בשבועות האחרונים מתארגנת מחאה בקרב תלמידי כיתות י"א באשדוד, שמצטרפים למחאה ארצית, בעקבות הלחץ האדיר המופעל עליהם בעקבות רפורמת "ישראל עולה כיתה". גם המנהלים והמורים באשדוד מזדהים עם הזעקה הגדולה של התלמידים, מאחר והם רואים את ההידרדרות הנפשית של חלק מהם, כאשר גם ההורים פונים להנהלת בית הספר ודורשים להוריד מהעומס באופן מיידי.
רפורמת "ישראל עולה כיתה" למעשה ביטלה את בחינות הבגרות בכיתה י' והעברתן לכיתה י"א, ביטול מועדי החורף של הבגרויות, ושינוי הרכב הציונים: 30 אחוזים מהציון בכל מקצוע ניתנים על ידי בית הספר על בסיס מבחנים, עבודות והערכות שונות, ו-70 אחוזים נקבעים על בסיס מבחנים פנימיים ובחינות הבגרות.
תלמידים רבים הביעו חשש מהבאות ואכזבה מהדרישות, שלטענתם לא מאפשרות להם ללמוד בצורה יסודית את החומרים הנלמדים. שאנל פסקל, תלמידת כיתה י"א בפתח תקווה, למעשה פתחה במחאה הארצית, לאחר שפרסמה פוסט שהוביל לאלפי תגובות: "המטרה של משרד החינוך בעבודות האלו היא בעצם לגרום לנו ללמידה משמעותית, שאנחנו לא רק נלמד למבחן, נשכח הכל יום אחרי המבחן ונסיים עם זה, אלא נגיש עבודה יצירתית ונדע כיצד לתקן את עצמנו, ואיך למצוא דרכים יצירתיות להעביר את החומר מבלי ללמוד מדף. כמובן שהעבודות לא מחליפות את המבחנים, הן רק נוספות אליהן וזה טעות, כי במקום למידה משמעותית זה יוצר התאבדות חברתית, ובנוסף זה לא משרת באמת את המטרה של משרד החינוך, כי במקום שהתלמידים יעמיקו בעבודה ויעשו אותה מושקעת ומשמעותית, הם עושים אותה בחוסר השקעה, הם מנסים להיפטר ממנה כמה שיותר מהר כדי לפנות זמן למטלות אחרות כי זה מעמיס על הזמן שלנו כל כך הרבה ורק מקשה עלינו". פסקל ציינה את מצבם הרגשי של התלמידים והוסיפה: "כמות החברים שסיפרו לי שהם נכנסים לדיכאון, כי הם לא יוצאים מהבית ורק לומדים או שלא ישנים בלילה יותר מחמש שעות, כבר לא נספרת בידיים, וחבל שצריך להגיע למצב הפסיכי והלא אנושי הזה. שכחתם שאנחנו גם בני אדם חוץ מתלמידים, ונדמה שההתייחסות לתלמידים היא כמו לרובוטים".
גם באשדוד נשמעות טענות קשות בעקבות הרפורמה הבלתי הגיונית. שוחחנו עם מספר תלמידים, שמציירים סדר יום בלתי אפשרי: "בשבע בבוקר אנחנו מתעוררים, מתארגנים כמו שצריך ליום ארוך מאוד, ואחרי מקלחת וארוחת בוקר מגיעים למקיף ז' בשעה שמונה ועשרה. כמעט כל יום אנחנו לומדים עד שלוש ועשרים, כאשר יש עומס של שתי מגמות מורחבות יותר, עם 6 שעות שבועיות כל מגמה, ובנוסף עוד מגמת שואה, שהיא ייחודית למקיף ז'. יש מצבים שאנחנו לומדים גם בהפסקות בזמן שאנחנו אוכלים, כי כמעט תמיד יש בוחן, מבחן או עבודה להגיש. כשחוזרים הביתה אין זמן פנוי לפעילות חברתית כי צריך להמשיך וללמוד, לפעמים לבד ולפעמים בקבוצות של חברים, להכין עבודות ולנסות להגיע מוכנים לבחינות הבגרות. זה פשוט מטורף".
ל' (17), הלומדת אף היא במקיף ז', הסכימה להכניס אותנו באופן הכי אישי שיש לתחושות שלה ושל החברות שלה, כולל וידוי שאתה לא שומע כל יום מנערה בת 17 שנשמעת מבוהלת מאוד: "אנחנו רק בני 17 אבל עוברים לחץ של בני 50, עם טירוף לא הגיוני שגורם לחלק מאיתנו ללחצים נפשיים ולצלקות שילוו אותנו כל החיים. קח לדוגמא מה אני והחברות שלי עברנו בחופשת חנוכה. במקום ליהנות כמו כל נער ונערה בגיל הזה, למדנו כל היום ולא היינו רגועים כי ידענו שאנחנו חוזרים מהחופש ללחץ יומיומי של עבודות, בחינות ומבחנים. אין לנו חיי חברה, אף אחד לא יוצא בערב למסיבות ולאירועים, ואנחנו חיים ונושמים לימודים, לימודים ועוד פעם לימודים. אנחנו כל היום סביב המורים והמחנכת, כדי לשמוע מה הולך להיות, מתי העבודה הבאה, ואין לנו זמן להתאושש, רגע אחרי בחינה אחת, יש עוד בחינה אחרת".
ל' חושפת בפנינו פרט מדהים: "הגעתי למצב שאני בוכה כל יום, כי ממש קשה לי עם הלחץ הנפשי הזה. ניגשתי לרופא משפחה שלנו, וביקשתי מרשם לריטלין. אני לא סובלת מבעיות של קשב וריכוז, אבל הבנתי שריטלין יעזור לי להתרכז יותר בשיעורים ובבחינות הבגרות. אני מכירה לפחות עוד שלוש חברות שנוטלות אף הן ריטלין, וזה ממש עוזר. נעשה הכל כדי להצליח, גם במחיר של הבריאות שלנו, כי ברור לנו שבלי תעודת בגרות מושלמת, אי אפשר להצליח בחיים האמיתיים".
בלה רובין: "מכניסים את התלמידים לחרדות"
"מכניסים את התלמידים לחרדות", אומרת בלה רובין יו"ר ועד ההורים העירוני באשדוד בהתייחסה לסוגיה. "כשהתחילו להיבחן בכיתה י', זה קצת הוריד לחץ פיזי ונפשי. גם ככה יש על תלמיד לחצים, ואין צורך עוד להעמיס עליהם, זו רפורמה שאני לא יודעת איך תועיל. אנחנו מחוברים לפורום הורים ארצי, ושם מונתה חבורת אנשים שנפגשת עם שר החינוך ועם מנכ"לית משרד החינוך, על מנת לטפל בבעיות שצצו כתוצאה מהרפורמות. הם מנסים להניא אותם מרוע הגזרה ולשנות עד כמה שנצליח. השבוע דיברה איתי אימא לילד שהוא תלמיד טוב, עם ציונים טובים, שאמר לה שהוא 'נקרע'. אם תלמיד שיחסית לא אמור להתקשות בלימודים כי הממוצע שלו טוב אומר שהוא 'נקרע', אז מה יגיד מי שכן צריך להשקיע? צריך להיות קשובים לתלמידים, גם ככה אחרי סיום י"ב הם מתגייסים לשלוש שנים שירות צבאי, שגם בו יש לחצים, מיותר להכניס אותם סתם למתח".
"אני מגישה לבגרות 30 שנה במקצוע רב מלל", אומרת מורה מאחד המקיפים באשדוד, "ואני חייבת להגיד שהרפורמה הזו לא תיזכר לטובה, לא בקרב המורים ולא בקרב המפקחים, שחייבים ליישר קו עם הגרסה הרשמית של משרד החינוך, אבל בחדרי חדרים מסכימים איתנו. אם בעבר היו מאפשרים לתלמידי כיתות י' להיבחן באחד מהשאלונים באנגלית, מתמטיקה, לשון והיסטוריה, אז החל מהשנה הכול מתמקד בשנתיים של י"א- י"ב. פגיעה נוספת היא שעד השנה היו מספר אפשרויות לשיפור ציון ותיקון לנכשלים, הייתה בגרות חורף אם נבחנת בקיץ ונכשלת או התוצאה לא מצאה חן בעיניך. מעכשיו אין מועדי חורף פתוחים לכלל בגרויות אלא רק לאגף שח"ר, לכיתות מב"ר ואומ"ץ, לתלמידים מתקשים. מצד אחד, משרד החינוך רוצה להעלות את הממוצע של הבגרות, אז איך תלמיד ישפר את הממוצע אם הוא נכשל או קיבל ציון נמוך? הוא יחכה שנה שלמה למועד הקיץ, אבל בזמן הזה הוא יצטרך להשתלט על בגרויות חדשות של י"ב. אז מה הועילו חכמים? לדעתי זה בכי לדורות או לפחות בכי לדור הזה, כי בעוד שנתיים שיראו את הממוצע הנמוך, יבינו שטעו".
מורה אחרת מוסיפה: "כל ציון של מקצוע מחולק ל-30% למידה משמעותית או כמו שהמורים קוראים לה, 'הערכה חלופית', ושם נותנים לתלמידים להתפתח. המורה בוחר שאלת חקר, וזה יפה. אבל לקחת מקצוע שחולק עד היום לשנתיים, ולחבר לבחינה אחת, זה קשה מאוד. משרד החינוך טוען שצמצם את החומר לבחינה, אבל הוא הוריד בסך הכול שלושה פרקים. לתלמידים במגמות המובחרות קשה להתמודד עם המסה, אז מה יגידו התלמידים המתקשים? מי שניגש אל בגרויות החורף השנה הם בתי ספר שמגישים תלמידים מאגף שח"ר. כשכבה ארצית, כל תלמידי י"א נבחנים בקיץ. תלמיד במגמה עיונית שנכשל או קיבל ציון נמוך, וזו לא השאיפה שלו כי הוא רוצה ללמוד באקדמיה, יוכל לשפר רק בקיץ של י"ב. על מה מתהדרים שהפכו שתי תכניות לאחת? שאלתם תלמידים? דיברתם עם מורים? המשרד החליט על דעת עצמו. מי שלמעלה לא רואה את כאבם של אנשי השטח".
