על המזל שלנו יומיים לפני הטיסה שלנו התרסק המטוס האזרי. חשבנו אולי לבטל כי טסנו עם אותה חברה 'אזרבייג'ן איר', לבאקו, בירת המדינה. אי אפשר היה לבטל כי הכל כבר שולם. האמת, מזל שלא ביטלנו, טסנו וחזרנו בשלום… אבל עם מטען של זיכרונות, כמעט כולם טובות. מה זה טובות, מצוינות.

רבים שאלו אם השתגענו, לטוס למדינה מוסלמית? ועוד בימים אלה? אז רק שתדעו שבאקו, היא עיר שהאסלם לא ניכר בה, אין בה מסגד, לפחות לא במקומות המרכזיים, ובכלל באקו נראתה כמו כל עיר אירופאית (והיא כזו) מלאה בקישוטים לקראת הכריסטמס. אגב היה שם חופש לכריסטמס. אפשר להגיד שהאסלם בולט בישראל הרבה יותר מאשר בבאקו… ואנחנו לא מגזימים. אז שבו, שימו חגורות בטיחות "וטוסו" איתנו לאחד המקומות שכדאי לכם לבקר. ולא, לא היינו אורחים של אף חברת טיולים… המדריך המלא למטייל הישראלי והאשדודי (ובסיום יש קשר "משפחתי" לאשדוד) – מה לעשות ומה לא בבאקו בירת אזרבייג'ן.

קבלת פנים

בימים האלה יש ישראלים רבים שמסתירים את הזהות שלהם. חוששים מהתגובות. באקו אוהבת את הישראלים. אבל ממש. הסיבה, אנחנו עזרנו להם במלחמה שלהם נגד ארמניה השכנה. ישראל הייתה בצד שלהם בעיקר צבאית, והם לא שוכחים את זה. כל מקום, כולל בביקורת הדרכונים, ששמעו שאנחנו מישראל מיד חייכו והמילה הראשונה שאמרו… נשבע לכם לא נגענו הייתה  – "נתניהו". הם מעריצים אותו. נהג המונית אמר לנו: "נתניהו אמר אזרבייג'ן וישראל הם אחד". מהבחינה הזו אתם מסודרים. לא ראינו צל של הפגנה פרו פלסטינאית.. אפילו לא דגל… וטוב שכך.

אוכל

צריך להתרגל לאוכל בבאקו. היו לנו ציפיות גבוהות. האוכל במלון היה מצוין (טוב הילטון – במחיר של אכסניה פלוס באילת). בחוץ פחות התחברנו. אורז, תה ומתיקה יש פה בשפע וטעים טעים (תהיו חייבים לאכול אורז ולשתות תה), אבל בשר ובצקים, אפשר בלי. יש כמובן את כל רשתות המזון הרגילות, אז אפשר להסתדר. אל תתפתו לרשת מזון מקומית, זה אותו הטעם.

כסף

הכסף המקומי באזרבייג'ן, נקרא – מאנאט. 1 מאנאט שווה 2.14 שקלים. בגדול 1 שלהם 2 שלנו. המחירים אינם נמוכים, אבל גם אינם גבוהים מידי (טוב ישראל היא מהארצות היקרות בעולם). לדוגמא  15 שקל קפה 12 שקל תה. עוגה 25. דומה לכאן. כך גם בבגדים. אתם יכול לפרוט יורו ודולרים במלון או בחניות של חלפנים (צ'יינג'). עדיף במקום מסודר.

ניידות
כאן יש דבר אחד בלבד להגיד לכם. תורידו את אפליקציית בולט (BOLT). העלאה מאוד פשוטה. באקו מלאה ברכבים שמגיעים אליך בהזמנה. המחיר שליש ממונית. באקו פקוקה מאוד. אבל מאוד מאוד. הנסיעה בתוך העיר יכולה לארוך גם 30 ו-40 דקות לקילומטרים בודדים. בולט יפתור לכם הרבה בעיות ויחסוך כסף. אגב לא מומלץ לסגור באופן קבוע עם אותו הנהג, כמו שישראלים אוהבים. זו בכל זאת ארץ זרה. בכל פעם נהג אחר.

גאווה לאומית

האזרים אוהבים את המדינה שלהם והנשיא שלהם. שם לא תמצאו הפגנות כמו נניח בקפלן. התמונה של הנשיא לשעבר היידר אלייב בכל מקום. אפילו יש מוזיאון על שמו שבנוי בצורת חתימתו. החליף אותו ב-2003 בנו אילהם. לא תשמעו טרוניה על כך. עוד דבר בולט הוא תמונות חיילים. במקומות שונים בעיר ומחוצה לה, ברחבי אזרבייג'ן, יש תמונות של חיילים התלויות בצורה בולטת. אלה חיילים אשר נפלו במלחמה מול ארמניה.

בילוי

אם אתם אוהבים מוזיאונים יש מלא, מוזיאון השטחים, מוזיאון היידר אליאב מוזיאון הספרים המיניאטוריים וזו רשימה חלקית. גם קניונים יש הרבה, קניון 28, קניון דניס, קניון בולוואר קניון בסגנון דובאי ועוד. אם אתם אנשי בילויים אז המקום שלכם הוא רחוב ניזאמי (שם שחייבים לשנן). שם יש מסעדות, ברים, מועדונים, אבל חשוב שתבדקו לפני זה לאיזה מועדון אתם נכנסים, בוודאי כתיירים.

אפשר לנסוע גם לעיר העתיקה, היא יפה, אבל לאחר שעתיים תמצו אותה. כל המקומות ההיסטוריים יפים, אבל מהר מאוד תרגישו שזה מספיק. יש מקומות בעיר העתיקה ששווה לשבת בהם מסעדות ובתי קפה. לא זול (ראו מחירים) שם, אבל הם לא רעים בכלל… אגב, אם תלכו שם לבית קפה/מסעדת קראוון תגידו שמשה סידי שלח אתכם.. סגרנו עם בעלת המקום על הנחה עבורכם.

עוד דבר שניתן לעשות הוא לנסוע לבית הכנסת האשכנזי (ככה הוא נקרא נשבע לכם) בבאקו ליד רחוב ניזאמי, שהוא למעשה של הקהילה הגאורגית (נשבע לכם בגוגל זה נקרא בית הכנסת האשכנזי). יש אבטחה בחוץ וזה רגע טוב להתחברות והנחת תפילין אם אתם בעניין. לי זה עשה טוב לנשמה, הטעין להמשך.

במהלך הסיור בעיר העתיקה הייתה עמדת מכירת מזכרות וצילום עם כובעים אזרים. כששמע בעל הדוכן שאנחנו מישראל, מיד אמר: "קוראים לי גושקאר. אח שלי ידאייר סולימנוב גר באשדוד. תמסור לו דרישת שלום ממני. צילמנו בכדי שתאמינו… אגב ידאייר סולימנוב מוזמן ליצור קשר עם אחיו…

חשוב להגיד. לא פחות תענוג גם סתם להסתובב בבאקו. העיר עצמה מספקת הרגשת עיר באירופה, עם כל המשתמע מזה. באקו היא לחוף הים הכספי, אז יש טיילת מצוינת להסתובב בה. גם מגדלי "הלהבה" מרשימים, אבל בעיקר בלילה ומרחוק כי אז רואים אותם יפה יותר. בכלל, העיר נקייה מאוד, אז התענוג גדל.

שווקים

אפשר להסתובב בבזארים הפרוסים ברחבי העיר. אנחנו היינו בבזאר הירוק, הדבר הבולט הוא הפשטות והסדר של הפירות והמתוקים. יקלטו שאתם תיירים וכבר יציעו לכם הכל. גם קצת מעל המחיר. אפשר להתמקח, אבל בתנאי שאתם רוצים לקנות.

סיורים

יציעו לכם סיורים מחוץ לבאקו. יש לא מעט. אנחנו בחרנו בגאבלה, עיר קרובה לגבול הרוסי, עיר סקי. נסיעה של כ-4 שעות מבאקו. הסקי נהדר והמסעדה, שייקחו אתכם אליה, לא רעה בכלל. אבל ויש אבל גדול מאוד. מדובר בנסיעה של 4 שעות לכל כיוון, בשביל 3 שעות של תיור, על דרך חתחתים ואבנים, אם אפשר לקרוא לה דרך. אבנים יש דרך אין. נשבעים לכם. מחוץ לבאקו המדינה נראית עולם שלישי שנתקעה בין שנות ה-70 ל-80. אנחנו סבלנו בנסיעה שרובה בלי כביש רק עם בורות, כאילו זו עזה (הגב הלך לנו וגם הקיבה), כולל ירידה ועלייה מהר בלי אור בערפל ובלי, שלטים ודרך סלולה. כשהגענו חזרה ברכנו הגומל. אפשר לוותר. אולי רצוי.

מזג אוויר

תלוי מתי אתם מגיעים. אנחנו היינו בחורף, סוף דצמבר. היה קר, אבל נסבל. הטמפרטורה נעה בממוצע בין 7-11 מעלות. תיקחו מעיל וסוודר וקצת בגדים חמים ואתם מסודרים… כמו באירופה.

הציון שלנו לבאקו הוא 8 באופן כללי 9 בגלל היחס לישראל ולישראלים.אזרבייג'אן