שרית בוארון, אימא לשלושה ילדים, גרה ברחוב הרב קוק 14. "החיים כאן ממש גועל נפש", היא אומרת לעיתון "המגזין" ומבקשת עזרה לטיפול בסביבת המגורים המוזנחת. "מהביוב זורמים מים באופן קבוע, כל השכונה מלאה בג'וקים שמטפסים ועפים לכל מקום. ביום שני בערב ישבנו בחוץ, מלא ג'וקים יצאו בהמוניהם כמו בסרט אימה, והתחילו לעלות למעלה על החומה ולהתעופף. יש צינורות חשופים שילדים נתלים עליהם. הילדים לא יכולים לצאת לשחק. פניתי למינהלת הרובע ולעירייה, והם אומרים שזה שטח שלנו ובטיפולנו. כולם כאן אנשים קשי יום. עולים חדשים או מבוגרים או חד הוריות. אני מבקשת עזרה, אולי מישהו בעיריית אשדוד יתעורר".

שרית ושכניה אינם היחידים שעומדים בפני הבעיות שיוצר השפ"פ (שטח פרטי פתוח), בשכונות שמאכלסות אנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. שפ"פ הוא שטח פרטי פתוח בבעלות הדיירים שגרים במתחם. הדיירים אמורים לטפל בגביית תשלומים מהדיירים בעבור התחזוקה השוטפת של הגינה, בהתמודדות מול תביעות משפטיות, ובניהול מגעים עם העירייה. הרעיון שעומד מאחורי סוגיית השטחים הפרטיים הפתוחים היה להשביח מתחמי בנייה, מתוך תפיסה שמתחם ציבורי בבעלות פרטית מעלה את רמת החיים של תושבי המקום ומעניק להם שליטה על הנעשה במקום, אלא שבשכונות הוותיקות זהו נטל על הדיירים. רעיון שפ"פ יצליח במתחמים בשכונות המבוססות יותר. באזורים הוותיקים, האוכלוסייה מגיעה מרקע סוציו אקונומי נמוך, חלק מהתושבים מבוגרים מאוד, חלקם עולים חדשים או עובדים זרים, יש משפחות חד הוריות רבות. כאשר אוכלוסייה נאבקת בקשיי היום יום, וצריכה להאכיל פיות ולקנות תרופות, מאין תמציא את הסכום לטיפול בשטח הפתוח מסביב לבניין? בנוסף, החוק אינו מונע מעבר של זרים במתחם, וכך גם אם דיירים דואגים לנקות את השטח על חשבונם, אבל את הלכלוך עושים דיירים ממתחמים סמוכים, כמו למשל כאלה שבאים למקום עם כלביהם, הדיירים נמצאים בבעיה.

"הבעיה שהדירות ברובן מושכרות", אומרת שרית, "הדיירים מבוגרים, עולים חדשים, משפחות חד הוריות, והמצב הכלכלי לא מאפשר להם לשלם. הצעתי להם להביא ריסוס, והם אמרו שאין להם כסף. זה אותו דבר גם בכניסות האחרות. כל הרחוב פה בהזנחה. כל מי שעובר, רואה את זה. כל מי שבא לבקר אותנו, מעיר ושואל למה הסביבה שלנו מוזנחת. עם טיפה תקציב אפשר לשנות גם פה. אי אפשר לחיות בזוהמה הזו, ואני לא יכולה להילחם בזה לבד. העירייה חייבת להתערב. יש פה סכנה לחיי אדם. מה יקרה אם נחש יכיש מישהו או חולדה תנשוך ילד? לפני שבוע ראינו נחש מאחורי הבניין, מזל שהוא לא התקרב אלינו. אבל, לכי תדעי… אין לי אפשרות לשלם על קייטנות, זה חופש גדול והבעיה הזו נוגעת להרבה, אבל הם לא יודעים למי לפנות. הייתי רוצה קצת לנער אותם, שיעזרו, אבל בכל פעם שפניתי אמרו לי שזה שטח פרטי, שאין מה לעשות, שאנחנו צריכים לטפל בזה לבד".

שרית מספרת כי גם את הספסל שהציבה העירייה, גנבו. "אין לנו ספסל, וכשפניתי לעירייה שוב אמרו לי שאמנם הם שמו את הספסל, זו בעיה שלנו. הבאתי ספסל מאחי שגר במושב, וכל ערב אני מכניסה אותו פנימה לבניין, ומוציאה אותו בבוקר. אני מבקשת מהעירייה למצוא פתרון כדי שאפשר יהיה לטפל בתחזוקה השוטפת של השטח". בבוקר יום רביעי נמסר מהעירייה כי התקיימה שיחה טלפונית בין תושבת העיר לבין ראש מינהלת רובע ב', ובה הם קבעו להיפגש על מנת לבדוק מקרוב את הטענות. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות.