חן רביבו, זוכרת את הרגע ההוא באוגוסט 2019. היא ישבה עם חברים באשדוד וחיכתה כמו כולם לאבי עייש שיגיע. אבי היה אז לוחם מג"ב, בחור אהוב מאוד. חן הייתה בקשר עם אבי ולא פעם דיברו על השירות שלו במג"ב. כשלא הגיע החלו החברים לבדוק מה איתו. חן מספרת: "הוא לא הגיע ופתאום אמרו שהייתה תאונה ואמרו לנו להגיע לאן שזה קרה. ראינו מלא אמבולנסים ופינו את אבי. זה היה קשה".
האירוע הזה של מותו של אבי עייש ז"ל, לוחם מג"ב מאשדוד אז בן 19 במותו, הפך משמעותי לחן רביבו בת ה- 18 וחצי מרובע ג' באשדוד. חן שחלמה מזמן להתגייס למג"ב החליטה להימשך את דרכו של ידידה ולסיים את מה שהוא לא הספיק לעשות. גם כשהיה נראה שהיא לא תוכל להגשים את הרצון הזה, היא נלחמה בדיוק כמו שלוחמת צריכה להילחם ועשתה זאת.
לפני שנספר את כל מה שעבר על חן מאותה התאונה ארורה נספר על אבי עייש ז"ל. עייש, בן 19 במותו, נפגע מאופנוע בשדרות הרצל פינת בן עמי באשדוד. הוא נפצע באורח אנוש ורוכב האופנוע נפצע באורח קל. צוות מד"א שהגיע למקום העניק לשניים טיפול רפואי ופינה אותם לבית החולים אסותא בעיר, שם נקבע מותו של עייש.
עד כמה אהוב היה הנער אפשר להבין מהלווייתו. כך נכתב ב'אשדוד אונליין' ביום ההלוויה: "מאות רבות הגיעו להלוויה ללוות אותו בדרכו האחרונה ולחזק את ידי המשפחה שאיבדה את היקר לה מכל. לחזק את ידי אביו משה מנופאי בנמל אשדוד ואלינור אימו. במהלך ההלוויה נקראו הספדים שלימדו על טוב ליבו של אבי. מפקד משמר הגבול אמר בין היתר: "מרכינים ראש על לכתו בטרם עת של שוטר מסור, סמל שני אברהם עייש. לכבוד היה לנו להכירו. מפקדך סיפרו שהיית אדם מופנם שקט וצנוע, שחיוכו לא מש מפניו. שערך הרעות והנתינה הייתה לנגד עיניו. היית למתנה למשפחתך וזכינו אנו חברך להיות בקרבתך. אמש ביום מה ונמהר נגדעו חייך. חיים מלאי שמחה ואהבה 19 שנים בלבד".
זה בדיוק האבי שחן מתארת. בחור שמח שכל הזמן ניסה לעזור לה להגשים את חלומה להיות לוחמת. היא מספרת: "תמיד זה החלום שלי להצטרף למשמר הגבול. הייתי בקשר עם אבי. היינו מבלים יחד עם כל החברים. תמיד ראיתי אותו עם מדים ורציתי גם אני להיות כמותו. היית אז בתיכון והוא תמך בי ובחלום להיות לוחמת במג"ב. הוא היה אומר לי: "אם תהיי במשמר הגבול את תהייה הלוחמת הכי טובה. סיפר לי חוויות מהשירות שלו וזה קיבל אצלי יותר משמעות, מישהו שקרוב אליי ומשרת במג"ב. זה נתן לי עוד יותר מוטיבציה".
אנחנו מחזירים את חן לאותו רגע שבו קיבלה את הבשורה על מותו של אבי ז"ל. להבין את ההשפעה עליה ועל הדרך בה בחרה ללכת במג"ב.
"פתאום הכל קיבל אצלי יותר משמעות כי הוא היה קרוב אליי מאוד. אני אמרתי לעצמי שאני אעשה את הדרך שהוא לא הספיק לעשות ולסיים בחייו".
והיא עושה. בימים האלה היא עוברת טירונות מג"ב. היא שובצה בפלוגת עוז מחלקה 2 וחושבת גם הלאה רחוק לעתיד. אבל למרות כל מה שסיפרנו עד עתה מסתבר כי אם לא הייתה מתעקשת, היא לא הייתה מגיעה למג"ב.
חן: "קיבלתי את השיבוץ לתפקיד לוחמת מג"ב. הייתי מאושרת. אבל אז קיבלתי הודעה כי השיבוץ מבוטל ואתגייס לגיוס כללי. הסיבה, אני בת יחידה. אמרו לי שצריך אישור מאמא שלי וחתימה של עורך דין. חן לא ויתרה ובכסף שעבדה בקיץ היא שילמה לעורך דין בכדי לקבל אישור משפטי לחתימת אימה, סכום של כ-3000 שקלים, הכל בכדי להתגייס למג"ב, להגשים חלום ולהשלים את דרכו של אבי עייש ז"ל.
אבל זה לא נגמר גם כאן. גם אז אמרו לה שעדיין זה לא מבטיח שתתגייס כלוחמת למשמר הגבול. חן לא ויתרה ונאבקה בכל דרך אפשרית. שלחה מיילים והודעות כל יום, התקשרה למיטב צה"ל שאחראים על השיבוצים, ומה לא. לבסוף לאחר מאבק ממושך היא קיבלה את ההודעה המיוחלת כי היא תישאר בתפקיד לוחמת ובנובמבר 2021 התגייסה למג"ב לטירונות.
חן: למרות כל הקושי, זה שווה כי זה בעל משמעות. גם כשקשה אני נזכרת כמה נלחמתי כדי להגיע לתפקיד הזה. אני מתכוונת לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר".
מה תעשי כשתסיימי את הטירונות?
"החלום שלי הוא להתפתח כמה שיותר במשמר הגבול. לצאת למ"כים אולי לקורס של סיירת משמר הגבול ואפילו רחוק מזה".
ואת תשמרי את זכרו של אבי עייש ז"ל?
"כל פעם שאעשה משהו מיוחד או כשאצא לקורס, אני אזכיר אותו. כמו ששאלו אותי למה הגעתי לפה, מיד הוא עלה לי בראש והזכרתי אותו. גם למפקדת אמרתי שהתגייסתי בזכותו".
