ילדים זה ברכה ילדים זה שמחה, ילדים זה הדבק והמהות של המשפחה. כשאני חושבת ומנסה לתאר רגע מאושר בחיי, זה תמיד חוזר לרגע בו ילדתי כל אחד מילדי. זה הרגע בו חבל הטבור ניתק ואת שומעת את בכיו של תינוקך, זה הרגע שאת מבינה, כי את זו שנתת חיים לילדך.
והילד הזה הגיע לעולם מבלי שביקש או דרש, זו את ואישך, שהחלטתם להביאו ולהפוך למשפחה של ממש. ואת האם ואישך האב, הבטחתם לו הבטחה שבלב, שתשמרו עליו תמיד מכל פגע או כאב. ואנו ההורים חייבים בכל מצב ובכל זמן, לא להירדם בשמירה ולשמור על העולל הקטן.
להיות הורה זו עבודה שלא תמיד יש בצדה שכר, זו עבודה קשה מאין כמותה, מלאת אחריות בעיקר. כמעט מדי יום אנו מוצאים את עצמנו עדים, לתאונות רבות בהן מעורבים ילדים. וכשהתאונות מסתיימות במותו של ילד קטן, יש אומרים שההורים קיבלו את עונשם כמובן.
אני פשוט לא יכולה להבין ולא יכולה לעכל, איך קורה שילד קטן שוחה בבריכה והאב כלל וכלל לא מסתכל? איך יכולה אמא לשבת על שפת בריכה, לפטפט עם חברתה, כשבאותן דקות ממש, טובעת במים בתה?
איך ייתכן לשכוח ילד ברכב, להיצלות באש הגיהנום, ולהיזכר בו לאחר כמה שעות פתאום? "זה יכול לקרות לכולם", יש אנשים שיאמרו, ואני טוענת שיש דברים שאסור שיקרו. אני לא קוראת לזה תאונות, אני מכנה את זה חוסר אחריות. חוסר אחריות של הורים, שהניחו לילדם למות.
אם חלמת להיות רופא, עורך דין או אפילו שרברב, ללמוד ולקבל תעודה אתה חייב. אתה צריך ניסיון, לפני שתהיה מוכר, ורצוי מין הסתם, שבתחומך תהיה מוכשר. אך יש מקצוע אחד ויחיד, בשבילו אתה לא צריך ללמוד, אתה יכול להיות אפילו מטומטם. אף אחד לא דורש ממך תעודה, או בודק את כשירותך, אתה יכול להיות הורה- מתי שרק מתחשק לך.
אף אחד לא ישאל ולא יבדוק בציציות, כמעט כל אחד יכול להיות הורה, גם אם כל חייו עשה שטויות. אני אפילו לא מדברת על מקרים מסובכים, על הורים שלא הייתי נותנת להם לגדל חסה בשטחים. אני מדברת על אותם הורים שהחליטו להביא ילדים לעולם, והבטיחו בחום ובאהבה לעטוף אותם, להגן עליהם מפני רע, בעולם הלא כל כך מושלם.
הקיץ הגיע, הילדים בחופשה, זה לא פשוט. בחרתם להיות הורים, אז עליכם כל האחריות. אתם נשבעתם בשבועה שלא כתובה, לשמור על הקטנים האלה ולעטוף אותם באהבה. נכון שזה קשה ולעתים מסובך, אבל ידעתם, לא? משהו אחר לכם הובטח? אם הדבר היה תלוי בי ועכשיו ברצינות, אני הייתי נותנת רישיון להורות. הרי זה כל כך הגיוני וברור מאליו, שלא כל אחד ראוי להיות אם או אב. ילד אינו צעצוע, זו מתנה יקרה מאין כמותה, מתנה שעליכם לשמור, לטפל ולטפח אותה.
אנא, טפלו בילדיכם באהבה, שימרו עליהם. כי מה הם חיינו בלעדיהם?
