הדבר האחרון שקבוצת מכבי בנות אשדוד רצתה הייתה שרמלה תגזור רשתות באולם הקריה. אשדוד חזרה מ-0:2 בסדרת הגמר למשחק מכריע אצלה בבית. אבל היא נוצחה בו ורמלה חגגה עוד אליפות והרשתות בסלים של אשדוד נגזרו במספרים של האורחת. עצוב? יכול מאוד להיות. אבל הצורה בה אשדוד עמדה בסדרת הגמר, גביע המדינה בו זכתה ובעיקר הכדורסל היפה שהציגה רוב העונה, אומנם לא נתנו לה אליפות, אלא סגנות עונה שנייה ברציפות, אבל הרבה מאוד כבוד והערכה. הייתם צריכים לראות איך רמלה חגגו בסיום בכדי להבין כמה מאמץ זה הצריך מהן.
אורי בן סימון הוא מנהלה המקצועי ומנכ"ל הקבוצה בן סימון הוותיק, מנהל יחד עם טאלי קריאף היור"ית את אשדוד והשניים הביאו את הקבוצה להיות מבכירות הענף. אבל בן סימון מגלה בראיון איתו, כי מאוד יכול להיות, שבשנה הבאה הוא לא יישאר. ללא ספק פצצה בענף.
אורי איך אתה מרגיש?
"זו הייתה שנה מטלטלת. היה לנו הרבה חוסר מזל עם קהלני בראון שהייתה אמורה להיות השחקנית של העונה ונפצעה. יש תחושה לא של אכזבה אלא של פספוס. אנחנו מועדון שמייצר מקצועיות ומחויבות להצלחה. מועדון שהוא מודל לחיקוי. אזיה מועדון יכול היה להביא את ליז קמבייג'. שחקנית בסדר גודל כזה לא מגיעה לישראל ולאשדוד".
בן סימון אגב מתייחס לליז קמבייג' ומרוצה מאוד מההספק שלה, למרות הסגנות
"היא עשתה את שלה. ידענו שהיא לא שיחקה שנה, היא הודיעה שהיא באה לחודש, אבל נשארה חודשיים, ביטלה הכל והתאהבה בעיר. הכל חזר לה, במיוחד החשק לשחק כדורסל. היא לא השאירה אותנו לבד. החייתה את חדר ההלבשה".
אחרי כל הדברים, שהם באמת דברי חיזוק ולא מילים של מישהו שאיבד אליפות במשחק האחרון, אתם בכל זאת שוב סגנים
"שיחקנו נגד רמלה. רמלה זו לא עוד קבוצה. הם הובילו עלינו 2-0 בסדרה, וחזרנו ל-2:2, קשה לנצח קבוצה בסדר גדול כזה 3 פעמים ברצף. לא הגענו למשחק החמישי. הישראליות היו חסרות, וזה עשה את ההבדל. הישראליות של רמלה קלעו יותר מ-30 ושלנו 7 נקודות".
מה הלאה?
"שאלה טובה. אני באמת לא יודע מה אני רוצה לעשות בעונה הבאה. כי זה לוקח ממני כוחות וזמן. זה 12 שחקניות, 12 ילדות, שמגיעות לאשדוד וצריך לטפל בהן באופי אישי. אני נמצאת בצומת דרכים, ואני אקבל החלטה אחרי שאדבר עם ד"ר יחיאל לסרי בקרוב. צריך להגיד תודה גדולה לד"ר יחיאל לסרי, שאכפת לו מהספורט באשדוד, ומספורט הנשים בעיר, גם ליורם אסרף שעוזר תמי, לספונסרים שלנו, GEZ-V ל"אול אין" למלון "ווסט" שאירח את קמבריג', ולשווארמה "בוטרא" שכל השנה נותנם לשופטים אירוח מכובד. אני רוצה להודות לשחקניות, למאמנת לי'קו ווילינגהאם, שבשנה הראשונה הביאה גביע וכמעט אליפות ולאוהדים שלנו שהם כמו משפחה. תמיד אתנו ותמיד מאחורינו".
