הוא הושיט לעברי את היד. נראה היה שהוא עומד כבר שעות כאן במקום הזה, ליד הרמזור. עובר שוב ושוב ליד המכוניות ומקווה שמישהו יתייחס ויפתח את החלון, ואולי אפילו יגיש לעבר הכוס שבידו כמה אגורות, או אם יתמזל מזלו, כמה שקלים. הוא נראה היה מעט יותר מבוגר ממני, לא הרבה, אבל החיים חרטו לו על פניו קמטים של כאב. לבש בגדים שברור שלבש אותם כבר זמן ארוך. הוא לא דיבר. העיניים שלו דיברו.
פחתי את החלון והעברתי לו כמה שקלים שתמיד, אני כמו גם אתם, משאירים לנו כעודף לזמן שנצטרך עבורנו. זה היה זמן שהבנתי שזה הוא שצריך עבורו. הוא אמר תודה בשקט והתקדם לרכב הבא. כשהתחלף הרמזור ראיתי את דמותו נעלמת לאט לאט במראה….ואז ראיתי את עצמי…
ראיתי, כי הוא יכול היה להיות אני או אתם. "סיבוב" לא מוצלח של החיים וגם אנחנו היינו מגיעים למצב לא פשוט. אולי לא לקבץ נדבה, אבל בהחלט להזדקק למתנת אדם. הרי אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, אפילו לא בעוד רגע, אי אפשר לדעת באיזה מקום היה האיש ההוא ברמזור, או כל אחד אחר שבדומה לו שעומד ומחכה לעזרתנו…
המשפט הראשון שיצא לי מהפה, ככה לעצמי, היה "ברוך השם". ברוך השם על מה שיש לי. גם אם לפעמים זה לא נראה הכי הרבה. ברוך השם שזה די והותר. שיש לי כל מה שאני זקוק לו. שמחתי על מה שיש לי, ולא הצטערתי על מה שחסר לי. הבנתי באתו הרגע שבכלל לא חסר לי. הבנתי שאותו מקבץ נדבות היה מתחלף איתי כבר אתמול. הבנתי שיש לי הכל…
ואתם? כמה פעמים אתם מוצאים את עצמכם רוצים רכב גדול יותר, כסף רב יותר, עבודה טובה יותר, אישה או גבר יפים יותר…ועוד ועוד. זה לא נגמר. כמה פעמים הסתכלתם על מישהו ואמרתם שיש לו המון, מה שנקרא "הדשא" של השכן ירוק יותר. אבל לא שמתם לב לרגע, שמבחינת אותו אדם, אתם "השכן", ואצלכם ירוק לא פחות….אולי אפילו יותר מאשר אתם מדמיינים. הרי אנחנו לא פעם "עיוורי צבעים" כשאנחנו מסתכלים במראה….
לאחרונה אחרי הרבה שנים של לבד, התחברתי לאישה. נקראה לה הגברת ד'. אני והגברת ד' כבר לא מעט זמן יחד, מעל שנה. אמרתי לעצמי לא פעם שאני לעולם לא אהיה בזוגיות, אבל כמו שאומרים האדם מתכנן והאל קובע…כשאני עם הגברת ד' היא לא פעם אומרת לי כמה אני מיוחד…(שהיא לא תשמע, גם היא מיוחדת עבורי..). האמת שכבר שכחתי את זה בריצה המטורפת לחיים להשיג עוד ועוד…אז עצרתי קצת ליהנות מהמיוחד שיש לי….ההמלצה הזו תופסת גם עבורכם….ואני בטוח שיש לכם ממה ליהנות…ברוך השם…
