הכנסת ציינה ביום שלישי האחרון את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, בשורה של דיונים בוועדות הכנסת השונות במהלך כל הבוקר, בקיום כנס מרכזי עם עדויות של אנשים החיים עם מוגבלויות, מופע מיוחד, ומאוחר יותר גם בדיון במליאה. מי שיזמו את סדר היום הזה הם חבר הכנסת תושב אשדוד אילן גילאון, וחברת הכנסת קארין אלהרר. גילאון אף קרא לכל מי שרוצה להגיע ולהשתתף באירועי היום השונים, לשלוח אליו למייל פרטים אישיים. הנגישות מבחינתו היא אידיאולוגיה, בין אם מדובר באנשים עם מוגבלות ובין אם מדובר בנגישותו האישית אל מול הציבור.
ח"כ גילאון מכהן כיושב-ראש ועדת משנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולקראת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות, וביחד עם עמותת "נגישות ישראל", נערכה בכנסת ארוחה שבה הוזמנו להשתתף הח"כים כשבכל פעם חוש אחר שלהם מוגבל. פעם עם כיסוי עיניים, פעם בחרו מנה מתפריט כשאוזניהם אטומים, ופעם בחרו מנה עם כפפות מגבילות תחושה. "בשבילי ובשביל שאר חברי הכנסת שהשתתפו זו הייתה חוויה יוצאת מן הכלל", הוא אומר, "שאפשרה ולו לרגע אחד להיכנס לנעליהם של אנשים עבורם גם פעולות פשוטות כמו לאכול ולשתות הן אתגר כל יום מחדש. הכנסת שיגרה אמירה ברורה וחשובה של סולידריות עם ציבור גדול של אנשים בישראל החיים עם מוגבלויות, ויש לכך חשיבות אדירה בעיניי. בבסיס תפישת הנגישות שלי אני מאמין כי על המרחב להנגיש עצמו לטובת האדם, ולא להיפך. לכן חובה על המחוקקים לעשות הכול כדי שהמרחב הציבורי יהיה אפשרי לכל אדם. מדי יום אנו עדים לפניות רבות של אנשים עם מוגבלויות החווים קשיים מול מוסדות או מול מרחב ציבורי שאינו נגיש, ומול מערכת אנושית אטומה שאינה נגישה. הגורם מספר אחד לנגישות הוא האדם, ואני מקווה שהחוויה תעזור לעצב את התודעה של המשתתפים ואת היוזמות העתידות לצאת מבית המחוקקים. צריך פשוט לחשוב נגישות. ומכיוון שאי אפשר לחוקק חוק שאנשים יהיו בני אדם, צריך, ואני חוזר ואמשיך לחזור על זה בכל הזדמנות, לעשות הכול כדי להנגיש את המרחב לאדם ולא את האדם למרחב".
בתור תושב אשדוד, המרחב בה מונגש לאדם?
"אשדוד ממוצעת לגמרי, יש הרבה מה לעשות. הייתי יום אחד בכנס נגישות באשדוד, ויכול להיות קצת יותר קשב. יש ערים שמדגישות יותר נגישות, אבל הכי גרועה היא ירושלים, זה סדום ועמורה של המקום הכי לא נגיש".
דיבורים לחוד ומעשים לחוד
אני אומרת לח"כ גילאון שזה קצת צורם בעיני שמצד אחד מקיימים דיונים בוועדות הכנסת, מציינים בכנסת את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ומנגד יושבים ודנים באותן הוועדות ח"כים שהתנגדו לחוקים שהוא ניסה להעביר למען הציבור הזה, כמו ההצעה האחרונה להשוות את קצבאות הנכים לשכר המינימום. להזכירכם, לפני כשבועיים ניסה גילאון להעביר את הצעת החוק, והיא נפלה על חודו של קול. "44 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק שלי להשוואת קצבאות הנכים, 45 התנגדו. עוד שני תומכים והיינו מצליחים לעשות כאן צדק היסטורי עם ציבור עצום שנאלץ לחיות מקצבה עלובה", הוא אומר. "סיעת 'הבית היהודי' היא הסיעה היחידה שאיש מחבריה לא חתם על הצעת החוק שלי. מכל שאר הסיעות כן, מ'הבית היהודי' לא". גילאון אף פרסם את רשימת מצביעי הנגד, שאפשרו "להמשיך את העוולה שדנה ציבור כל כך גדול של אנשים לחיים בחרפה", כדבריו. "יש בישראל אנשים שנאלצים לשרוד חודש שלם עם קצבה בלתי אפשרית של 2,400 שקל, ולפעמים עוד פחות מזה. המצב הזה מחייב תיקון. אנחנו נאבקים על המחייה בכבוד של לפחות 200 אלף איש בישראל".
מה אתה מתכוון לעשות?
"מנסה להעלות את ההצעה שוב ושוב. מי שעוקב אחרי יודע שהצעות החוק שלי באות לחלק ליותר אנשים. היום אנחנו חיים בכלכלה שיותר אנשים מקבלים פחות, ופחות אנשים מקבלים יותר. לכן בדרך כלל קשה להעביר את הצעות החוק, אבל אני מעלה אותם בכל שישה חודשים עד שיתקבלו. הצעתי לשרי הממשלה שייקחו את הצעת החוק ויהפכו אותה להצעה ממשלתית. שייקחו את הקרדיטים לעצמם, ויעשו פעם חלוקה צודקת. לא צריך להכביר בהסברים למה ההצעה הזו כל כך חשובה ודחופה. למעלה מ-200 אלף איש בישראל הם אנשים עם מוגבלויות המוכרים על ידי הביטוח הלאומי. הקצבה המקסימאלית שלהם מגיעה ל-2400 שקל בחודש. מה אפשר לעשות עם הסכום המצחיק הזה? לא הרבה. והוא אמור להספיק לדיור, תחבורה, תשלומי חשבונות, אוכל, תרופות, ושאולי יישאר גם משהו לפנאי ותרבות.
אבל הסכום המגוחך הזה רחוק מלהיות מספיק. לכן ההצעה שלי מבקשת דבר פשוט, שקצבאות הנכים יוצמדו לשכר המינימום. כששכר המינימום עולה, גם הקצבאות עולות. ובכלל, להפסיק לחשוב שאנשים יכולים להתקיים מסכומים כאלה, כי זה פשוט מנותק לחלוטין מהמציאות. הגיע הזמן שמישהו יתחיל לספור אותנו, בנגישות, בקצבאות, בחלוקה הוגנת ושוויונית. מוגבל זה לא סטטוס נרכש. אם אתה עובר לא נכון את הכביש או לא קיבלת חיסון בזמן, תהפוך למוגבל. כולם מוגבלים או לצמיתות או לפרקים או שיהיו או שיש מישהו במשפחה. לכל אחד יש סיכוי פי מיליון להיות מוגבל מאשר להיות יצחק תשובה".
לפני כן נפלה עוד הצעה שלך, על מע"מ אפס לתרופות. מי התנגד להצעה?
"רק עוד 11 תומכים והצעת החוק שלי למע"מ אפס על תרופות הייתה עוברת.11 קולות למשל של חברי הכנסת מהליכוד או מש"ס, שמע"מ אפס על מוצרי יסוד הייתה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של שתיהן. תרופה היא מוצר יסוד כי למי שנזקק לה אין באמת בחירה. גם 11 הקולות של חברי הכנסת מ'יש עתיד', שנעדרו אחד-אחד מההצבעה, היו יכולים לעזור כאן. אבל דיבורים לחוד, הבטחות לחוד, ומציאות לחוד. מדברים על השקופים, על מעמד הביניים ועל המוחלשים, ומצביעים נגדם. לקחת מס על רווח זה דבר אחד, אבל אי אפשר לקחת מיסים מהפסד של אנשים. והרי ככל שאתה יותר חולה, אתה יותר משלם, זה לא הגיוני. ביוזמתי וביוזמת חבריי, איימן עודה אלי אלאלוף ומאיר כהן, הכנסת ציינה את יום המאבק בעוני, שנפתח בשורה של דיונים בוועדות הכנסת השונות, ובכנס בו השתתפו למעלה מ-300 פעילות ופעילי ארגונים חברתיים, אנשים החיים בעוני ואנשי מקצוע.
כן, אלו ימים קשים שדוחקים את הסוגיות החברתיות, או את מה שאחרים קוראים לו 'החיים עצמם', לפינה. אבל החיים עצמם נמשכים, וכשהם עוברים בעוני מחפיר, בקושי יומיומי ובדחק בלתי נגמר, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לתקן אותם. אנחנו מקיימים את היום למאבק בעוני מדי שנה, ומדי שנה העוני מסרב להיעלם. עוני הוא תוצאה של מדיניות, של חלוקה לא צודקת של העושר. כשמעט מדי מקבלים יותר מדי, וכשיותר מדי מקבלים מעט מדי, זה העוני בדיוק. צדק חלוקתי הוא המפתח לחברה צודקת, והסדר מדיני שיבטיח ביטחון הכרחי כדי לאפשר זאת".
הילד פלורין גולדשטיין הפך ללוחם אילן גילאון
אילן גילאון (59), חבר כנסת מטעם סיעת מרצ ויו"ר הסיעה, מכהן, כאמור, כיושב-ראש ועדת משנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אך הוא גם חבר בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת משנה לעניין מעמד הקשיש. הוא יושב ראש של השדולות לדיור, למאבק ביוקר המחיה בישראל, לשוויון בבריאות, והשדולה למען זכויות אנשים עם מוגבלויות. כמו כן הוא חבר בשדולות למחלות נדירות ומחלות יתום, למעמד האדם העובד בישראל ולמען הביטחון התזונתי בישראל. גילאון נולד במולדובה הרומנית בשם פלורין גולדשטיין, בנם של אברהם ורחל. בגיל 7 חודשים לקה במחלת הפוליו, אשר גרמה לו לנכות ברגלו, והוא מסתייע מאז במקל או בקלנועית. בשנת 1965, בהיותו בן תשע, עלה ארצה, יחד עם משפחתו, לרובע ג' באשדוד.
בצעירותו היה חבר תנועת "השומר הצעיר". מאוחר יותר עיברת את שמו לאילן גילאון. תחילה סירב צה"ל לגייס אותו בשל מצבו הרפואי, אך לבסוף התקבל בגיל 24 לשירות מקוצר בהתנדבות, שאותו עשה בחיל החינוך. למד לתואר ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלימו. כמו כן, היה מראשי תא השמאל "קמפוס" באוניברסיטה העברית. בין שאר עיסוקיו, ערך והנחה תוכניות בטלוויזיה המקומית של אזור השפלה, הגיש יחד עם חגי סגל את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת, ופעם בשבוע החליף את נתן זהבי בתוכנית "זהבי עצבני" ברדיו ללא הפסקה. בין שתי כהונותיו כחבר הכנסת פתח מסעדה באשדוד בשם "בית העם". בשנת 1993 רץ למועצת עיריית אשדוד מטעם מרצ והתמנה לתפקיד סגן ראש העיר, שם החזיק בתיק החינוך העירוני ופעל להגדלת התקציב ופיתוח פרויקטים חדשים. בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1999, שנה בה נבחר לכנסת מהמקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת החמש עשרה. גילאון מקדיש את רוב עבודתו בכנסת לעניינים חברתיים.
הוא העביר בעבר חוקים ותיקונים לחוקים, ביניהם תיקון לחוק ביטוח לאומי המשפר את זכויות הנכים, וחוק המחייב לשלם שכר מינימום למלצרים, ללא קשר לתשר שהשאירו הסועדים, הרחבת חוק שוויון זכויות לנכים, והכללת הפרק הדן בנגישות מבנים לנכים, פעל לסגירת המוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים, בתחילת 2014, בעקבות העתירה שהגיש לבג"ץ ביחד עם מחוקק חוק הדיור הציבורי רן כהן, ניתן לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם והחל יישום החוק לאחר 15 שנות הקפאה, וכן העביר תיקון לחוק זכויות יוצרים, המנגיש יצירות ספרותיות וחומר כתוב לעיוורים וללקויי ראייה ללא צורך בקבלת הסכמת בעלי הזכויות. בשנת 2013 הוענק לגילאון אות "יקיר אקים" על פעילות יוצאת דופן למען אנשים בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים. בשנת 2014, הוענק לו גם אות יקיר האגודה לזכויות החולה לשנה זו, על תרומתו ופועלו למען הרפואה הציבורית.
על איזו הצעת חוק אתה עובד עכשיו?
"על תג נכה ביומטרי שלא מפעילים על פי מכונית אלא לפי האדם המוגבל. מכיוון שהרבה משתמשים בחניית נכים שלא כדין, אין חנייה הולמת במקומות הצפופים. מכונית תוגדר כבעלת תג נכה, אם הנכה אכן יהיה בה. זה לא מוגבל למכונית אחת, כל רכב שהאדם ייסע בו יהפוך לרכב בעל תג נכה, ומצד שני הבעלים של מכונית לא יוכל להשתמש בתג, אם הנכה אינו נמצא בה".
אתה חושב שתצליח להעביר את ההצעה?
"אני מקווה שההצעה תעבור, כי זה מטורף להתנגד. יש לי הוראת קבע, כל חצי שנה אני עולה מחדש עם הצעת חוק שלא עברה, עד שנפיל את החומה. יש פה מדיניות קפיטליסטית חסרת רסן, אנחנו בושה ל-OECD. מה ששוויוני אנחנו מקום אחרון, מה שלא שוויוני, אנחנו במקום הראשון. כל החוקים שלי צודקים לפי תורת משה מסיני. החמדנות היא האויב הכי גדול שלנו. אני לא אומר לאנשים להסתפק במועט, אבל תסתפקו במה שאתם צריכים, ואז גם השאר יוכלו להסתפק במה שהם צריכים".
