לא יכולתי, זה לא הניח לי. הייתי חייב להגיד את מה שהיה על ליבי, כאילו מה שיושב לי יותר נכון (לפחות אצלי), באזור הקיבה. הייתי חייב להגיד לגברת ד', מה שהיה לי באותו הרגע. משהו שהרגשתי מתקתק לי במח, כאילו עוד רגע זה יתפוצץ, ואף אחד לא יעצור את זה בזמן…גם אם אח"כ יהיה בלגן, חבל על הזמן…
אז התקשרתי, יריתי, ואחרי הדי הפיצוץ שנשמעו עד עור התוף שלה, השתרר דווקא שקט, שכלל בסוף גם צליל שהוסיפה חברת הטלפונים במיוחד לרגעים האלה….צליל הניתוק. כמובן שלקח לי כמה שעות טובת (האמת פחות טובות), בכדי ל"חבר" את הגברת ד' חזרה אלי, אבל הקיבה שלי נרגעה. ואצלי שהקיבה לא סוערת, הנפש "בחוף מבטחים"…כל אחד והאיבר המחובר לו לשם…ואני שם את הראש היפה שלי, שזה ככה אצל לא מעטים….רואה את הנהון הקיבה שלכם…רואה…
מהפסקה השלישית קהל הקוראים נחלק לשניים. אלו שמסכימים איתי בפה מלא, ואלה שמסכימים איתי וממלאים את פיהם מים…אני מדבר אל ועל הגברים עכשיו, "רסיסי הגברים" מוזמנים לקרוא את לאישה או את, או כל דבר אחר שמסתיים בטיפים לאיפור והיגיינה…ולהמשיך להתחבר לצד הנשי שלהם.
הגברת ד' טענה אח"כ שאני "עוף מוזר" (עלאק אמרה ,עוף מוזר…אמרה לי כמה אני כזה וכזה ועוד קצת כזה עם מילים שלא תכתבו באף ברכה, לאף אחד, אף פעם), ושהרוב היו שותקים ומכילים. אבל אני לא כלי, אני לא יכול להכיל, וגם אם הייתי יכול, התכולה שלי מתמלאת במהירות שיא. אני חייב לרוקן…אצלי זה מתרוקן מהקיבה, דרך הראש אל הפה…מה לעשות.
רגע רגע, ברור לי ששילמתי, משלם ואשלם את המחיר. אבל המחיר להישאר עם זה בפנים עמוק, יקר עבורי יותר. זה לא נותן מנוח. אפילו בזמן נהיגה אני שואל את עצמי אם אני נוהג נכון. לפי ה"תמרורים" הפנימיים שלי, כשאני שותק ולא מוציא את זה החוצה. בסוף (איזה בסוף, עוד בהתחלה), חוסר השקט שלי מנצח ואז אני שולף את "אקדח המילים", יורה, "פוצע" את כולם, כולל את עצמי, ורק אז ניגש לבדוק כמה מזה "פגע" גם בי.
אבל מה לעשות. גם כשאני יודע שזה לפעמים ירי דו צדדי, אני לא שולט בזה. תראו, אני "צייד", לא "מלקט", אני מאנשי המערה של פעם, אלה שנלחמו בחיות ולא אלא שנלחמו באיסוף "הבולבוסין"…נשבע לכם שיש צמח כזה, אפילו בדקתי עבורכם את ההגדרה המלאה (שעורת הבולבוסין היא דגן רב-שנתי, זקוף, מסועף מבסיסו. רואים?). אני כציד יודע שיש מחיר שאתה נלחם על "ההישרדות" האישית שלך, גם לעיתים מול בנות המין השני. והמחיר? המחיר על "הבולבוסין" שלי…
