פסק דין שהתקבל לאחרונה, חייב את חברת "הפניקס" לשלם את מלוא הפיצויים לבעל האלמן, לאחר שהחברה הסכימה לשלם לו בתחילה רק כמחציתם. מהתביעה אשר הגיש עו"ד דוד פייל בשם הבעל, נטען כי בני הזוג חתמו בחודש ינואר 2004 על חוזה הלוואת משכנתא עם בנק לאומי למשכנתאות, לצורך רכישת נכס מקרקעין להשקעה. לשם קבלת המשכנתא נדרשו בני הזוג לרכוש ביטוח חיים, אשר ישועבד לטובת הבנק, כך שבמקרה של פטירת אחד מבני הזוג, תשולם יתרת המשכנתא לבנק, והסכום הנותר יועבר לבן הזוג שנותר בחיים.
חברת הביטוח "הפניקס" הנפיקה לבני הזוג שתי פוליסות ביטוח חיים, בסכום כולל של 1,396,000 שקלים. אך למרבה הצער, בחלוף למעלה מ-5 שנים לאחר רכישת פוליסות הביטוח, באוקטובר 2009, נפטרה האישה כתוצאה ממחלה קשה.
לאחר פטירתה פנה בעלה לחברת הביטוח, על מנת לקבל את תגמולי הביטוח, אלא שלהפתעתו, חברת "הפניקס" הסכימה לשלם לו רק חלק קטן מהתגמולים המובטחים בפוליסה. במכתב ההסבר לסירוב, טענו נציגי חברת הפניקס כי המבוטחת לא גילתה את כל האמת בהצהרת הבריאות שעליה חתמה טרם הצטרפותה לפוליסה.
בהצהרת הבריאות, שכללה 6 שאלות בלבד, השיבה המבוטחת בשלילה לשאלה האם אושפזה בבית חולים ב-3 השנים האחרונות, וזאת למרות שכן אושפזה.
"אי מסירת מידע מהותי זה מהווה לכאורה פעולה בכוונת מרמה, כאמור בחוק חוזה הביטוח", נטען במכתב הסירוב של חברת "הפניקס". בפניקס הוסיפו, כי אילו מידע זה היה ידוע לחברת הביטוח, הייתה מתקבלת המבוטחת לביטוח, בתוספת דמי ביטוח בשיעור של 150%.
"מחלת האישה אובחנה רק 3.5 שנים לאחר רכישת הביטוח"
בצר לו, פנה בעלה האלמן של המנוחה לסיועו של עו"ד דוד פייל, שהגיש בשם הבעל האלמן תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, ובה תבע לחייב את חברת "הפניקס" לשלם את מלוא סכום הפיצוי המגיע לבעל על פי הכתוב בפוליסת ביטוח החיים של אשתו.
בכתב התביעה נטען כי קיימים פגמים בהצהרת הבריאות שעליה נדרשה לחתום המנוחה. כך למשל, נטען כי ההצהרה כתובה בעמוד אחד בפונט זעיר, לאורך 6 שורות צפופות בלבד, מנוסחת באופן לקוני, כוללני וגורף, וכן טופס ההצעה אינו נושא חתימה.
בנוסף נטען, כי בהצהרת הבריאות כמעט שאין מקום לרישום הערות, והיא אינה מזמינה את החותם לקריאה ולהתייחסות רצינית ומעמיקה. "בהצהרת הבריאות לא נשאלו שאלות, ומכאן שלא היה מקום לתת תשובות", טען עו"ד פייל בכתב התביעה.
כמו כן, טען עורך הדין כי האישה לא פעלה במרמה כשהצטרפה לחוזה הביטוח, שכן היא נפטרה ממחלה שאובחנה רק כעבור למעלה מ-3.5 ממועד הצטרפותה לפוליסות הביטוח.
בית המשפט קבע: לא הייתה כוונת מרמה מצד המבוטחת
בטענת התביעה תמך פרופ' דוד עזרא, רופא מומחה ברפואה פנימית. במסגרת עבודתו, טיפל פרופ' עזרא במנוחה וזכר אותה היטב. הוא העיד, כי במהלך 2003 אושפזה המנוחה במחלקה מספר פעמים, לצורך בירור רפואי של מחלת חום. למרבה הצער, החל בשנת 2007 המחלה השתנתה, והופיעה מחלה חדשה, שעוררה את כל הסיבוכים שהובילו למותה.
לסיכום קבע פרופ' עזרא, כי המנוחה נפטרה לא כתוצאה מהעבר הרפואי שעליו לא הצהירה בהצהרת הבריאות, בעת החתימה על פוליסות הביטוח.
בית המשפט קבע כי אמנם חובת הגילוי היזום חלה על המבוטחת במקרה זה, מאחר שהייתה לה מודעות כי הנושאים שאותם לא גילתה בהצהרת הבריאות הינם מהותיים, אך עם זאת קיבל את עדותו של פרופ' דוד עזרא, וקבע כי אין מדובר במרמה מצד המבוטחת.
"המסקנה היא כי המנוחה הייתה זכאית לכל סכום הביטוח, אשר חלקו היה משועבד לבנק", פסק בית המשפט והורה לחברת "הפניקס" לשלם לבעלה של המנוחה את ההפרשים בין התגמולים ששולמו עד כה, לבין אלה המגיעים בפועל, בסך של מעל מליון ש"ח, ובתוספת ריבית והצמדה. בנוסף, חייב השופט את חברת הפניקס בתשלום הוצאות המשפט של התובע, וכן בהוצאות משפטיות בסכום של 245,000 שקלים, כולל ריבית והצמדה.
