אם תחפשו את שלמה דביר, בין החברה של המתנדבים, לא בטוח שתמצאו אותו כל כך מהר, אבל אם תשאלו איפה" סבא שלמה" אז סביר להניח שבקרב מתנדבי איחוד הצלה בעיר, מיד יבינו על מי אתם מדברים, על המתנדב הכי ותיק באיחוד הצלה באשדוד, ממקימי סניף הארגון בעיר, לפני כ-12 שנה.
שלמה דביר ממושב בני דרום, בן ה-63 אלמן פלוס 4 ילדים ו-20 נכדים, רגיל לשם סבא שלמה, לא רק מהנכדים. הוא משמש עד היום באיחוד הצלה כחובש בכיר באשדוד. שלמה מתנדב כבר 33 שנה והוא עבר לא מעט דברים בשנים האלו, כשהציל מאות חיים וסיכן גם את שלו. הסיפור שלו שעובר על 3 עשורים מרתק. סיפור חיים. כולל של אחרים.
"היינו קבוצה של כעשרה שניים עשר אנשים", הוא מתחיל את סיפורו, סיפור חייו אם תרצו. "התחלתי במד"א כנהג אמבולנס, משנת 87. החברה שהתגבשנו לפני 12 שנה החלטנו לעבור לאיחוד הצלה שהתחיל את צעדיו רק אז, כשנתיים לפני, ולהקים את הסניף באשדוד. חלק מהפגישות היו בבית העלמין שם התכנסנו לא פעם". כן כן שמעתם נכון.
במהלך השנים הללו עשה שלמה כמה תפקידים באיחוד הצלה: "הייתי בארגון באשדוד בהנהלה של איחוד הצלה דרום, מנהל אגף תחבורה ארצי, חובש בכיר ועד היום אני מתנדב כולל בבית החולים אסותא אשדוד. כל השנים האלה עשה הכל בהתנדבות כשהוא משמש במקביל לפרנסתו כמנהל מפעל התבלינים במושב, מנהל התחבורה של הישוב, סדרן עבודה, ומה לא. כיום הוא בעל אמבולנס פרטי, 'מדיקאר'…אבל תמיד הוא מתנדב "סבא שלמה".
ב-12 השנה האלה הצלת הרבה אנשים
"הרבה מאוד. לפני שפתחו את מחלף אשדוד, כל קריאה שהייתה יוצאת הייתי מגיע לשם. היו כמויות של תאונות, ואפילו יילדתי תאומים בכביש 4. בשש בבוקר קיבלתי טלפון מהמוקד לנסוע לכיוון יבנה כי אישה יולדת. הגעתי ויילדתי לה תאומים. הגעתי עם האופנוע שלי".
לא קראו לאחד מהם על שמך?
(חחחח) צוחק
מה הסיפור עם האופנוע? הפך לאופנוע מיתולוגי
"רכשו בשבילי באיחוד הצלה אופנוע, כי נסעתי כל יום ירושלים אשדוד כשהייתי מנהל אגף תחבורה ארצי. עם האופנוע הצלתי אנשים. עד עכשיו יש לי אותו. הוא היה אדום. עכשיו צבעו לי לכתום, בצבע של הארגון".
איך התחלת להתנדב?
"זה היה ערב יום כיפור 1987. החזן החל להתפלל 'קול נדרי 'בבית הכנסת במושב. תוך כדי התפילה הוא נפל ואיבד הכרה. הוצאנו אותו החוצה והיה שם מישהו, פרמדיק בכיר בתל אביב, והצלנו אותו. אני התחלתי להתעניין בזה, ראיתי שזה מושך אותי. עשיתי קורס באשדוד במד"א ומאז זה התקדם. עשיתי קורס חובש ונהג אמבולנס ואח"כ קורס חובש בכיר".
אתה המתנדב הכי מבוגר.
"באשדוד כן. קוראים לי סבא שלמה. כל איחוד הצלה תגיד סבא שלמה, יגידו מיד שזה אני"
איזה אירוע הכי זכור לך מכל האירועים הרבים?
"חקוק לי בזיכרון שעשיתי החייאה לרפול (רב אלוף במיל רפאל איתן – מ.ס) ב-2004 כשטבע בנמל, עשינו עיסויים, וניסנו להציל אותו"
אירוע קשה
"אני יש לי כלל. אחרי אירוע, אני מדחיק אותו בכדי שלא ילווה אותי ויציק לי בכל רגע בחיי. ככה אני נוהג"
מה שונה איחוד הצלה של אז מזה של היום?
"איחוד הצלה היה ברובו חרדי. אנשים שנתנו את הנשמה. היום זה נפתח למתנדבים בכל המגזרים, שעושים ימים כלילות. דתיים, חילונים, מוסלמים, נוצרים הכל".
באחד המקרים כמעט שילם שלמה בחייו בעת שניסה להציל אחרים, למזלו, ולמזלם של האנשים שהציל אח"כ, זה נגמר רק בפציעה:
"הייתה תאונה בכביש 4 בערך לפני עשר שנים. אוטובוס נכנס בשתי משאיות. מה שקרה היה שנהג המשאית היה לכוד והוא לא יכול היה לזוז. הגיעו מכיבוי והצלה והפעילו בעזרת ג'ק גדול את פתיחת הדלת. הנהג השתחרר, אבל האוטובוס החל להתדרדר. קפצתי לאוטובוס ונתתי ברקס עם היד והג'ק הגדול של אנשי הכיבוי נפל לי על הראש, ונזקקתי לטיפול. חשבו שמתתי".
33 שנה זה חתיכת זמן. לא חבל לך עליו?
" ההצלה היא חיי. אני כל הזמן חושב הצלה. זו המטרה שלי בחיים, ההתנדבות. 11 שנה הייתי גם מתנדב במשטרת התנועה ביחידת האופנועים. גם שם הייתי בן הראשונים"
סבא שלמה, מה עם הילדים והנכדים הם מתנדבים?
"לא"
אז לא העברת את "השרביט" לדור הבא
"זה הספיק להם. לראות אותי. הסיפורים שלי מפה עד צרפת כנראה גרמו להם להיות רווים".
