בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד דותן לינדנברג, נטען כי בגלל תחזוקה לקויה, הפסים למניעת החלקה שסומנו על גבי שפת המדרגות היו שחוקים, מחוקים וחסרים בחלקם. לפני כשנתיים וחצי בשעת בוקר מוקדמת בעת שטיפת הקומה הראשונה בחדר המדרגות בביה"ח, השימוש במים הפך את גרם המדרגות לחלק מאוד ולמסוכן. בהיעדר נעלי עבודה מתאימות ופסים למניעת החלקה, המנקה החליקה על גבי המדרגה עליה עמדה ונפלה במורד גרם המדרגות, תוך שהיא סופגת חבלות בכל חלקי גופה.
היא פונתה לחדר מיון בביה"ח כשהיא מתלוננת על כאבי ראש ועל כאבים בצוואר ובכתף ימין. בבדיקות הדמייה הודגם כי היא סובלת מפגיעה עצבית בצוואר, בקע במספר חוליות בצוואר ובמספר חוליות באזור המתניים.
אורתופד מומחה מטעם התביעה, קבע בחוות דעתו, כי המנקה סובלת מנכות לצמיתות בגין הפגיעה בצוואר ובמתניים ובשל פגיעה עצבית בצוואר. מומחה בתחום הפסיכיאטריה אשר בדק אותה קבע כי לנוכח מצבה הנפשי עקב התאונה, היא ספגה פגיעה קשה במישור החברתי ומבחינה תעסוקתית, מכיוון שמאז התאונה, לא הצליחה לחזור למעגל התעסוקה. זאת, למרות שחלפו יותר משנתיים וחצי מאז התאונה.
ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי המנקה סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של 19 אחוזים, בשל פגיעה שורשית בצוואר ותגובה הסתגלותית.
בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף, טוען בתביעה כי לפני התאונה היא הייתה אישה פעילה וחיונית, אשת עבודה חרוצה ומסורה. כתוצאה מהתאונה היא אינה מסוגלת להמשיך ולעסוק בעיסוקה הפיזי או בכל עבודה הכרוכה במאמצים פיזיים. בעקבות כך נגרמו, נגרמים וייגרמו לה הפסדי שכר ניכרים.
מאז התאונה המנקה סובלת מכאבים עזים ובלתי נסבלים וממגבלות תנועה בצוואר, בכתף שמאל ובגב התחתון. תוצאות התאונה גרמו לה לשנות את אורח חייה: היא נמנעת מביצוע פעילות חברתית, גופנית וספורטיבית ואינה מסוגלת להמשיך ולעסוק בתחביביה. בשל כך, הנאות חייה פחתו באופן מהותי.
בתביעה נטען כי בעלי בית החולים התרשלו בין היתר בכך שהתקינו מדרגות חלקות ולא בטיחותיות וללא כריות למניעת החלקה ואילו מעסיקה, התרשל בכך שלא דאג לצייד את העובדת בנעלי עבודה בעלות סוליות למניעת החלקה.
המנקה תובעת לקבל פיצוי של מיליוני שקלים עבור הפסדי שכר, תנאים סוציאליים ופנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, ועזרת צד ג'.
