפתח. כשאין מגבלות כלכליות ומחויבות של עבודה אלא רק להתרכז בלפתח אמנות. ניסיתי להבין את הסגנון, להתעסק באנמורפיה שזה תמונה על כמה מימדים שמזוית אחת נראית אחרת, לקחת סגנון ולהוסיף את האלמנטים שהתחלתי איתם, צבעי אקריליק, שמן, צבעי מים. שילבתי את ההתחלה עם ההתקדמות. לפני חצי שנה שכרנו חלל בפרנקל 29 בפלורנטין, שמספטמבר ועד היום מתפקד כמו גלריה וסטודיו.

אני מציג וחי רוב הזמן בתוך הסטודיו, ואנשים באים לקבל אווירה של מה זה לחיות בתוך המוח שלי. מכיוון שאני מצייר קרוב לחמישה סגנונות שונים, אנשים חושבים שזה לא אותו צייר, ובמפגש איתי אני יכול לתת את ההסבר שלי ליצירות". הסגנון המיוחד של אדגר קנה לו קבוצת מעריצים ולקוחות שרק גדלה והולכת. לפני כחודשיים הוא השתתף בשני אירועים במועדונים, שבהם צייר כל הלילה. הראשון, כאמור, היה בפיוז'ן קאלצ'ר, והשני במועדון הבלוק בליין שנקרא "ווייט נויז", ושם לעיני 1200 איש הוא צייר שלוש תמונות בהשראת הסרט "מלחמת הכוכבים" שיצא לאקרנים. בעקבות ההצלחה בתל אביב, הוא נקרא לצייר על קירותיו של מועדון הכושר "סוויט סטאר". בפעם הבאה שתעשו שם ספינינג, תרימו את הראש ותעקבו אחרי ציור הקיר הנמשך לאורך 15 מטר. גם אם אתם מגיעים למתנ"ס "תקוותנו" ברובע ב', תציצו בחנייה ותראו ציור קיר של אדגר. "ציורי קיר זו הדרך הכי טובה להתבטא", הוא אומר, "אני לא מוגבל. הקיר, התקרה, הדלת, הרצפה, אפילו הידית הם חלק מהציור".

אתה מכין העתקים מהיצירות שלך?
"אני לא בעד לשכפל, כי אני מאמין שבעבודה יש המון אמוציות. אבל ככל שאתה גדל ויותר רוצים עבודות שלך, וצריך לחשוב יותר כלכלי, אני מתחיל להיכנס לזה. בכל מקרה הרפרודוקציות שלי לא יהיו 'נאמן למקור'. תמיד אשנה משהו על מנת ליצור הבדל. ובכל אופן, כרגע אני פחות מוכר ויותר עושה מאגר כדי לפתוח תערוכה גדולה באפריל, כנראה במתחם התחנה".

את התערוכה הראשונה שלו, שכללה עשר יצירות ומאה איש, הציג פה באשדוד לפני כשנתיים בפאב "הזרם". "בגלל שלא למדתי, שום גלריה לא רצתה לקבל אותי", הוא מספר. "לא למדתי ציור ואמנות בבית ספר, לא למדתי בחוגים, אבל באמנות אין חוקים, ובעולם הווירטואלי כיף להיות אמן ולקבל פידבקים מכל העולם. היו לי קרוב ל-500 לקוחות, לא עשיתי יותר מסקיצה אחת בהזמנות העבודה שלהם. אני קולע בפעם הראשונה. יש עכשיו בנווה צדק אירוע שבו עשרה אמנים, ואני אחד מהם, מציירים מסביב לבניין בפרויקט שימור. מה שכן, עכשיו כבר מכירים אותי אנשים חזקים בתחום".

edgar4

ממי אתה מקבל השראה?
"רוב ההשראה שלי היא מאנשים שאני פוגש ביום יום, בעיקר נשים. סופג את האנרגיות מהאינטראקציות עם אנשים, ועושה משהו אמנותי. אני מקבל השראה גם משנות ה-60' וה-70'. בכיף הייתי חוזר לחיות כנער מתבגר בוודסטוק, מחובר למוזיקה כמה שיותר אמוציונאלית, בלוז, ג'ז, כמה שיותר ישן ופחות טכנולוגיה. הבסיס שלי נובע מרנסנס. מגיל 12 הייתי קורא תיאוריות של מיכאלאנג'לו ודה וינצ'י מבחינת איך שהם רואים אובייקט נשי, וההשראה הנגדית היא אנדי וורהול. אפשר לראות בעבודות שלי גיאומטריה חדשה מול הרמוניה צבעונית ישנה, צבעים פופיים מול שחור לבן. לדעת שלכל עתיד יש עבר, שהוא יותר חשוב ואפשר ללמוד ממנו".

מה טווח המחירים של העבודות שלך?
"בין אלפיים לעשרת אלפים שקלים, וכמובן שהיו גם יותר. אותי פחות מעניין הכסף, ויותר הביקורת. אני רוצה לשמוע ביקורת נוקשה, בונה. ארבע שנים אני שומע מחמאות, ולפני שבוע בפעם הראשונה שמעתי מבעל גלריה ביקורת. לא ביקורת רעה, אלא איך להתפתח לאמן של 50 אלף שקל לציור".

החברים של אדגר
סדרת הציורים הראשונה של אדגר נקראת "חברים". מדובר בציורי דיוקן בצבעי מים של חברים של אדגר, חלקם די ג'ייז מוכרים לציבור האשדודי. "כשחזרתי מארה"ב הייתי חייב למצוא דרך להתפרנס מהר ובלי לוותר על האמנות", אומר אדגר. "בלוס אנג'לס נשארו לי 20 דולר, והייתי צריך להחליט האם לקנות אוכל או ארבעה צבעים ומכחול. קניתי צבעים ומכחול, וציירתי חמישה ציורים. חשבתי על זה שהאנשים הכי טובים הם חברים שלי, ועשיתי פירושים שלי לתמונות שלהם, וכך גם פיתחתי טכניקה של צבעי מים, וזה תפס. אחרי שיותר מחצי מהעבודות היו מוכנות, התחלתי למכור אותן, ולקוחות הזמינו אצלי באופן קבוע, עד שבשלב מסוים הרגשתי שאני לא עושה את זה כמו שצריך, לא אוהב כבר לעשות את זה, והפסקתי. מבחינתי לצייר זה כמו לנשום, זו לא עבודה. לכן אני גר בגלריה עם הצבע 24 שעות. כל הבגדים שלי והנעליים עם צבע. עם הנעליים שציירתי, אני יוצא אחרי זה לבלות". באשדוד, אגב, תוכלו למצוא אותו בפאב "גודה" במרטין בובר. "זה פאב הבית שלי מאז שהוא נפתח", הוא אומר, "אם אני באשדוד, סביר להניח שתמצאי אותי פה".

יש לך עצה לאמן המתחיל?
"צריך לסבול, ואחרי זה עוד כמה שנים לסבול, ואחרי זה אולי תצליח. כל עוד בבוקר אתה קם עם חיוך, זה לא משנה. העיקר שתמשיך, זו המטרה".







אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com