חכם סידי מעדיף לפעמים את חברתה של כלבתו האהובה "זואי" על חברתם של אנשים. חיות, במיוחד כלבים, מרעיפים אהבת אמת ואין פה שמץ ציניות.
אבל עם כל האהבה הזו, לא יכולתי שלא להתכווץ בכיסא כשקראתי את הידיעה לפיה משפחת נתניהו, ביקשה להכניס את המזון עבור הכלבה שלהם קאיה להוצאותיה. זאת אומרת עלינו, הציבור. יש גבול. הגבול הוא קאיה והיא רק המשל.
זה בסדר שמדינת ישראל תממן ראש ממשלה (ולא משנה מאיזו מפלגה הוא), אותו ומשפחתו. אבל למרות שבעיניי חכם סידי הכלב או הכלבה, הם חלק מהמשפחה, יש דברים שנבחר ציבור שהוא אישיות, לא צריך לעשות.
עיני לא צרה בנתניהו, שיהיה לו ולשרה לבריאות עם שלושת בתיו, בירושלים, בקיסריה ועוד בית ראש הממשלה בירושלים (עכשיו אושרה תוכנית של מאות מיליונים להקמת מתחם בית ראש המשלה). אבל בתקופה הזו, תקופה כלכלית קשה מאוד של העם היושב בציון, שכל בוקר כשאני פותח עיניים ביפו ומביט לרחוב, אני רואה עוד ועוד אנשים שמתפרנסים מלחפש את מרכולתם ולעיתים מזונם בזבל, זה מוציא אותי מדעתי.
לא יקרה כלום אם משפחת נתניהו תכניס יד לכיסה הענק שלה (והוא ענקקקק…), ותוציא עבור הכלבה קאיה, את מזונה. אבל זו רק דוגמא. ראשי ממשלה, חברי כנסת וסתם אנשים שיושבים על הקופה הציבורית, איבדו מזמן את הבושה. לצערי, דווקא אלה אשר אין להם מרגישים מבוישים מהעובדה הזו שאין להם. חכם סידי כמורה בתיכון, ראה (ועזר) מספיק פעמים ילדים שמגיעים לביה"ס בלי אוכל, אז לדעת שגם אוכל לכלבה (ושוב זו רק דוגמא) יוצא מכיסנו, משאיר אותי לתהות האם זה לא מגיע לנו? כי אנחנו יושבים ושותקים.
לא חסרות דוגמאות לניצול של כספי ציבור לעניינים אישים של מי שקרוב לצלחת. גם אם זה חוקי, זה מסריח. ראו העלאת השכר בסך כ-1,000 שקלים לחברי הכנסת (הם לא חברים שלי, זה בטוח), כשהאנשים פה מוותרים על תרופות של עשרות שקלים בלבד. אבל מגיע לנו, כנראה מגיע לנו. אם אנחנו יושבים ושותקים אז זה מגיע לנו.
הגיע הזמן שתהיה נציגות אמיתית לאנשים שלא גומרים את החודש. הגיע הזמן שאנשים שחושבים כל היום איך לממן לילד טיול, יקבלו שר חינוך מבין, אמפטי. הגיע הזמן שאנשים שבוחרים לא לקנות לעצמם תרופה כי עדיף לחם, יקבלו שר אוצר שיידבר עבורם. הגיע הזמן שזוג שלא יכול לקנות דירה, יגלה כי יש מישהו במשרד השיכון שהיה עם עבר דומה לו שפועל למענו. מגיע, מגיע ומגיע ואין. מה יש? אוכל לכלבה על חשבוננו.
נציגי הציבור אינם מחוברים אלינו. אף אחד מהם לא נמצא במצב הזה. כששואלים אותם להון האישי שלהם, אז מדברים במיליונים, לא במאות אלפים ולא בעשרות אלפים. אז איך הם יכולים להרגיש מה עובר על אדם שמקבל כל דקה טלפון מהבנק על המינוס? פעם אמר לי מישהו חכם, שאינו חכם סידי, מי שחייב מאה אלף שקל לבנק, נמצא בבעיה, אבל מי שחייב מאה מיליון שקלים לבנק, הבנק בבעיה…
הגיע הזמן שיהיה לנו נציג שידבר בקול שלנו. איך יכול אדם להיות נציג ציבור אם הוא מחזיק בהון כזה? מה לו ולנו? ואל תגידו לי שאני נאיבי, פעם ראשי השלטון שלנו לא היו בעלי הון כאלה. תראו את מנחם בגין, מראשי הממשלה הגדולים בדורנו (וחכם סידי מעריצו מילדות), האיש הביא שלום… והחזיק בדירה בדמי מפתח בתל-אביב. דירת מרתף, לא וילה.
לצערי, בנושא עושק העם אין ימין ואין שמאל, אין חרדים ואין חילוניים, כולם חוגגים בזמן שאנחנו בוכים והגיע הזמן להבין שאנחנו, או חלק מאיתנו בוכים, לא עומדים בנטל העומס שמפילים עלינו נבחרנו… בזמן שהם על חשבוננו מממנים אוכל לכלבה. או כל דבר אחר שיכול לצאת מכיסם העמוס. תזכרו, הכלבה קאיה היא המשל, הם הנמשל. למה לא לחגוג אם אפשר? הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם? מטומטמים אנחנו לא, פראיירים כן!
אתם הרי תמשיכו לשבת ולשתוק. בבחירות הבאות שוב תצביעו לפי ההרגלים שלכם. תשכחו מהר מאוד שרק ימים ספורים לפני כן, חזר לכם הצ'ק, לא היה לכם לתת לילד כסף לספר או לבילוי עם חברים, או אין לכם כסף לשכירות החודש. מיד תצאו לרחובות ותאבקו למען המפלגה שלכם, כאילו אתם בובות על חוט. חבל.
הכלבה קאיה מסמלת בעיניי את הריחוק של ראש הממשלה ואנשי הציבור מהעם. אנשים כמו חכם סידי וכמותכם, לא היו חושבים בכלל לממן משהו אישי, כי הם יודעים שזה לא שלהם. אל תצקצקו בלשון (וחלק מכם מצקצק אני יודע), ותגידו אם היית שם גם אתה היית עושה, אז התשובה היא לא. ממש לא. אפילו לא קרוב. כי נבחר ציבור הוא קודם כל סמל, מודל ציבורי ואח"כ איש פרטי. נתניהו ולא רק הוא, צריך להבין, שדברים אישיים לא צריכים לצאת מכיסו, הם חייבים לצאת משם. למה? ככה. כי ככה זה במדינה מתוקנת.
אלא אם כן תגידו לחכם סידי שאנחנו לא במדינה כזו…
שבת שלום!
